פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יואב קוטנר על "סוף עונת התפוזים": "הכניסה אותי לדיכאון של שנתיים"

      לרגל עליית "סוף עונת התפוזים" בוואלה! VOD, יוצר הסדרה יואב קוטנר מדבר בגילוי לב על התלאות והייסורים בדרך ליצירת המיתולוגיה של הרוק הישראלי. ראיון

      דווקא לאחר שנגמרה העבודה על "סוף עונת התפוזים", סדרת הדוקו המופתית בת ה-12 פרקים של יואב קוטנר שסקרה את תולדות הרוק הישראלי עד לאמצע שנות ה-90, שקע קוטנר בדיכאון. "כשזה נגמר לא אהבתי את זה", מודה קוטנר בראיון לכבוד עלייתה של "סוף עונת התפוזים" לשידור באתר וואלה! VOD. "לא אהבתי את זה כי חשבתי על כך שנאלצתי לוותר על המון דברים טובים. אנשים לא יודעים, אבל היה צריך להיות פרק 13, כדי לא לכווץ את שנות ה-90 לפרק אחד, אבל זה לא קרה. היו לי כאבי לב קשים על כך שאנשים נפגעו כי הם התראיינו במשך שעתיים ונכנסו שני משפטים שלהם".

      ואחרי כל כך הרבה שנים?

      "לאט לאט זה באמת הפך למשהו מיתי, אנשים מדברים על זה בחיוך וזוכרים אותה כדבר טוב. לא מזמן נפלתי על שידור של זה בערוץ 1 ביום שישי בערב, שכמובן עלה בלי שידעתי על זה, וזו נראתה לי כמו סדרה טובה. היום אני מבין שמה שחשוב בסדרה הוא בעצם העיסוק בנושא הזה, רוק ישראלי".

      מהפכת הרוק של שנות ה-90 ב"סוף עונת התפוזים"

      גם כך, ללא התחושות הקשות של קוטנר בסוף היצירה, תהליך העבודה סביב "סוף עונת התפוזים" היה מורכב, כיאה לגודל המשימה. קוטנר חבר לחברת מטר הפקות של עמי אמיר, לגידי אביבי שכתב את התסריט, לאריק ברנשטיין שהפיק ולבמאים רבים וטובים, כדי לספר את הסיפור של הרוק הישראלי מימי להקות הקצב ועד תור הזהב של הרוקסן. הראיונות היו מקיפים וחלקם, כמו זה של ברי סחרוף, אריק איינשטיין ושלום חנוך (לעתים ביחד) היו נדירים ומרגשים.

      "אני מאוד אוהב את הפרק על כוורת", מגלה קוטנר. "גם הפרק של אריק איינשטיין היה מאוד מדהים. תמיד קיוויתי שכשתהיה הוצאה מסודרת של הדבר בדי.וי.די, יהיה ראוי להכניס את החומרים הגנוזים שנותרו על רצפת חדר העריכה. יש שם צילומים של אריק ושלום חנוך יושבים ביחד, וישבנו כמה שעות. זו היתה חוויה ענקית. גם חלה תפנית אצלי - הפרקים הראשונים בסוף עונת התפוזים היו כאלה שהתעסקתי במה שקרה כשהייתי רק מעריץ ומאיזשהו שלב, בערך בפרק על רמי פורטיס ומהפכת ה-Pאנק והגל החדש, הייתי גם חלק מהסיפור כי אלו חומרים ששידרתי וכתבתי עליהם".

      עיקר העבודה על הסדרה נעשה מול רשות השידור, שמחזיקה בארכיון חומרים עצום ובסופו של דבר גם שידרה את הסדרה, לא לפני שהנשמה יצאה לכל הצדדים. "בהתחלה אף אחד לא רצה להיות בפנים", מגלה קוטנר. "פשוט אף אחד".

      למה בעצם?

      "כי חשבו שזה לא חשוב ורק אחר כך הבינו שמדובר באירוע. אני באופן אישי לא הרגשתי שאני משהו חשוב כמו התנ"ך, כן. באתי לזה בתחושת נחיתות, לא כמי שעורך את הדברים החשובים באמת. במבט לאחור, זה נראה כאילו ההחלטות שלי היו מאוד חותכות".

      על מי אתה מצטער שלא נכנס?

      "מאיר בנאי, שהוזכר בפרק על אהוד בנאי והחברים של נטשה. זה ממש לא בגלל שאני לא אוהב את מאיר, אבל זה מזכיר לי שיותר משאנשים נורא אהבו את זה, היו הרבה אנשים שכעסו. אני פשוט לא חשבתי על זה במונחים ההיסטוריים".

      ואחרי שהבנת, לא רצית שיהיה לזה המשך?

      "היה חלום באזור שנת 1999-2000 לעשות המשך, אבל ברשות השידור לא כל כך התלהבו מזה. מבחינתי, זו היתה הסיבה העיקרית ששנתיים אחרי זה הקמתי את אתר Mooma. הרגשתי שרק התחלתי איזה משהו ולא הספקתי לגמור".

      Mooma עלתה ונפלה, אבל קוטנר המשיך לתעד את המוזיקה הישראלית הן בשידורי הרדיו שלו ולאחרונה גם בסדרת המופת "האלבומים" שעלתה בערוץ 8 של HOT, ונראה שבעידן הרשת, ה-VOD ויוטיוב, גורלה יהיה שונה מעט משל "סוף עונת התפוזים". "התחושה שלי אחרי 'סוף עונת התפוזים' היתה שבאתי מתוך כוונה טובה לעשות משהו וחשבתי אחרי זה שכולם שנאו אותו", הוא אומר. "כמעט הפסקתי ללכת למקומות עם הרבה מוזיקאים והרגשתי מאוד מבוהל מהדבר הזה. כשפנה אליי אסף אמיר (אחיו של עמי, מפיק "סוף עונת התפוזים" – ע.ש) לעשות את 'האלבומים', בהתחלה האינסטינקט שלי היה לסרב".

      ולמה החלטת להסכים בסופו של דבר?

      "כי הבנתי שאני יכול לעשות רק את מה שאני יכול לעשות. ברגע שאתה בוחר חמישה אלבומים, אתה מקפח 1,000 אלבומים אחרים ומתוכם 700 אתה מאוד אוהב ו-300 הם ממש ראויים. הבנתי שצריך לעשות לאט לאט. הלקח העיקרי היה שאני לא יכול לרצות את כולם, אבל אני יכול לעשות את המקסימום".

      בראיון לוואלה! תרבות מלפני כשנה וחצי, אמרת שאתה לא רלוונטי. "האלבומים", וגם תחילת העבודה שלך בתחנה של אנשי "הקצה" גרמו לך לחשוב אחרת?

      "תראה, אני כן מחפש את האופציות. הבנתי שלפרוש זה אלטרנטיבה שאני לא מאמין בה כרגע".

      יש משהו ב"סוף עונת התפוזים" שאתה מתחרט עליו?

      "לפני כן, אני חייב להגד שזו היתה חוויה מאוד מיוחדת, כי זה היה לעבוד עם הערוץ הראשון. תמיד עבדתי עם יחידות קומנדו מתוקתקות, אבל לעבוד עם הערוץ הראשון, שהם יושבים על חומרים מדהימים, זה היה בית ספר. אני גם אומר ש'סוף עונת התפוזים' לימדה אותי מה זה עבודת צוות, כאחד שתמיד עשה מה שבא לו מאז ועד אז".

      והחרטות?

      "קצת חבל לי שלא היה לי עוד פרק לסכם את שנות התשעים. אני מתחרט גם שהוצמדה כותרת לא נכונה בשם של תמיר קליסקי מאתניקס. איכשהו שמנו את השם של דרור קליסקי, אח שלו".


      "סוף עונת התפוזים" בוואלה! VOD
      יואב קוטנר - "היום לא צריך אותי". ראיון מ-2010
      "סוף עונת התפוזים" - האם תצפו מחדש בסדרה המיתולוגית? ספרו לנו בפייסבוק