פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "שנת האמנות": אוצרות ערב הפתיחה מאמינות בכוחה של האמנות לשנות

      מעין שלף ולירון צברי, אוצרות ערב הפתיחה של "שנת האמנות" בתל אביב, בטוחות שדווקא מתוך אירועים ממסדיים ניתן להעביר מסרים חברתיים. לקראת השידור החי

      יצירות אמנות עצומות בגודלן נתלו על בניינים ברחבי תל אביב, סיורי אמנות התקיימו ברחובותיה ומוזיאון תל אביב פתח את דלתותיו לראשונה ל-24 שעות ברצף – הקרשנדו האמנותי הזה של הימים האחרונים היה אמור להכין אותנו לקראת אירוע הפתיחה של "שנת האמנות" של תל אביב שיתקיים מחר (שבת) ברחבת המוזיאון ויכלול הקרנות וידיאו ארט, מיצבים, מיצגי אדריכלות, במות מוזיקה ועוד, כולן יהיו בשידור חי בוואלה! LIVE. עבור מי שעמלו על שיאו של סוף השבוע חודשים רבים טמונה בכך התרגשות גדולה, אבל מצליחה להתגנב אליה גם אכזבה קלה.

      "כואב הלב שזה רק ערב אחד", אומרת בחיוך לירון צברי, המנהלת האמנותית של האירוע מטעם חברת פאזה (שגם מפיקה אותו), שמעידה כי היתה שמחה אילו התוצר האמנותי של העבודה המאומצת היה זוכה למשכן קבע כלשהו. ואולם, היועצת האוצרותית של הערב, האוצרת מעין שלף, שכבר התנסתה בפסטיבלי אמנות מעין אלה כשהיתה מאוצרי Art TLV, יודעת שיש בכך גם יתרון. "יש משהו בהפנינג כזה שיוצר דינמיקה מעניינת. הרבה פעמים מה שקורה בתערוכות, זה שהן אמנם עומדות חודשיים אבל המון קהל מגיע לפתיחה ואחרי זה אף אחד לא מגיע. במובן מסוים הערב הזה הוא כמו פתיחה אחת גדולה".

      שנת האמנות (יח"צ)
      "מתוך השילוב של טכנולוגיה וקבוצתיות נוצר העניין האינטראקטיבי". מיצב "עיר אוהלים לבנה" שיוצג בערב פתיחת "שנת האמנות" (צילום: יח"צ)

      הפתיחה הגדולה הזאת נהגתה ונוצרה סביב תמה מרכזית אחת, כפי שמספרות השתיים בראיון לוואלה! תרבות. "המחשבה היתה לחבר בין אמנות לטכנולוגיה", אומרת שלף ומזכירה לדוגמא עבודות הנסמכות על ויזואליזציית מידע או עיצוב אינטראקטיבי. "רצינו לקחת הרבה קבוצות של אמנים, כאלה שעובדים ביחד בסוג של שיתוף וכאלה שהתפיסה שלהם היא רב-תחומית, כזאת שמחברת אמנות, מדע וטכנולוגיה וכל מיני תחומים בתוך האמנות. מתוך השילוב הזה של הטכנולוגיה מצד אחד ושל הקבוצתיות מצד שני נוצר העניין האינטראקטיבי, זאת אומרת שהקהל עצמו הופך לחלק מהעבודה ומגיב אליה ומשנה אותה".

      ואכן לקהל הרב שצפוי להגיע לאירוע תינתן אפשרות לשלוח באמצעות הטלפון הסלולרי מסרים שיוקרנו על מודלים של אוהלים מוקטנים, להשתמש באריחים כדי ליצור אנימציות פיקסלים פשוטות, לצלם את עצמו מצטלם בתא צילום מיוחד וכהנה וכהנה. האינטראקטיביות הזאת שעלולה היתה להתפרש כניסיון פשטני למשוך קהל, מכילה לדעת צברי את גרעין הייחודיות של האירוע. "יש כאן איזושהי ארעיות", אומרת צברי, "הדבר הזה יכול להיראות אחרת אם הוא נמצא עכשיו כאן בתל אביב, ביום שבת ה-24 במרץ, או אם הוא נמצא בעיר אחרת במקום אחר בעולם בתאריך אחר. אז זה מקבל חיים אחרים וזה מאוד מעניין".

      שנת האמנות (יח"צ)
      "אני רואה את המרחב הזה כמו איזשהו כר משחק אורבני". הדמיית הצל המוטל על הפסל של אולמן בעבודה "שעון שמש" של יאיר רשף (צילום: יח"צ)

      מירב העבודות שיוצגו בערב נוצרו עבור האירוע והותאמו במיוחד למיקומן (Site Specific), כך למשל, וידאו-ארט שמכיל דימויים הלקוחים מעולם הטבע ומוקרן על קירות מוזיאון תל אביב תוך שהוא מתייחס לארכיטקטורה של המבנה או יצירה שהינה הדמיה של הצל שמטילה השמש על פסלו של מיכה אולמן במשך 365 ימים, שמוקרנת בקצב מואץ על גבי הפסל וסביבתו וכן הלאה.

      בעוד שצברי מדגישה את המטען הקיים של המרחב, הנפרס בין הקריה הצבאית לזו המשפטית והתרבותית, שלף מבקשת להתייחס אליו באופן מופשט יותר. "אני רואה את המרחב הזה כמו איזשהו כר משחק אורבני, כמו כל מקום אחר שהיינו בוחרים. יש בו מבנים שיש להם אופי מסוים, היסטוריה מסוימת, ארכיטקטורה מסוימת ואסתטיקה מסוימת וכל הדבר הזה הופך לאיזשהו כר משחק. זו סביבה אורבנית שמדברת מבחינתי לא רק על קרית התרבות הזאת, אלא על העיר כולה".

      אולם, גם אם נבקש לראות ברחבת המוזיאון מעין טאבולה ראסה, לא ניתן להתחמק מהסמליות הטמונה בכך שהיכן שנאמה דפני ליף בקיץ שעבר בשיא אירועי המחאה החברתית, תוקם כעת במה עליה יופיעו איזבו ובם פם. ואכן, על אף שאותותיהן של עצרות המחאה שהתקיימו ברחבת המוזיאון בקיץ שעבר כבר לא נראים בשטח, מספר יצירות אמנות מבקשות להעלות אותן באוב.

      לדברי שלף, חלק מהעבודות שיוצגו בערב מתייחסות ספציפית אל המחאה החברתית בעוד שאחרות נוגעות בנושא במובן היותר רחב של תפיסה חברתית. "קבוצה וכו' שנושאים עליהם עיר מקרטונים שמתפשטת ברחבה מדברים על הבית כעל איזשהו מקום מפלט ועל בכלל מושג של דיור נגיש, ZE.ZE עושים פרויקטים חברתיים באופן כללי עם נגני רחוב שהפכו ל'פילהרמונית הרחוב'. יש גם עבודות שמתייחסות אחרת למקום, כמו נדב עשור שלוקח כל מיני אלמנטים של ארכיטקטורה ויוצר מיצג בו הוא חותך אותם, מפרק אותם והופך אותם למין זיכרון כזה של הארכיטקטורה".

      שנת האמנות (יח"צ)
      "מדברים על הבית כעל איזשהו מקום". "אפשרות של עיר" של קבוצה וכו' (צילום: יח"צ)

      אבל הזיכרון של המרחב הציבורי הייחודי של המוזיאון טומן בחובו עוד מחאה ספציפית נוספת – מחאת האמנים, שבין היתר, יצאו נגד התנהלות מוזיאון תל אביב וקראו לשינוי הנורמות הנהוגות ביחסי העבודה שבין יוצרים לבין אנשי הממסד האמנותי. צברי מאמינה שנושא זה, על אף רגישותו, מוצא את דרכו גם אל הערב הנוכחי. לדבריה, עצם הקרנת עבודות וידיאו על מבנה המוזיאון מסייעת לאמנים לנכס אותו לעצמם במידת מה. "יש בזה משהו מאוד מאוד חזק", אומרת צברי. לטעמה, "יש במוזיאון משהו שהוא קצת סגור" וכעת האמנים יכולים לפעול במרחב שלו מבלי לענות בהכרח על הדרישות הוא מציב.

      שלף, שמשמשת כיום כאוצרת ב-CCA (המרכז לאמנות עכשווית בקלישר), נטועה יותר מצברי בשדה האמנותי. בשל כך, באופן טבעי, מחאת האמנים קרובה יותר ללבה, והשאלה בנושא מצריכה ממנה לעצור ולחשוב רגע טרם תענה. "התפיסה שלי, וספגתי עליה ביקורת בעבר אבל זה חלק ממי שאני, זה שעדיף לפעול מתוך הממסד ולנסות להגיד את מה שיש לך להגיד מאשר כל הזמן להיות בעמדה מתמרדת", אומרת שלף. "אני מאוד מעריכה את כל האמנים שהם חלק ממחאת האמנים וחשוב לי גם להגיד את זה, אבל תוך כדי הגישה שלי היא שונה. אני חושבת שהרבה פעמים דווקא מתוך האירועים האלה, שהם ממסדיים ויש להם קהל גדול ונראות גדולה, אפשר לייצר כל מיני דברים שמעבירים מסרים שרוצים להעביר".

      לדבריה, היצירות שיוצגו באירוע מעצם היותן תוצר של עבודה שיתופית מצליחות להיות גם ביקורתיות. "המימד השיתופי קשור למחאה החברתית במובן מסוים, כי הדיאלוג הזה שקורה במרחב הציבורי, האופן שבו המרחב הציבורי הופך למרחב של שיתוף ושל דיאלוג, שזה משהו שקרה בקיץ, זה גם משהו שבא לידי ביטוי בעבודות, בכל אחת בצורה אחרת. אם זה הדיאלוג עם הארכיטקטורה, עם הקהל, בין האמנים עצמם שהוא לפעמים מאולתר בלייב ואם זה העובדה שקבוצות מאוד גדולות של אמנים עבדו בשיתוף על הדבר הזה".

      מחאת האמנים (יח"צ , מרב מרודי)
      "דווקא מתוך האירועים הממסדיים אפשר להעביר מסרים". מחאת האמנים (צילום: מרב דרורי)

      האירוע רב המשתתפים במוצאי שבת אמור להשיק שנה שלמה של פעילויות אמנותיות בעיר תל אביב. השתיים מספרות כי הרבה מהפרויקטים שיוצגו בו משתמשים בערב כמעין "פיילוט" וצפויים להמשיך ולהתפתח. "זה ניסוי אורבני ואנחנו נראה מה התוצאות שלו עכשיו", אומרת צברי.

      שלף רואה בכך לא רק הזדמנות אסתטית לעיר, אלא כזו בעלת השלכות חברתיות. "כולי תקווה שזה צעד ראשון שמטרתו להמשיך ולתמוך באירועים האלה לאורך זמן ואני שומעת קולות כאלה גם מצד גורמים רשמיים ואני מקווה שזה באמת יקרה. אני מקווה שהדברים האלה יתאפשרו גם בצורה תהליכית ולאורך זמן כי אני חושבת שאמנות חברתית ודברים שנעשים עם הקהילה ובאמת החיבור הזה בין אמנות וטכנולוגיה מאפשר לפעמים להפוך את האמנות, סליחה על המילה הגסה, לכלי שיכול לעזור לכל מיני דברים קונקרטיים בחברה".

      אירוע הפתיחה של "שנת האמנות" ישודר בשידור חי ובלעדי בוואלה! תרבות במוצאי שבת (24.3)

      "שנת האמנות": המפה המלאה של אירועי הפתיחה - מיוחד
      "שנת האמנות": מוזיאון תל אביב מזמין אתכם להיכנס לראש של היוצרים
      "שנת האמנות": הפרטים המלאים על כל אירועי סוף השבוע