יש יאמרו שגיל שוחט, מלחין ומנצח כריזמטי, לא בטוח בעצמו כפי שנראה לכל. הטענה הזו לא מסבירה את האינטרפרטציה הגרנדיוזית למחזה "הילד חולם" של חנוך לוין, לכדי אופרה אותה הוא מגדיר כ"יצירת חייו". היום (חמישי) תעלה ההפקה בת השנתיים באופרה הישראלית כשלא פחות מ-600 אנשים עובדים עליה ועשרות אלפי שקלים הושקעו בה.
בניגוד לבמאי עומרי ניצן, שותפו לבימוי, שוחט עצמו בחר שלא לשנות דבר גם בחזרות הרענון בימים אלה. "לא צליל ולא מלה ולא הברה ולא תו אחד", הוא מדייק. "בכל 700 עמודי הפרטיטורה שלה, ו-1200 עמודי התפקידים. אני מניח שזה מראה משהו על שלמות היצירה, שהיא בהחלט דבר שלם ועמד בזכות עצמו. יש תחושה מאד קונסטרוקטיבית וטובה של גדילה בשנתיים האחרונות. אמנות הביצוע במוסיקה הקלאסית היא מאד מורגשת, אתה חוזר ומבצע יצירות קלאסיות. בפרספקטיבה שונה, מה שמעיד על היצירה עצמה". ואמנם, אומר שוחט כי אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך האהבה של הקהל לאופרה שלו, הם דברים ידועים. "עד היום עוצרים אותי ברחוב אנשים שמדברים על תמונת הסיום כתמונה הכי יפה שראו בתיאטרון אי פעם".
"'הילד חולם' היא יצירת חיי", הוא מוסיף. "עשר שנים עבדתי על הפרטיטורה, ואני מאוד שלם עם התוצאה. אני בטוח שגם בעוד אלף שנה, כשלא אהיה פה, וגם הילדים והנכדים שלנו לא יהיו פה, 'הילד חולם' יהיה פה. אני משוכנע בזה. אפילו שאני היוצר שלה, אני יכול לשים את עצמי בצד ולראות את האיכות האובייקטיבית שלה, ואת מה שמושקע בה אמנותית. כל מי שמבין והיה קרוב ליצירה יודע את זה".
בערוץ הראשון היו דווקא תכניות אחרות לגבי תיעוד היצירה הקאנונית. הם הצמידו לשוחט את התסריטאית ניצה גונן, שערכה סרט דוקומנטרי המתעד את החזרות להצגה. כשאני מבקשת משוחט להביע את דעתו כלפי הפרויקט, הוא מתעקש לעבור לשאלה הבאה.
המחזה, ש"נוגע באבי העורקים של התרבות הישראלית", לדבריו, הוליד ממנו אופרה רלוונטית עוד יותר. "לוין נתן לי באופן אישי את האפשרות להפוך את המחזה לאופרה. הוא היה אדם מאד ביקורתי, דעתן, חד כתער לגבי הביצועים של היצירות. אני חושב שהייתה יכולה להיות לו גם ביקורת. מצד שני, יש לי תחושה שהוא היה מעריך את הנחישות שלי לגבי הקו האמנותי שאליו לקחתי את היצירה. לא חשבתי מה יגיד בזמן שהלחנתי אותה, אבל לא הייתי צריך. הכל מובן בטקסט". עם כל הכבוד ללוין, מוסיף שוחט, "אני חושב שהיצירה יותר חשובה מהיוצר, ו'הילד חולם' של לוין יותר חשובה מחנוך לוין או מהמוסיקה של גיל שוחט".
ומגיל שוחט עצמו?
"מלחין הוא כלל לא המבצע הטוב ביותר ליצירתו. אני בוודאי שלא, אני לומד מהמבצעים שלי. לפעמים הם עושים דברים שהם בניגוד לדעתי, ואני עדיין לומד מהם. אמנם אנחנו לא יודעים איך מוצרט ביצע את יצירותיו, אבל מההקלטות שיש לנו ברוב המקרים, המלחין איננו בהכרח המבצע הטוב ביותר של יצירתו".