1. הניצחון של קטלין רייטר בגמר הבעייתי של "The Voice" היה הדבר הכי פחות מעניין בעונה הראשונה של הריאליטי, שגם אם הסתיים בהתנשפות ביחס לפתיחה הסוערת, עדיין מטלטל את עולמה של "כוכב נולד" ומעניק, לפחות כרגע, חוויית צפייה שלמה יותר משל המתחרה. רייטר היתה פייבוריטית ברורה כי היא מייצגת מודל אהוב על הקהל הישראלי: קול גדול, מראה שמזכיר את נינט טייב בעונה הראשונה של "כוכב נולד" וביצוע גמר לשיר של אדל, הזמרת הבינלאומית האהובה מכולן. כמו כן, אי אפשר להתעלם מכך שהיא קודמה על ידי הזמרת המצליחה בישראל. אין מהלך של רייטר שלא השיק למכנים המשותפים הרחבים ביותר של המיינסטרים, ו-"The Voice", עם כל אזכורי הפינה באוש והברוך שפינוזה שלה, היא תוכנית מיינסטרים.
2. רז שמואלי, לעומת זאת, היא "ארץ ישראל הישנה והטובה", כפי שאמרו כמה מהמנטורים. נו, פלא שהיא הפסידה?
3. אבל עם כל הכבוד לשמואלי ורייטר, שתצטרך קצת יותר מקאברים לאדל כדי לבסס את עצמה בתרבות הישראלית, המנצח הגדול של "The Voice" הוא אביב גפן, האיש שנראה כאילו התכונן כל חייו לרגע שבו ב-21:00 בערב המצלמות יופנו אליו והוא יגרום לכל עמיתיו להיראות עייפים, דלים ונטולי רוח קרב. גפן סיים את העונה כמו שהוא התחיל: חד, מצחיק ומעניין וגם היחיד מבין המנטורים שנראה כאילו הוא אשכרה משקיע במוזיקאים בהם בחר ולא מוחא להם כפיים בעיוורון.
4. לעומת זאת, עניבת הפרפר של רמי קליינשטיין. סיפורה של עונה שלמה בבחירת לבוש אחת.
5. הדבר המפתיע ביותר בגמר "The Voice" היה היעלמותה המוחלטת של המוזיקה המזרחית, שהיתה חלק אינטגרלי מהעונה, הן בשירים מהז'אנר שבוצעו לרוב בתוכנית והן בגרסאות המסולסלות של המתמודדים לשירים שאינם מהז'אנר, בעברית ובאנגלית. דווקא בגמר המוזיקה המזרחית נעלמה לחלוטין, וגם שיריהם של שלומי שבת ושרית חדד שבוצעו בחלק הדואטים נצבעו בצבעים מערביים לחלוטין, ללא שום קשר לאבותיהם. האם מפיקי התוכנית, המנטורים והמבצעים לא מאמינים ביכולת של כל העם להתרגש משיר מזרחי בגמר תוכנית ריאליטי? הרי לכם טאבו נוסף שהז'אנר צריך לשבור אחרי גלגלצ וקיסריה.
6. רשת הראתה שהיא אכן לומדת ומחקה כל מהלך של קשת עם משדר גמר רע, ארוך ומייגע עד כדי דמעות של "דרדסבא מתי מגיעים", כולל בונוס מיוחד בגזרת התוכן השיווקי והקידום האגרסיבי של תוכנית הדגל הבאה, "רוקדים עם כוכבים". ראשית, הקליפים שהופקו לקידום מכונית וחיסכון במים היו מביכים עד כדי בושה שהם הגיעו למצב של שידור בערוץ כלשהו, כולל הלופים הליליים של ערוץ 33. שנית, למרות שהפרומו של "רוקדים עם כוכבים" מושקע, קידום התוכנית הוציא ממנה את החשק חודש לפני שהתחילה. השיא היה הפריצה של שלמה בראבא לייב לשידור, מהלך שהדגים עד כמה קצר המרחק בין השטיחים האדומים של תיאטרון קודאק והתמונות עם ג'ורג' קלוני לבין התפלשות בבוץ של יובל המבולבל.
7. אגב סעיף 6, ברכות לגידי גוב, שופט טרי ב"כוכב נולד" שהשתחל דרך פרסומת הגמר למתחרה הגדולה. עשית כמה אנשים בחליפות מאושרים ביותר ונתראה בגמר "האח הגדול".
8. לקחים לעונה הבאה: מיכאל אלוני היה ניסיון מעניין בשבירת התיקו של מנחי הריאליטי בפריים טיים, אבל הגמר הוכיח שמקומו על השטיח האדום של פסטיבל קאן ולא בשידור לחוץ ומותח שבו אפילו יציאה לפרסומות הפכה למשוואה בתשעה נעלמים עבורו; קשה להאמין ששלומי שבת ירצה להמשיך ולהגיד לזמרים שהם מושלמים כשברור מתווי פניו שהוא מעדיף להיות בחוף של טרפטוני; שרית חדד עושה שמח, אבל גם היא תצטרך לשכלל את הרפרטואר כדי להחזיק עניין; רמי קליינשטיין צריך לקחת את כובעי הברט ורגישות היתר לרהיטים למקום אחר וגרף דיוני השכר של אביב גפן לעונה הבאה ייראה דומה מאוד למחירי הדלק והחשמל.
9. "The Voice" היא פורמט מצוין למוזיקה שבעונתו הראשונה בישראל הלך ונכנע לתכתיבי הטלוויזיה הישנים שהופכים את הפריים טיים בישראל למוצר מעיק ומתסכל: נחמדות יתר, עודף קידום, בינוניות כמהות היו מנת חלקה בשלבים המאוחרים של העונה, מהלך שעלה לה בצופים וביוקרה. לקראת סיום הגמר, אביב גפן אמר כי "The Voice" דיברה לעם ברמה גבוהה יחסית והוא צודק, אלא שהתוכנית עצמה הפסיקה להאמין בכך בשלב מסוים ובמיוחד בתוכנית הגמר. כדי להפוך את עצמה למוסד של ממש היא תצטרך מנטורים נשכניים יותר, שידור חי מתוקתק בהרבה ותשוקה שתימשך עונה שלמה.
10. יובל דיין, מישהו?
"The Voice": המנצחים והמפסידים בקרב המנטורים
"The Voice": כך יצאה העונה לדרך
"The Voice": איך אתם מסכמים את העונה? ספרו לנו בפייסבוק