"האח הגדול": זה הולך להיות הגמר המשעמם מכולם

אני יושבת רכונה אל הלפטופ שלי, מהרהרת בתכנית שראיתי זה עתה. אגרופי אובך הולמים בחלונות, הדד-ליין שנתן לי העורך מתקרב ועוד מעט עליי לראיין טלפונית את אודטה דנין ואיוב קרא. זה אולי נשמע לא מעניין, לקרוא הגיגי כלום שכאלה, אבל חכו עד שתראו את זה בטלוויזיה, אתם בכלל תצנחו לתרדמת. הפרק האחרון לפני הגמר המשעמם ביותר עלי אדמות בחר בפורמט המושלם לסכם את המתרחש - קריינות מונוטונית של טקסטים בסגנון מקומוני השרון על רקע של ספות. מדי פעם דייר מתחיל לעשות משהו, לריב, להתפייס, להרים כפית שנפלה, אבל מישהו אחר תמיד משסע אותו בשאלה מה הוא גילה על עצמו במהלך התוכנית ואיזה צבע הוא הכי אוהב, ושוב חוזרים לדקלומים: אני מביט בעיניה של שרי. תמיר מעלה בפניי זכרונות. סער נשען לאחור בכיסאו וחייו שועטים בתוך עפעפיו. בחוץ השרב יורד ואני מוחקת שוב את הפיסקה. דאמיט, יש לי משבר כתיבה, אין לי מה לכתוב על הפרק המשמים הזה. אם הייתי עיתונאית מהסיקסטיז זה היה זורם יותר בקלות, כך זה נראה לפחות בתוכנית.

הטלפון מצלצל. זה העורך.

אני עונה לו שהצבע האהוב עליי הוא סגול.

משימת העיתונאים התאפיינה לא רק בלוק סיקסטיזי, אלא גם בהנחות עבודה סיקסטיזיות: הגברים נבחרים לראיין אושיות כבדות כמו נחמיה שטרסלר, אחמד טיבי ואווירי בוהדנה, והנשים מקבלות משימות של כיתה טיפולית ונשלחות לצחקק בטמטום לדיירים איזה שיר הם הכי אוהבים ולמה. בננות, לכו תתפרו גובלנים ותשאירו את נחמיה שטרסלר למישהו שבאמת מבין בנושא, כמו קותי למה-לא-הבאתם-לי-את-סבר-פלוצקי סבג.

המשימה הזאת הציבה את סער, עורך ה"עיתון", במרכז התוכנית. הגיוני שבמשימה שמבוססת על כושר ביטוי ויכולות ניסוח סער יהפוך לכוכב הפרק, וקותי בעיקר יבהה במצלמה ויגיד "ג?". בשיחה של סער עם אחמד טיבי הוא התרגש כמו ילד קטן, סמוק כולו מהמחשבה שהוגה רם מעלה כטיבי נאלץ להשפיל עצמו ולהשתתף בתוכנית שכזאת, באשמתו.

מצד שני, אין ספק שטיבי די הרס לו את הסיכויים לזכות במיליון. אם היו איפשהו מסמסים שהצהירו שהם אמנם ימנים אבל יצביעו לסער בגלל האופי הקסום שלו או וואטאבר, הרי שברגע שאחמד טיבי הצהיר שהוא מעריך את פועלו הם נזכרו שיש להם משהו על האש והסתלקו ממטה התמיכה של סער. אופי זה נחמד והכול עד שטיבי נדחף לפריים ומודיע לפני כולם שאתה אחלה. עדיף שסער היה מעמיד פנים שהוא מדבר עם מירי בוהדנה.

כך נפטר סופית הרומן שלא ממש היה, פרויקט הפר"ח הנצחי של קותי ויאנה. אחרי שלושה חודשים של הקשקוש הזה יאנה נכנסת לחדר האח ופתאום היא נזכרת שבעצם קותי לא מתעניין בה אלא מתעסק רק בעצמו. למען האמת, היא אפילו בטוחה שהזוגיות לא תחזיק מעמד בחוץ. די, באמת? אז לבטל את ההזמנה ל-2,000 מפיות רקומות עם הכיתוב "משפחת זוג-מושלמוש"? איך שברתם לנו את הלב, הזוג של המדינה, האוהבים הנצחיים של המסך הקטן.

זה כמו בפרק ההוא שרוס ורייצ'ל לא עשו כלום אחד עם השני ואז עוד יותר לא עשו כלום אחד עם השני. ככה עושים קומדיה רומנטית אמיתית: לעד תיחרת בליבנו הסצנה שבה קותי ניגש לשולחן, מעיף ממנו בהנפת זרוע נחושה את כל הניירות, תופס את יאנה במותניה, משליך אותה בתשוקה על השולחן ואז מוריד אותה ומסדר בחזרה את הניירות במקום. הכי "איך פגשתי את אמא שלך אבל אז נגמרה העונה אז למה לטרוח".

תמיר אינו מחמיץ שום הזדמנות לקבל פסקול של מוזיקה מרגשת, ואפילו כששימי הדג מנסה להגיד דברים מצחיקים הוא קוטע אותו במונולוג עצוב על הילדות שלו, כששימי מקשיב לו במבט זגוגי של וואט דה פאק. כשהנאום נגמר ושימי מטיל עליו את המשימה, תמיר מנסה למרוח עוד קצת את הבונדינג, ולצלול לסיפור החיים של בן שיחו.
תמיר: "תגיד, מי בעצם קרא לך שימ..."
שימי: "לך!!!"
תמיר בורח בצרחות.

"אוי ואבוי, לרגע הרגשתי כמו בוס נצלני!" (סער סוף סוף עובר טלטלה רגשית בתכנית)
"מי גוזל???" (יאנה תוהה. התשובה, אגב, היא קותי)
"מדבר סער סקלי מהעיתון המגוחך של 'האח הגדול'" (סער מתפדח בפני אחמד טיבי)
"אולי הכוונות שלי טובות? אולי אני בא עם עלה של זית בפה?" (קותי. חחח, אמרת זית בפה)
"תחשבי שאני אילנה דיין ואני מראיין אותך" (קותי חש)
"נולדת אנונימית, נכון?" (תמיר מציג שאלות עיתנואיות נוקבות למירי בוהדנה)
"יה! ארוחת ערב!" (פינת ה"יה, דברים כלשהם" השבועית של תמיר)

"האח הגדול": לכל הפוסטים בבלוג של רחלי רוטנר
"האח הגדול": מוכנית לגמר? הצביעו לזוכה שלכם בסקר הפייסבוק הענק שלנו