נפלו בעריכה: "האח הגדול" טובה יותר מחברי הכנסת ששונאים אותה

מהדורות החדשות מתות על הרגלי המים של אנסטסיה מיכאלי, ולכן כולם מאוד נהנו מהקרקס שהביאה על עצמה ועדת החינוך של הכנסת בדיון השבוע אודות סערת "האח הגדול". אכן, היה מקום שבית המחוקקים ידון בתוכנית ריאליטי הנצפית על ידי יותר ממיליון אנשים לפרק, וגם היה ראוי שנדע מי אלו המחוקקים בסיפור הזה: ח"כ ניסים זאב, שמלבד דבריו הנתעבים על הומוסקסואלים, הצליח לקבל עוד קצת זמן מסך עם אמירות נוסח "תוכנית זנותית", "תוכנית של מסוממים" ועוד. החרה החזיק אחריו עוד גיבור גדול, ח"כ מיכאל בן ארי, שטען כי מדובר ב"תוכנית מנוולת". שניהם אמרו את שלהם, חתכו מהאולם והשאירו את מהדורות החדשות ליהנות.

האמת היא שבדיון זה, שבו כל הצדדים יצאו מוכים, נבוכים ומבולבלים עוד יותר, הצליחה "האח הגדול" להרוויח לא מעט נקודות בימים של שפל ציבורי: ביחס לבית הנבחרים שעוסק בה, אולי הרעיון הזה של אנשים שמוכרים את נשמתם לריאליטי הוא לא כל כך נורא. אם מנגד ישנה חברת כנסת שמוכנה להתנדב לרקוד עם כוכבים במקום להתעסק במה שלשמו נשלחה על ידי בוחריה וכמובן חברי כנסת שמעודדים הומופוביה (זאב) ושנאת זרים (בן ארי), אולי "האח הגדול" הוא רעיון לא רע כל כך.

הכנסת נגד "האח הגדול" - תקציר הדיון

לפני שבועיים הגיע כאן לאקרנים "פרוג'קט X", ועל פניו נראה היה שמדובר בעוד קומדיית נעורים הוליוודית שגרתית: עוד סיפור על חנונים מבית טוב שיוצאים לאבד את בתוליהם, עוד סרט על מסיבת כיתה שיוצאת משליטה, עוד מהתפריט הקבוע של בירות, שדיים חשופים והורים כעוסים.

את כל אלה ראינו כבר מיליון פעם, ובעיקרון זה מה שאנחנו מקבלים גם פה, אבל במקרה זה יש הבדל משמעותי: בסרטים קודמים מסוג זה, הכל תמיד הסתדר בסוף, והגיבורים פורקי העול למדו את הלקח וחזרו להיות מקובעים בדיוק כמו הוריהם. אך ב"פרוג'קט X", השתלשלות העניינים אחרת לגמרי: הנערים צורכים כמויות לא חוקיות של סמים ואלכוהול ושוברים כל חוק אפשרי בכלל, מחריבים את הווילה של אבא ואמא ושורפים את הרחוב - ולא מתנצלים על כך.

העובדה שאיחדו את הלבנים, השחורים וההיספנים בשכונה למרוד במי שמעליהם חשובה להם מכל דבר אחר, אפילו העתיד שלהם. בקומדיות נעורים פרועות קודמות, התקבלות לקולג' נותרה ערך עליון בחייו של הגיבור, אך כאן הוא מבזבז בחדווה את כל החסכונות שהוריו צברו במשך שנים למען המטרה הנשגבת, ובעצם זורק את עתידו לפח. אין לו מושג למה כל זה יוביל, אבל הוא יודע שלפחות לא יהפוך לבורגני ומנומנם כמו אבא שלו.

"פרוג'קט X", אם כך, הוא מעין מקבילה עכשווית של "מרד הנעורים" ו"הבוגר", ובכל מקרה מחובר לגל המחאה הנוכחי יותר מכל סרט אמריקאי בשנה האחרונות. אמנם הוא לא מושלם קולנועית, אבל יש בו מספיק סגולות אחרות כדי לפצות על כך. משמח אם כך שהצלחתו הקופתית בארצות הברית הבטיחה לו המשכון, ואפשר רק לקוות שהפרק השני יהיה פרוע וחצוף בדיוק כמוהו.

"פרוג'קט X": איפה ומתי לרוץ לראות?

יש כמה סיבות להצדיק הופעות של זמרי רוק עם תזמורת מרובת נגנים, לא בדיוק הסביבה הטבעית עבור רובם. זו הזדמנות לחשוף לחנים מרגשים שלפעמים נדרסים מתחת לדיסטורשן, או סתם אפשרות להביט ברצינות ולעומק בקריירה מוזיקלית יוצאת דופן בעולם של חידושים וסיפוקים מהירים בטלוויזיה. במקרה של דודו טסה, שהופיע השבוע במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב עם תזמורת המהפכה היתה סיבה נוספת, מרגשת לא פחות – לתקן עוול היסטורי ולסגור את המעגל המפואר שפתח כשהתחיל לעבוד על "דודו טסה והכווייתים" - אלבום המחווה לסבו ולאחי סבו, המוזיקאים דאוד וסאלח אל-כווייתי העירקים, שבארצם היו לאגדה ובארצנו – לא זכו לכבוד הראוי להם.

טסה, שפתח עם "תאדיני" הנפלא ושר עוד כמה משירי הפרויקט בין שאר שיריו, כל כך נהנה על הבמה, והרבה יותר מזה נהנה הקהל שבא לכבד והרגיש שכיבדו אותו. יש טעם נוסף לסגירת המעגל הזו: דודו טסה עושה היום את הרוק הישראלי הכי רלוונטי בסביבה. בז'אנר שרוב נציגיו הבולטים בזרם המרכזי בשנים האחרונות הם חבורה מזדקנת למדי, טסה עושה מוזיקה ישראלית כמו שהיא צריכה להישמע ב-2012: מוזיקה אמיצה, שמשלבת מזרח ומערב בטבעיות ויותר מזה – הולכת יותר רחוק לשני הקצוות האלה ממה שהלכו לפניה. נכון, פוליקר, הבנאים, כנסיית השכל וברי סחרוף עדיין עושים את זה נהדר, אבל טסה כבר בשל להיות חוליה חשובה בשרשרת שלהם ונכון לעכשיו – העדכנית מכולן, זו ששרה "אני גיטרה" של בני אמדורסקי לצד "פוג אל נחל" של האחים אל-כוויתי, כשבמרכז נמצא השיר הטוב ביותר שלו עד כה - "בסוף מתרגלים להכל".

לא הכל זהב: לטסה יש לאן להשתפר ככותב, ובהופעה עצמה היו לו בחירות משונות, כמו למשל ההחלטה לבצע בהדרן שני שירים שבוצעו כבר במקום לקחת שירים נוספים מהארסנל הבאמת רחב שלו. אבל הוא מתקרב לשיאו, וכדאי לראות אותו עכשיו, כי עכשיו – כשם אחד משיריו - זה "בדיוק בזמן".

ומה לכם יש להוסיף על השבוע שעבר עלינו. שתפו אותנו בפייסבוק