מנכ"ל אגודת הסופרים היוצא נגד ראשי האגודה

משה מיטלמן, מנכ"ל אגודת הסופרים העבריים המכהן בתפקיד למעלה משש שנים, מסיים את כהונתו כמנכ"ל. יחד עם זאת, לאור החלטת ועד האגודה בנובמבר 2011, התעתד מיטלמן להוביל את פרויקט הנדל"ן "בית הספרות העברית", ולשמש פרויקטור למנכ"ל שיחליפו. אלא שלאחר שסיים את תפקידו והעביר את המושכות למנכ"ל החדש, החליט ועד האגודה, בראשות האחים הרצל ובלפור חקק "להקפיא ההחלטה הנ"ל והתנער ממני לחלוטין", לדבריו.

"ההחלטה שהובלה ע"י צמד החקקים נעשתה בצורה נכלולית, עלובה ומעליבה, האופיינית לפוליטיקאים קטנים", אמר מיטלמן. "אף אחד לא טרח להודיע לי, לא בטלפון ואפילו לא במייל על שינוי ההחלטה, אותה שמעתי לבסוף מפיו של היועץ המשפטי". הנזק הגדול ביותר שנגרם מהקפאת המינוי, לדבריו, הוא כי לאחר 12 שנים של ניסיונות כושלים של ועדים רבים למנף את נדל"ן האגודה, הוקפא גם הפרויקט עצמו. "לאחר שנים של לימוד הנושא המורכב והובלתו על ידי עם צוות אנשי מקצוע, האגודה היתה במרחק נגיעה למימוש חזון הקמת בית הספרות", כותב מיטלמן. בנוסף, מתלונן מיטלמן על הלנת שכר ועל כספים שלא קיבל ומגיעים לו בדין, יחד עם חוסר קבלת פרידה הגונה או מכתב פרידה.

"בסופו של דבר, החלטתי כי השתיקה אינה מתאימה לי ובוודאי לא מקדמת את האגודה", אמר מיטלמן כהסבר לבלוג שהחליט לפתוח, ובו מתעד את הפרשה כראות עיניו. "כיוון שטובת האגודה עמדה לנגד עיני, פסלתי פנייה לעיתונות וזאת כדי למנוע כתבה מעליבה על צמד החקקים והאגודה", הסביר, "תקוותי כי מי שיכנס לבלוג ויקרא ביומני יבין שלא המניע האישי-נקמני הוא המוביל. אלא רצוני לא לראות הישגים שעלו לי בדם, יזע ודמעות, נהרסים. רק אני והקרובים לי יודעים כמה היה קשה לשקם, וכמה זה קל לקלקל".

הרצל חקק, יו"ר האגודה, מספר גרסא אחרת לחלוטין: "מיטלמן פרש, בחרנו מנכ"ל חדש, ובשלב מסוים חשבנו לבחור בו כמי שיוביל את פרויקט הנדל"ן", הוא אומר בשיחה עם וואלה! תרבות. "מיד לאחר מכן הבנו שאי אפשר שאדם ייקח תפקיד בעסקה שעדיין לא סגורה, שאף אחד לא יודע איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר", הוא אומר, "כתבנו לו כמה פעמים שהנושא בבדיקה על ידי המנכ"ל החדש, וברגע שהוא ינשוף בעורפו זה ייראה לא תקין. הוא התחיל ללחוץ עלינו להתחיל את פרויקט הנדל"ן, עד שאיבד את הסבלנות וכתב את המכתב. אחר כך הוא התנצל על כל מה שקרה וקיבל את כל מה שמגיע לו".

"הדברים שם הם לא נכונים", כופר חקק באשמה. "כשאדם כותב במר נפשו, הוא כותב דברים לא נכונים. לא ייתכן שבזמן שהיה איתנו הכל היה בסדר, וכשלא נתנו לו תפקיד נדל"ן עם בונוסים, הוא פתאום מכפיש את האגודה. זה לא ראוי. במשך כל השנים היתה לאגודה את אותה תפישת עולם – קצבת תרבות במדינה היא שולית אפסית, מתוך זה הספרות היא ממש פרומיל. גם היום אנחנו דובקים באותן המטרות, ומקווים שיהפכו למטרות של כולנו".