פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חתולים על סירת פדלים": פאן מטופש שמסוגל ליותר

      "חתולים על סירת פדלים" היה יכול להיות סרט משמעותי בקולנוע הקומי הישראלי, אבל בגלל עשייה לא אחידה הוא נשאר רק בגדר הפאן

      "חתולים על סירת פדלים" הוא סרט שיש בו כל-כך הרבה רגעים טובים, עד שחבל שהוא לא סרט טוב יותר ממה שהוא. רגע אחד הוא שיא הליטוש והסטייל, ורגע אחר-כך הוא עושה את עצמו כאילו אין לו מושג איך עושים קולנוע. מילא אם הוא היה שומר בעקביות על מראית עין של חוסר אונים בעשייה, שאז היינו יכולים לזרום איתו. הבעיה מתחילה כשיש לך בסרט כמה מהסצנות המהוקצעות יותר שנראו בקולנוע הישראלי, מה שהופך את המשימה לסלוח על הסצנות המגוחכות, על החורים בעלילה והעיצוב הבלתי נסלח של החתולים הרדיואקטיביים לקשה יותר.

      אה כן, החתולים. הם אמורים להיות לכאורה השוס של הסרט: מפלצות קטנות ולבנבנות, שחיות בתוך נחל הירקון ויודעות לתלוש איברים מבני אדם באמצעות שיניהן וציפורניהן החדות. החתולים הקטלניים הם אלה שעומדים בדרכם של נועם ומילי (מיכאל מושונוב ודנה פרידר) מלממש את אהבתם במהלך שיט רומנטי בירקון, על סירת פדלים כמובן. שמואל וילוז'ני נותן ביצוע מדויק בתפקיד האדמירל, האיש הרע האמיתי בסיפור, שהוא בעצם הבן זונה שהביא את השפכים הרדיואקטיביים לירקון. ברקע יש גם את החבורה המופלאה של צופי הים – דובי, דובל'ה, דב דב ודוביק – שאמורה לפתור את בעיית החתולים, אבל לא בדיוק עומדת במשימה. השנה, דרך אגב, היא 1994, כך שמדובר גם בסרט תקופתי.

      "חתולים על סירת פדלים" הוא עוד אחד מסרטי הפרינג' דלי התקציב, שמטלטלים את הקולנוע הישראלים בשנים האחרונות. במינימום אמצעים, אך עם הרבה אהבה וכושר המצאה, יצאו יובל מנדלסון (תסריטאי\במאי), נדב הולנדר (במאי) ויהונתן בר אילן (תסריטאי\מפיק), לעשות את הסרט שרצו לעשות: קומדיית אימה רומנטית טראשית, נטולת אג'נדה פוליטית-חברתית, שכל מטרתה היא לעשות כיף. אז אמנם בדרך הם עברו תהליך הפקה קשה במיוחד, ובהעדר תקדימים לז'אנר בקולנוע המקומי נאלצו ללמוד מהטעויות של עצמם, אבל הכמות של ההברקות וההישגים שיש בסרט הזה, מצדיקה בסופו של דבר גם את הטעויות והפספוסים.

      חתולים על סירת פדלים (יח"צ)
      בחלקים מתוכו זהו סרט מצחיק מאוד. מתוך "חתולים על סירת פדלים" (צילום: יח"צ)

      קחו לדוגמא את סיפור המסגרת הנפלא, של סבא (שמואל וולף) ונכדו המתבגר, שהופך על פיו את נוסחת "הנסיכה הקסומה" והופך את הנכד למספר של הסיפור. או את העיצוב העילאי של חבורת צופי הים, עם הופעה קומית בלתי נשכחת של מיכאל הנגבי בתפקיד דב דב הפוץ. אי אפשר להתעלם גם מהכימיה בין מיכאל הנגבי לדנה פרידר בתפקיד הזוג המאוהב, שקשה שלא להזדהות איתם. חוץ מזה, בחלקים לא מבוטלים שלו, "חתולים על סירת פדלים" הוא סרט ממש מצחיק. ולא בגלל בדיחות קלות וזולות, אלא בגלל בדיחות שמבוססות על עיצוב עולם קומי יחודי ואמין, עם דמויות טובות.

      אז נכון שברגעים אחרים הסרט דורך במקום, מדלג על סצנות חיוניות (קרב אחרון בין גיבורינו לחתולים הקטלניים, מישהו?) או מבאס אותנו בסצנות עצלניות, שהיו צריכות לעוף אל רצפת חדר העריכה (רוב הסצנות עם החתולים). ונכון שהתחושה היא שעם עוד קצת תקציב ועם עוד קצת מאמץ אפשר היה להפוך את "חתולים על סירת פדלים" להברקה של ממש. ועדיין, יש לכם כאן סרט מיוחד במינו, נדיר בנוף הקולנוע המקומי, שיספק לכם מנה של פאן מטופש.

      "חתולים על סירת פדלים" - מתי ואיפה רואים?

      חתולים על סירת פדלים" - האם תלכו לצפות בו? ספרו לנו בפייסבוק