נועה ארגוב לא ידעה שה-10 במאי 2011 תהיה הפעם האחרונה בה היא תראה את חברה הטוב, המוזיקאי והיוצר אלכס ריבלין. לחזרה עמו ועם שותפם ללהקה שהקימו, The Way, היא הגיעה עייפה ומרוטת עצבים. "בסוף החזרה קיפלתי את הכלי, מתתי לעוף הביתה, זרקתי מין 'ביי לכולם' עם הגב לחדר ויצאתי", מספרת ארגוב. "כמה דקות אחר כך, חשבתי שאולי בכל זאת הייתי אמורה לומר שלום כמו שצריך". למחרת היום, קבלו ארגוב וחבריו האחרים של ריבלין את הבשורה: אלכס ריבלין קפץ אל מותו מהקומה הרביעית בבניין ברמת השרון, עיר מגוריו והוא בן 22 בלבד.
"אין אף אחד כמוהו בעולם הזה", מספר יותם רוזין, חברו של ריבלין והעורך הסופי של הקליפ ללהקתו, "על אותו המשקל כמו שאין עוד דיוויד בואי. הוא מהסוג שהיה פעם אחת ולא יהיה עוד, אחד מאלה שהיו שומעים עכשיו דורות, שהיו רואים עכשיו דורות. אפילו בהופעת הבכורה שלו אנשים יצאו מגדרם. היצירה שלו, המוזיקה שלו היתה אינטנסיבית, הפך מושלם לאישיותו המסוגרת. אבל היום קשה להסביר את זה לאדם שלא מכיר, קשה לגרום להם להאמין עד שרואים את פועלו".
בכל זאת, כדי להביא את אמנותו לתודעה, הופכים אט אט חבריו של ריבלין, למוזיקה ולקולנוע, את חלומותיו לכדי מעשים, ומאמינים כי הם יהוו את הזכרון החזק ביותר.
"הכרתי את אלכס בתיכון", מספרת ארגוב. "זה היה במסגרת ערב שירי ביטלס בתיכון, הוא שר את 'ליידי מדונה' ו'רוקי רקון' בביצועים בלתי נשכחים. הוא שר וניגן בסקסופון והיה תיאטרלי והומוריסטי. אחרי הערב הוא ניגש אליי, אמר שהעיבוד שלי ל'מישל' היה מאוד יפה, ושאולי נשתף פעולה פעם". בנובמבר 2010 קבלה ארגוב מריבלין שירים שכתב, יחד עם הצעה לנגן אותם עמו. "הוא שלח לי שיר, 'The Summer Shade' ונדהמתי", מספרת ארגוב. "נפגשנו לחזרה, ומיד אחר כך לשגרת חזרות כשהוא קבע הופעה בפסטיבל 'סולם יעקב' במאי 2011, שיהיה לנו דד ליין, לקראת מה לעבוד". בינואר 2011 הופיעו ריבלין ולנדאו בהופעת בכורה במועדון בתל אביב והכל נראה בסדר. "לאט לאט, הכל נשמע יותר מגובש, בסך הכל נשמענו טוב ביחד", אומרת ארגוב.
ריבלין ניסה לפתח גם את הקריירה הקולנועית שלו: שירת בצה"ל כעורך וידאו ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל, אחרי שסיים את תיכון אלון לאמנויות במגמת הקולנוע. הוא עבד על תסריט לסרט עלילתי ותסריטים לפרויקטים אחרים, כפי שמספר רוזין על שיחה בנושא בין השניים: "כל מה שהוא דיבר עליו זה מה כדאי לו לעשות וכמה הוא רוצה להשתפר בכתיבת תסריטים. נדהמתי מהעומק המטורף של הדמויות שהוא כתב ב'ילדי תום הקיץ', והופתעתי מהאנלוגיות שהוא עשה לחיים שלו ולחיים שלנו, לסביבה שלנו. בשלב מסוים של השיחה, נתתי לשנינו משימה: לכתוב תסריט או סיפור קצר בשבועיים הקרובים. שבוע לאחר מכן היה לי במייל תסריט גמור המספר אודות מחשבה וחצי ניסיון התאבדות שהיו לו באותו שבוע. כמובן שאת זה יכולתי להבין רק בדיעבד".
עם חבר אחר, אריק מזרחי, ניסה ריבלין לעבוד על תסריט לסרט עלילתי. השניים עבדו באופן אינטנסיבי, ובשלב מסוים נוצר נתק של חודש בין השניים ולאחריו הם נפגשו שוב, כשריבלין מגיע במצב רוח אחר לגמרי: "בפגישה האחרונה בינינו הוא התחיל להעלות רעיונות אחרים לגמרי, על טיסה לחו"ל ללא תאריך חזרה", מספר מזרחי. "אמרתי, בוא נעשה טריילר ואז נשיג כסף לסרט. הוא הסכים והתחלנו לעבוד".
גם לארגוב וללנדאו, חבריו ל-The Way, הודיע ריבלין כי הוא נוסע לחופשה ארוכה אחרי ההופעה המשותפת במאי. הוא רצה לנסוע לפסטיבל המוזיקה פרימוורה בברצלונה, ואחר כך לזמן בלתי מוגבל. "בכלל, הוא לא ידע מה הולך לעשות", מספרת ארגוב, "שאל את עצמו אם ללכת ללמוד מוזיקה או קולנוע, עבד בעריכת וידאו אחרי הצבא וממש לא אהב את זה, שהרי לערוך וידאו במשך עשר שעות ביום זה לא הכי כיף בעולם, אבל זו היתה פרנסתו. מידי פעם היה עולה נושא הנסיעה ויורד באותו אופן".
ריבלין לא הגיע לפרימוורה, גם לא לנסיעה שלאחר מכן. כל שנותר הוא קליפ לשיר בעל השם האירוני "Wasted Years", שריבלין עבד עליו עם רוזין ועם מי ששירתה איתו בדובר צה"ל, רוני קורן. "עבדנו על הקליפ ביחד, ניסינו להבין איך אנחנו מתאימים את האווירה של הקליפ, בעזרת תיקוני צבע וכותרת פתיחה וסיום, למוזיקה", מספר רוזין. "רצינו לבדוק איך אנחנו מתחברים לחורף הזה של השיר שלו, להרגשה של הפשטות במוזיקה שלו. הכל קרה יחסית מהר, את הקליפ סיימתי יום או יומיים לפני שהוא התאבד. אולי אפילו יום לפני, שעה לפני שהוא היה אצלי, אחרי החזרה עם הלהקה, באחת בלילה האחרון של החיים שלו".
"בקיץ אנחנו מתכננים להקליט כמו שצריך את השירים", אומרת ארגוב. "אנחנו רוצים להוציא אי.פי שינציח אותו ויאגד את מה שהוא עשה. רק בדיעבד הבנו מאיפה הגיעו הרבה מהטקסטים, מעין כאב שלא ידענו שקיים מעבר לשירים".
גם מזרחי האמין כי הטריילר של ריבלין, בדרך לסרט באורך מלא, הם הדרך היחידה להנציח אותו באופן שישקף את כשרונו. "דברתי עם ההורים שלו וספרתי להם שהיינו בתהליכי הפקה, סיורי לוקיישן ובחירת צוות, בעוד חודשיים אחר כך אני מוצא את עצמי לבד", הוא מספר. "הצלם הפוטנציאלי חזר משהות בחו"ל, ותוך שלושה שבועות יצאנו לצילומים, בתמיכה כלכלית של הוריו ושלנו". הסרט מגולל את סיפורם של אדם ותמר, שני קוסמים שנמצאים בשלב מכריע בחייהם בו כל אחד חייב לקבל החלטות גורליות בקשר לעתידו. יחד הם מחליטים להרים יחד מופע קסמים אחרון. בטריילר משחקים סיון לוי ("ג'ו ובל") וניתאי גבירץ ("כנפיים שבורות"), והוא צולם באמצעות פילם שיובא ופותח בלונדון. הסרט מיועד להתמודד בפסטיבל טריילרים בארצות הברית, ומכאן להביא את החזון אל מעבר לנייר.
"אני חושב שהדרך הכי טובה לזכור אותו היא להפוך לפיצ'ר, ואנחנו עובדים את זה, אני כותב כל יום", מספר מזרחי. "יש הרבה במשותף בין הדמות הראשית לבין אלכס: בגאונותו בכתיבה ובעומק הדברים שהצליח להוציא אל הדף. אני מקווה שאנשים יאהבו את התסריט כמו שהוא, בלי הסיפור מאחוריו. המטרה הסופית היא לא להרוויח כסף, אלא להפיץ כמה שיותר סרט שעוסק בפנטזיה, לא בצבא או בדת".
"אנשים בארץ לא בורחים מגבולות המציאות, הם נשארים בהישרדות היום יומית גם באמנות שלהם", מסכם מזרחי. "הפנטזיה של אלכס מדברת על משהו שהוא קסום, משהו שלא היה. על כך שמישהו אחד במדינה הזו ראה אחרת ולא הצליח לממש את זה, לכן מה שהוא רצה להציג חייב לצאת החוצה, חשוב שאנשים יקבלו ויצרכו אותו". תמיכה כלכלית הם מחפשים גם אצל קרנות הקולנוע, וכן אצל משקיעים פרטיים. גם אתר רשמי שייפתח בקרוב יעניק מידע ואפשרות לתרום, וישמש גם עמוד זכרון. "האתר יהווה מוקד לאותם חברים ואנשים", אומר מזרחי. "ולמי שלא הכיר שכן יכיר ויתוודע".
אתר הסרט "ילדי תום הקיץ"
עמוד הפייסבוק של "ילדי תום הקיץ"