פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ההתחלפות": ערן קולירין סובל ממשבר הסרט השני

      "ההתחלפות" של ערן קולירין לא מצליחה לשחזר את ההצלחה של "ביקור התזמורת" שלו, והתוצאה היא סרט אקסצנטרי וגחמני שירגיז את רוב צופיו

      קיימת תופעה, שמזוהה בעיקר עם עולם המוזיקה, שנקראת "תסמונת האלבום השני"; הכוונה היא למצב, שמאפיין יוצרים שזכו להצלחה גדולה עם יצירת הביכורים שלהם, וכעת נמצאים תחת מכבש בלתי אפשרי של ציפיות הקהל לקראת המשך דרכם האמנותית. בחלק ניכר מהמקרים, יצירה שנולדת מהמצב הזה תהיה פגומה, מבולבלת, יומרנית ובסופו של דבר מאכזבת.

      אמנם במבט לאחור אפשר בהחלט להסתכל על היצירות השניות האלו ולגלות את יתרונותיהן וסגולותיהן המיוחדות, אך בזמן אמת היוצרים שלהן נופלים לרוב לתהום של ההתבאסות הקולקטיבית ולא תמיד מצליחים להתגבר על חוסר הביטחון שהיא יוצרת אצלם. "תסמונת האלבום השני", או יותר נכון "הסרט השני", לא פסחה כמובן גם על הקולנוע הישראלי. הדוגמאות הזכורות מהעבר הקרוב הן "מתנה משמיים", סרטו השני של דובר קוסאשווילי, שבלבל את מעריצי "חתונה מאוחרת"; "מסוכנת" של שמי זרחין, שקרס תחת נטל הציפיות מהיוצר של "לילסדה" ו"סימה וקנין מכשפה" של דרור שאול, שעורר תהיות לאן נעלם חוש ההומור של יוצר "מבצע סבתא".

      אמנם שלושת היוצרים התאוששו יפה מהנפילה, אבל יש להניח שבזמן אמת זה לא היה נעים. כעת מגיע כנראה תורו של ערן קולירין, יוצר הלהיט המרגש "ביקור התזמורת" מלפני חמש שנים, לחוות על בשרו את התסמונת המכאיבה עם סרטו השלישי, "ההתחלפות" (השני המוקרן בפני קהל רחב, בניגוד לסרט הביכורים "המסע הארוך"), סרט שבו הוא מפנה את עורפו לקהל הרחב, כדי להתעסק במסתורי הבנאליה של החיים האנושיים.

      רותם קינן, יוצא אנסמבל הבידור המלבב "ציפורלה", מגלם בסרט את עודד, דוקטורנט אפור לפיזיקה, שחי חיי שגרה אפורים לא פחות עם אשתו האדריכלית תמי (שרון טל). יום אחד, עודד חוזר במקרה לדירתו בשעה לא שגרתית, ומרגיש לפתע זרות ומסתורין לא צפויים. הגילוי מוביל את עודד למסע מינימליסטי להפליא, שבו הוא מתבונן מחדש על שגרת חייו. למסע של עודד מצטרף במהרה גם שכנו האקסצנטרי יואב (דב נבון), שגם הוא נמצא במסע דומה לכאורה בחיים שלו.

      ההתחלפות (יח"צ , ורד אדיר)
      סרט שלא קורה בו הרבה. מתוך "ההתחלפות" (צילום: יח"צ)

      כפי שניתן להבין מהתקציר, לא קורה הרבה ב"ההתחלפות". זהו סרט שמנסה לעסוק בתהליך שמתרחש בתוך נפשו של הגיבור שלו, כאשר גם התהליך הזה הוא ניואנסי ושברירי. דבר מאוד לא פשוט, כשמדובר במדיום הקולנועי, הדורש המרה של עולם פנימי לפעולות פיזיות. קל מאוד להתעצבן על "ההתחלפות", ואני מניח שזה מה שיקרה לחלק גדול מהצופים.

      מדובר בסרט גחמני במידה רבה, שמתמכר לאקסצנטריות שלו עצמו, וכמעט אין ספק שלולא היה מדובר בפרויקט של יוצר "ביקור התזמורת", הסרט לא היה זוכה למימון ציבורי. סביר להניח שגם לא היה זוכה להשתתף בתחרות הראשית של פסטיבל ונציה החשוב. כנ"ל גם לגבי הבחירה להוציא את הסרט להפצה רחבה על-ידי הקונגלומרט "יונייטד קינג" של משה ולאון אדרי, שהיא טעות מובהקת, אשר עשויה לגרום לעוגמת נפש גם ליוצרים וגם לקהל. המקום הטבעי של סרט מהסוג של "ההתחלפות" הוא הפצה מצומצמת בחללי הקרנה קטנים ויחודיים, ולא בסינמה סיטי.

      ההתחלפות (יח"צ)
      לא סרט לאולמות קולנוע גדולים. מתוך "ההתחלפות" (צילום: יח"צ)

      יותר מזה, הסרט כנראה היה מרוויח לא מעט אילו היה מופק באופן עצמאי ובתקציב נמוך, שהיתה מכניסה אותו לפרופורציות הנכונות, ולא בקו-פרודוקציה מושקעת. כי בשורה התחתונה, "ההתחלפות" הוא יצירה מסקרנת, שאפתנית במה שהיא מנסה לעשות ולא באמת דומה לשום דבר. יש כאן באמת מצב שבו יוצר מוכשר מרשה לעצמו לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה, בלי לחשוב על ההשלכות. נכון, בחלק גדול מהזמן, הסרט לא עובד.

      הוא אינו מצליח לנסח על המסך עולם בדיוני שלם ואמין מספיק, וכיוון שדמותו של עודד נותרת דמות לא באמת אנושית, וכזו שאינה מצליחה לעורר הזדהות, הסרט נותר לכל אורכו מרוחק ומנוכר. מצד שני, צופים בעלי סבלנות ופתיחות, שאוהבים לחשוב על יצירות אמנות שהם רואים, עשויים להרוויח לא מעט מהצפייה בסרט הזה. למרות כל הבעיות, יש לנו כאן עסק עם יצירה מיוחדת במינה.

      "ההתחלפות" - מתי ואיפה רואים?

      "ההתחלפות" - האם בכל זאת תתנו לו צ'אנס? ספרו לנו בפייסבוק