הגלולה שהיתה מחזירה את טום ואדל מ"המירוץ למיליון": נפלו בעריכה

מי בכלל צריך כדורים פסיכיאטריים? מסתבר שכל מה שצריך בשביל להנדס באופן מלאכותי זוג פליטי ריאליטי, זה גלולת הורמונים; שגם מונעת הריון לא רצוי – תופעת לוואי ידועה בקרב וואנה-בי-סלבז – וגם מרגיעה את האישה האיומה והמסרסת שרובצת לפתחה של כל אחת. הנה, התגייסו טום קשתי ואדל פסבלוב, פעם הזוג הבלתי נסבל מ"המירוץ למיליון", והיום שני בלתי נסבלים בנפרד, שהתאחדו להעמיד פני זוג לטובת קמפיין הרדיו לגלולת החודש השלם.

הטקסט של הפרסומת הוא מופת עילגות שנגזר היישר מהלקסיקון הפרטי של הטודלים - "אדל מאמי, הולכים לראות כדורגל עם חברים" נוחר קשתי, ואדל עונה – "אין בעיה אהוב שלי, מה שתגיד". כשהוא מבקש שתארגן גם פיצוחים, כי זה מה שמאמי עושות, היא שמחה לספק גם את זה. ומסתבר שזה כבר חשוד, כי הוא צורח "שלא נדע מטומאה, מה את כל כך רגועה?!" והיא מצדה מצווחת ברדיופוניות את תשובת המחץ שמסבירה למה נשים בכל העולם הן ביצ'יות מהגיהנום – "חיים שלי, אני על גלולות החודש השלם!"

הרי לכם עולם הפרסום המג'עג'ע שמתנגש בקרחון הריאליטי לכדי אסון – זוגות קריקטורות שמדברים בפאנצ'ים שנגזרים משברי עברית והברות סתמיות, גיבורי תרבות שאין להם מה להציע לבד מזמן מסך חסר ערך, ונשים שכשהן לא "מאמי" זה מפני שהן טסות על מטאטא עשוי תסמונת קדם ווסתית. מפתה להחליט איזה מכל המסרים האלו דוחה יותר, אבל אנחנו ממילא כלבות מדממות שאפילו השטן לא היה רוצה להחזיק למרגלותיו. נלך נבלע איזה כדור שיעזור לנו להיות חייכניות ונחזור להביא פיצוחים לקושקוש ולחברים שלו.

טום ואדל: מה אתם חשבתם על הפרסומת? ספרו לנו בפייסבוק

אף אחד לא זוכר מתי בדיוק היה קו פרשת המים, אבל ברור לכולם כי מזה שנים "משפחת סימפסון" זה כבר לא מה שהיה פעם. ובמילים בוטות יותר - מרבית הפרקים בעונותיה האחרונות היו חביבים ותו לא במקרה הטוב ומביכים למדי במקרה הרע. אפשר אפילו היה להצטער על כך שלא ירדה מן המסך.

לאור כל זה, היה כל כך מפתיע להיתקל בפרק ה-502 במספר שלה, "How I Wet Your Mother", שהוקרן בארצות הברית ביום ראשון האחרון. על פניו לא היה בו שום דבר מיוחד או חגיגי, אבל כבר בדקותיו הראשונות הוא שלח אותנו לצלילה ייחודית, יצירתית ומפתיעה למוחו של הומר, ומכאן והלאה קיבלנו עומק פסיכואנליטי, מחוות לסרט "התחלה", למשחק הווידאו פורטל ולעוד יצירות פולחניות, חזון אמנותי מהמם למדי ושילוב מושלם בין הומור ודרמה. כן, ממש כמו בימים הטובים של הסדרה, כאילו שזה היה הפרק ה-102 ולא ה-502.

סביר להניח כי בשבוע הבא, תחזור הסדרה לסורה, והפרק הזה יישאר בגדר לא יותר מחריגה משמחת מן הנורמה. גם כך, לא ניתן לבטל את ערכו: חוץ מההנאה הגדולה שהוא מסב לצופים בו, בזכותו כבר אי יהיה אפשר לומר בעתיד כי שלהי תולדותיה של "משפחת סימפסון" היו מיותרים לגמרי.