הבמאי קלוד מילר הלך לעולמו

אבל בתעשיית הקולנוע הצרפתית: התקשורת המקומית פרסמה היום (חמישי) כי הקולנוען קלוד מילר הלך אמש לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה והוא בן 70.

מילר, שנולד בפריז בפברואר 1942, החל את דרכו הקולנועית כעוזרו של פרנסואה טריפו והפך במהרה לבן חסותו. סרטיו הראשונים גם היו מושפעים באופן מובהק מאלה של המאסטר. הפריצה שלו הגיעה כבר עם סרטו הראשון, "La meilleure facon de marcher" מ-1976, שהיה מועמד לשלל פרסי סזאר, ובהם בקטגוריות הבימוי והסרט הטוב ביותר.

בהמשך ביים מילר שלל יצירות קולנועיות מצליחות ומוערכות, ובהן שני מותחנים אפלים, ייחודים ומשובחים שזכו גם לעיבודים מחודשים דוברי אנגלית: "חקירה לילית" (1981) עם לינו ונטורה ורומי שניידר שהיה בסיס בשנת 2000 ל"מעבר לכל חשד" עם מורגן פרימן וג'ין הקמן; ו"זרה בעיר" (1983) עם איזבל אדז'ני, שהיה בסיס ב-1999 ל"בעיני המתבונן" בכיכובו של יואן מקגרגור.

ב-1985 העניק מילר לשרלוט גנסבורג, שהיתה אז בת 14, את תפקידה הקולנועי הגדול הראשון. זה קרה בדרמת ההתבגרות העוצמתית "L'effrontee". השחקנית כיכבה אצלו ב-1988 גם ב"הגנבת הקטנה", סרט שהתבסס על תסריט של אביו הרוחני טריפו.

מילר המשיך לקצור הישגים, וב-1998 זכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל קאן עם "כיתת השלג". "לילי" שלו מ-2003 השתתף בתחרות הרשמית של הפסטיבל וזכה לשבחים רבים מוצדקים.

מילר היה ממוצא יהודי, והדבר בא לידי ביטוי באחד מסרטיו האחרונים, דרמת השואה המצוינת "הסוד" מ-2007. ב-2009 ביים את הסרט "אני שמח שאמא שלי בחיים". הוא עשה זאת בשיתוף עם בנו וממשיך דרכו, הבמאי נתן מילר, שהגיע בזמנו לתל אביב לרגל הקרנת הבכורה של הדרמה בפסטיבל סרטי הסטודנטים.

בשנה שעברה ביים קלוד את הסרט "Voyez comme ils dansent", שלא זכה להצלחה ניכרת. השנה צילם את עבודתו הקולנועית האחרונה- "תרז דסקרו", עיבוד לספרו של פרנסואה מוריאק, בכיכובה של אודרי טוטו. סרט זה צפוי לעלות לאקרנים בצרפת בנובמבר, וסביר להניח כי לאור הנסיבות, הפצתו תהיה לאירוע קולנועי.