שעה לפני הקרנת הבכורה העולמית של 'סיפורו של 'יוסי" (ופשוט "יוסי" בגרסה האנגלית), הסרט הפותח את התחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע טרייבקה, הבמאי איתן פוקס מעיד שרמת המתח שלו היא מאה בסולם של אחד עד עשר. בלב שכונת צ'לסי, בדיוק במקום בו ''יוסי וג'אגר'' (סרטו מ-2002) הצליח כל כך, פוקס סוגר מעגל. הוא חוזר לאותן זרועות מחבקות, פורשים לפניו שטיח אדום והוא בהחלט יקיר הקהילה. לא, לא הקהילה שאתם חושבים עליה, אלא קהילת הקולנוע.
"אני נורא אוהב את טרייבקה", אומר פוקס לוואלה! תרבות, בתשובה לשאלה מדוע בחר דווקא בפסטיבל הזה להקרין את הקרנת הבכורה של הסרט החדש, שמתרחש עשר שנים מרגע הסיום הטרגי של "יוסי וג'אגר". "נולדתי בניו יורק, זו הפעם השלישית שלי בפסטיבל עם 'יוסי וג'אגר', עם 'הבועה' ועכשיו עם יוסי. למרות כל הכוכבים ורוברט דה נירו (מייסד הפסטיבל - ט.ש), הכל כאן באווירה נורא נעימה, נינוחה, בניגוד לכל הפסטיבל האירופאים האלה - קאן, ונציה, ברלין - שהם נורא מה שנקרא Stuck Up, או איך נגיד את זה בשפה עממית ישראלית וקצת גסה לכולם יש מקל של מטאטא בתחת. טרייבקה זה פסטיבל נורא כיפי".
טרייבקה מחבקת את פוקס והמוזה התורנית שלו, אוהד קנולר. קנולר, כמובן הגיע גם הוא, חנוט בחליפה וזיפים של יומיים. באדישות שלו הוא נראה אפאטי למצלמות והמיקרופונים שתוקפים אותו עוד על המדרכה, לפני השטיח האדום. הוא גם לא מתרגש במיוחד כשמעריצים מציגים לו תמונות מ''יוסי וג'אגר" על מנת שיחתום עליהן מחוץ לבית הקולנוע "'יוסי וג'אגר' הצליח כאן מאוד", הוא אומר. "בדיוק בשכונה הזו, צ'לסי. אני לא יודע אם זה בהכרח הקהל של הסרט החדש. כולם יכולים להיות הקהל של 'יוסי'. עשינו סרט שאנחנו אוהבים ומאמינים בו ואני חושב שכל עוד עובדים כך, תמיד תמצא קהל".
קנולר, בגלגול הקודם שלו בטרייבקה ב-2003, עם ''יוסי וג'אגר'' זכה בזמנו בפרס השחקן המצטיין. מאז הפך לשחקן מבוקש ומצליח בתעשייה הישראלית והוא מספר שלא היה לו ממש טבעי לחזור כמעט עשר שנים אחורה לדמות של יוסי. "אני השתניתי והדמות נכתבה בכלל אחרת", הוא מספר. "אפילו הקול שלי השתנה, ירדתי מאז ממש באוקטבה".
איתן היה צריך לשכנע אותך לחזור?
קנולר: "לא היה כאן עניין של שכנוע, היה לנו איזשהו דיון. דיברנו הרבה על המטרות, על למה אנחנו עושים את זה בכלל. גם הוא לא הבין בהתחלה. היה לו איזשהו רעיון אבל הוא היה צריך לפענח אותו. והפענוח נעשה ביחד. גם איתן, גם אני ובעיקר איתי סגל, התסריטאי ואיתן".
לצד קנולר, הילד הוותיק בשכונה, צועד עוז זהבי, הכוכב החדש. "זה פעם ראשונה שאני הולך על שטיח אדום, זה נורא מרגש, זה כבוד מאד גדול", מתוודה זהבי בהתרגשות אותנטית. גם הוא עם זקן של כמה ימים, כנראה זה כבר טרנד. "אני לא מופתע שהסרט של איתן התקבל לפה, כי הוא כבר היה כאן ואיתן הוא במאי נחשב בכל העולם, זאת הסיבה שאני רציתי לעבוד איתו ושוב, זה מאד מרגש".
ולמרות ההתרגשות עוז זהבי כבר מרגיש פחות או יותר בבית באווירה האמריקאית. לארה"ב הוא הגיע, בין היתר, כדי לבחון אפשרויות של קריירת משחק בינלאומית. שישים יום הוא נמצא כן, אבל זה הולך לא רע, כלשונו. מלבד שהנהיגה בלוס אנג'לס לימדה אותו שמותר לפנות ימינה באור אדום, זהבי כנראה גם למד איך עוברים אודישנים בהצלחה. לאחרונה נודע כי לוהק לתפקיד בסדרת המשטרה "סאות'לנד" וגם לעיבוד האמריקאי של NBC לסדרה הישראלית ''תמרות עשן'' העונה לשם "Midnight Sun". "עברתי לפני חודשיים וכבר עשיתי שני דברים ואם הפיילוט של 'Midnight Sun' יתקבל אז אני אצלם בוונקובר חצי שנה. ומה אני אגיד? הולך לא רע, הולך בכלל לא רע".
אבל עכשיו זהבי רוצה להתרכז בסרט, ובעבודה עם פוקס, שהיא מבחינתו הישג בפני עצמו, גם אם דרשה ממנו לנשק גבר. "לשמחתי לאוהד יש שפתיים מאד רכות, רק שאף פעם לא נישקתי מישהו עם זיפים", צוחק זהבי. הוא לא חשב פעמיים אם להצטרף לפרויקט, שהוא בעצם המשך ל''יוסי וג'אגר'', סרט שהפך לאיקוני במורשת הקולנוע הישראלי, לא מעט בגלל התפקיד של יהודה לוי שלכאורה זהבי הוא מחליפו. "נשמע לי נורא מלחיץ להגיד 'להיכנס לנעליים של מישהו אחר'. אני לא עובד ככה", אומר זהבי. "איתן סיפר לי על התפקיד ועל כך שזה בעצם סיפור אחר, אנחנו מנסים לספר כאן על חיים של בן אדם ומהמקום הזה הגעתי לסרט". זהבי מגלם בסרט כאמור את מושא האהבה החדש של יוסי, קצין קרבי ו'זוהר' כמו שזהבי מכנה אותו. "אני למוד טיפוסים מאצ'ואים וקשוחים. אבל כאן גילמתי משהו אחר לגמרי. יש כאן משהו הרבה יותר רך, נעים".
ובאמת כולם מאד זוהרים על השטיח האדום ארבעת הגברים של הסרט פוקס, סגל התסריטאי, זהבי וקנולר דופקים פוזות בחליפות שחורות כהות. דקה לפני שהאולם מוחשך, שואלים את קנולר מי מנשק יותר טוב? יהודה לוי או עוז זהבי? וקנולר, באדישותו המופתית משיב בפשטות: ''אני".