בחודש הבא, עת יגיע למסכים הסרט של "הנוקמים", יפגשו הצופים את רוב הדמויות בסרט בפעם השנייה. מרבית השחקנים, והדמויות אותן הם מגלמים, הוצגו כבר בסרטי מארוול בשנים האחרונות, מ"איירון מן" ועד "ת'ור". גם "הענק הירוק" יהיה שם, או בשמו האמיתי דוקטור ברוס באנר, אך לא בגילומו של אדוארד נורטון כפי שהיה בסרט מ-2008, וגם לא בגילומו של אריק באנה שגילם את הנוקם המפלצתי בסרט המזעזע מ-2003, כי אם בגילומו של מארק רופלאו.
בכלל, נראה כי התלאות של מארוול עם העברת הדמות הזו לקולנוע לא פחות גרועות מהתלאות של ד"ר באנר עצמו, אחת הדמויות המורכבות והבעייתיות ביותר - אך גם המעניינות ביותר (הנה דבר אחד שאין לה במשותף עם הסרט של אנג לי), ביקום הקומיקס בחמישים השנים האחרונות. ואגב, הענק צפוי לחגוג 50 בשנה הבאה. ובשנים האלה, הוא בעיקר ידע הרבה סבל.
בניגוד למרבית הגיבורים של מארוול שעלו לגדולה מתוך תאונות או אירועים קיצוניים אחרים, אך עם משפחה אוהבת, לברוס באנר לא היה הרבה מזל. אביו, מדען גרעין שחשש כי בנו נולד מוטנט בעקבות עבודתו, לא רק שנא את הילד והתעלל בו, אלא גם קינא בכך שאשתו אוהבת את ברוס. זה נגמר בדם. של אמא. ובאבא שהולך לכלא. והילד? שקט, מופנם, ניסה לפוצץ את בית הספר (עוד לפני שנהיה ענק ירוק הוא היה כעוס).
ואז נער צעיר נכנס לשטח אש כשבאנר, באותו הזמן מדען גרעין (אבא שלו בטח היה גאה) בשירות הצבא האמריקאי, ערך שם ניסוי. הדוקטור האמיץ הצליח להציל את הנער, ובדרך חטף המון קרינת גאמה. ואז הוא מת, כי זה מה שקורה כשחוטפים המון קרינה. טוב, נו, לא מת, התחיל להפוך לענק ירוק עם כישורי שפה מוגבלים.
בתחילת דרכו, היה הענק הירוק מוגבל למדי. לא רק שלאחר השינוי הוא שמר רק על קמצוץ מהיכולת השכלית של באנר, השינויים לענק ובחזרה היו תלויים בשעת היום. מהשקיעה עד הזריחה היינו מקבלים את הענק, ובמהלך היום היה זה באנר. לאחר זמן מה, השינוי מהאחד לשני מתחיל להיות תלוי-אדרנלין, מה שהופך אותו ליעיל הרבה יותר בקרבות, ומסביר למה לא כדאי להכעיס אותו.
ואם נדלג חמישים שנה קדימה, כיום התפקידים בערך-הפוכים. מעבר לכך שהענק הירוק וברוס באנר מופרדים, והנם שתי דמויות שונות, הענק הירוק הוא החכם והרגיש, ואילו ברוס באנר הוא מדען מטורף. עוד דברים מעניינים בקו העלילה הנוכחי: כרישים מוטנטים; פצצות גמא; ודמות בשם אמנדה וון דום. וואו.
.
אך בחזרה לענייננו: הענק הירוק של שנות ה-60 הוא דמות מוזרה בנוף הקומיקס. כשהוא מגניב, הוא די טיפש וקל מאוד לנצל את טיפשותו. כשהוא חכם, הוא משעמם ולא מגניב בעליל. בדיעבד אפשר לראות שמדובר בהתקדמות הדרגתית, בה הענק הירוק מתחיל להיות יותר מעניין וברוס באנר מתחיל להיות פחות טרחן, אבל אם קוראים את אותם הגיליונות הראשונים, נראה שכל אחד מהם בלתי נסבל בדרכו שלו.
ועדיין, מדובר באחד מחברי הצוות המייסדים של חבורת "הנוקמים". הסיבה לכך היא לוקי, האח החורג והמרושע של ת'ור, שמנסה לגרום לענק הירוק - שהינו אחד היצורים החזקים ביקום, לכסח את אחיו. בסופו של יום, לוקי מנוצח על ידי החבורה החדשה, שמוקמת בעזרתם של הענק, ת'ור, איירון מן, איש-הנמלה והצרעה. את שני האחרונים כנראה לא תראו בסרט "הנוקמים" החדש, כי הם מעולם לא השתדרגו לרמה של דמויות ראשיות.
מאז ועד היום עברו, כאמור, כמעט חמישים שנים, וברובם ברוס באנר סבל. הוא נחטף על ידי הקומוניסטים, הוחזק כשבוי במונגוליה, הואשם בבגידה מספר פעמים, נרדף על ידי הצבא, נוצל על ידי נבלי על רבים מספור, מת מספר פעמים, הפך לשליט של כוכב לכת מרוחק, נלחם בגרסאות שונות שלו, וחווה חוויות לא נעימות נוספות. אבל היי, לפחות יש לו בן. ירוק. ששונא אותו ורוצה במותו.
אך במקביל, כאמור, הפכו הענק וד"ר באנר למעניינים בזכות עצמם. ייסורי באנר הצעיר אמנם ממלאים עדיין דף אחר דף של הקומיקס, אבל קוראים ותיקים כבר התרגלו לזה. והענק? מעבר להיותו יישות נפרדת כיום, הוא גם אחת הדמויות החזקות ביקום. ותיאורטית, הוא גם בן אלמוות, אז אל תצפו לכך שהוא ייעלם בקרוב. גם בעוד חמישים שנה, צפוי הענק להיות ירוק מתמיד. חוץ מכשהוא אפור. או אדום.
לא יכולים לחכות ל"הנוקמים"? ספרו לנו בפייסבוק