פסטיבל קאן 2012: מה מצפה לנו באירוע הקולנוע החשוב בעולם?

מהדורת 2011 של פסטיבל קאן היתה אחת הטובות בתולדותיו. קודם כל, הוא נישל את טורונטו מתואר מכתיר המלכים של האוסקר, והציג כבר במאי את מי שיהפוך חצי שנה לאחר מכן לחביב האקדמיה – "הארטיסט".

נוסף לכך, הריביירה הציגה בהקרנות בכורה עולמיות גם את מי שהתגלו בסופו של דבר כסרטים הבולטים של השנה החולפת – "עץ החיים", "דרייב", "מלנכוליה", "העור בו אני חי", "הערת שוליים", "חוף מבטחים", "הילד על האופניים", "היו זמנים באנטוליה", "חייבים לדבר על קווין", "חצות בפריז" ועוד.

אז נכון, לברלין היה את "פרידה" ולוונציה את "בושה", ועדיין – התפריט של קאן עלה בכמה דרגות על מה שהיה לכל פסטיבל אחר להציע בשנה שעברה, וביסס את מעמדו של האירוע הזה כמונדיאל של עולם הקולנוע.

האם מהדורת 2012 של הפסטיבל תצליח לשמור על המעמד? להתעלות על הרמה של שנה שעברה ואפילו להשתוות לה תהיה משימה קשה, ובכל זאת נראה כי יש סיכוי לכך. מבט ברשימת המשתתפים בתחרות הרשמית, למשל, מגלה כי כמעט כל אחד מהם הוא במאי מן השורה הראשונה או הבטחה גדולה. נוסף לכך, יסתובבו בקאן גם כמה מן הכוכבים הבולטים בעולם הקולנוע, וכמיטב המסורת, יהיה בו גם עניין ישראלי.

אז מה בדיוק מחכה לנו בפסטיבל, שייצא לדרך ב-16 במאי עם הקרנת הבכורה של "ממלכת אור הירח" פרי עטו של ווס אנדרסון ויימשך עד ה-27 במאי?

פסטיבל קאן 2011: כל מה שקרה בשנה שעברה

קודם כל, על דקל הזהב, הפרס החשוב ביותר בתחרות הרשמית, יתחרו השנה כמה שכבר זכו בו בעבר: מיכאל הנקה, שקיבל את הפרס ב-2009 על "סרט לבן", ינסה לשחזר את ההישג עם "Amour", המתאר מה קורה בשעה שחולי פוקד זוג מבוגר. בדרמה זו הוא שב לשתף פעולה עם איזבל הופר, מי שכיכבה ב"המורה לפסנתר" שלו ואז עמדה בראש חבר השופטים שכיבד אותו בדקל. הנקה, הופר וסרט על מכאובים של קשישים – מה יותר קולנוע איכות מזה?

במאי ותיק נוסף שכבר יש לו דקל זהב בארון הוא קן לואץ', שקיבל אותו על "כשהרוח נושבת" (2006) המלחמתי. הפעם הוא מגיע לריביירה עם הסרט "The Angel's Share",העוקב אחר בריטים מן המעמד הנמוך שמוצאים דרך מקורית לגמור את החודש. לפי ההבטחות, הפעם זו תהיה קומדיה וגם לא יהיה בה ממד פוליטי. מי שמחפש בכוח את האמירות הפוליטיות של לואץ', אולי ימצא אותן במסיבת העיתונאים שיקיים הקולנוען הדעתן לאחר ההקרנה.

חובבי שאלות פוליטיות ינסו אולי להתקיל גם את הבמאי האיראני עבאס קיארוסטמי, זוכה דקל הזהב על "טעם הדובדבן" (1997). אך למען האמת אין ממש טעם לשאול אותו על מולדתו, שכן מזמן הוא כבר לא פועל בה, והפעם הרחיק לכת עד יפן כדי ליצור את "Like Someone in Love", המתבסס על אחד מן האבטיפוסים העלילתיים הנפוצים בעולם קולנוע האיכות עתיר הזימה: סיפורה של צעירה המזנה את עצמה.

במאי ותיק פחות משלושת אלה אך בכל זאת מעוטר הוא כריסטיאן מונג'יו הרומני, שהגיע לקאן כאלמוני מוחלט ב-2007, ויצא ממנו עם דקל הזהב על "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" ועם מעמד של אחד הקולנוענים הצעירים המסקרנים בעולם. כעת הוא ינסה לממש את ההבטחה ב"Beyond the Hills", העוקב אחר גורלותיהם המצטלבים של שתי נשים שגדלו בבית יתומים.

בצד אלה, ישתתפו בתחרות גם במאים ותיקים שקיבלו שלל סרטים בחייהם אבל מעולם לא נגעו בדקל הזהב, ואולי הפעם זו תהיה הזדמנות שלהם לעשות את זה.

הבכיר בהם הוא אלן רנה. המאסטר הצרפתי, שיהיה בן 90 ביוני, יניח לפתחנו את "You Haven't Seen Anything Yet" על קבוצת שחקנים המתכנסת לקרוא את צוואתו של חברם המנוח. לפי הדיווחים, זה אמור להיות סרט הפרישה של הקולנוען האגדי, מה שיגביר את הסקרנות סביב ההקרנה.

נוסף לכך נוכל להתרשם גם מעבודתו החדשה של בן עמו הצעיר בהרבה של רנה, ז'אק אודיאר, שהתחיל לעשות קולנוע שני דורות אחריו ועדיין נחשב לוותיק יחסית בצרפת. לפני שלוש הוא חשף בפסטיבל את "נביא" המהולל, שזכה בפרס הגדול של חבר השופטים ואז גם היה מועמד לאוסקר. הפעם הוא יציג את "Rust and Bone", דרמת מתח בכיכובה של מריון קוטיאר ("אדית פיאף", "התחלה"), עדיין בכירת השחקניות הצרפתיות בימינו.

במאי נוסף שכבר עלה על הבמה בקאן אבל לא בשביל הפרס הגדול באמת הוא דיוויד קרוננברג. הקנדי, שקיבל בעבר בקאן פרס מיוחד על "קראש", יגלגל לעברנו הפעם את "קוסמופוליס", עיבוד לספרו של דון דלילו בכיכובו של רוברט פטינסון.

אדפטציה מרתקת נוספת תגיע מכיוונו של וולטר סאלס ("דרום אמריקה באופנוע"), הראשון שמצליח להביא אל הבד את "בדרכים" של ג'ק קרואק, והוא עושה זאת עם אחת שפטינסון מכיר היטיב – קריסטן סטיוארט. כך, תיפתח על הריביירה תחרות סמויה ולא רשמית בין האהובים ב"דמדומים" ובחיים.

אך את מירב תשומת הלב, ולאו דווקא מסיבות קולנועיות, עשוי לרכז יוסרי נסראללה, בכיר במאי מצרים. הקולנוען הוותיק חתום על "After the Battle", הסרט העלילתי הגדול הראשון על האביב הערבי. עיתוי הקרנת הבכורה שלו, מעט לפני הבחירות הכלליות במולדתו של היוצר, תהפוך אותו למגש פול לוהט עוד יותר.

בשעה שכל השועלים המשופשפים הללו ינסו לסמן לעצמם וי ברזומה על דקל הזהב, יסתובבו להם בין הרגליים בתחרות הרשמית גם כמה יוצרים צעירים בולטים. אלה ינסו לעשות את קפיצת המדרגה מנבחרת העתודה אל הליגה של הגדולים באמת, ואולי אפילו להפתיע ולצאת מקאן עם אחד הפרסים.

השם הבולט מבין אלה הוא לי דניאלס, שב-2010 היה הודות ל"פרשס", לבמאי האפרו-אמריקאי השני בהיסטוריה שמקבל מועמדות לאוסקר. השנה הוא ינסה להמשיך את המומנטום עם הדרמה "Paperboy", שעוסקת בעונש המוות ולכן נשמעת בדיוק מסוג "הסרטים החשובים", שלאחר מכן יידעו להוקיר באקדמיה. גם הליהוק מושך תשומת לב: זאק אפרון, מתיו מקונוהיי, ג'ון קיוזאק וניקול קידמן.

צלמי הפפראצי יעוטו גם על השטיח האדום שיוביל להקרנת הבכורה של "Killing Them Softly", שיתוף הפעולה החדש של הבמאי הניו זילנדי אנדרו דומיניק והכוכב האמריקאי בראד פיט. אלו כבר עבדו יחד במערבון הפיוטי "ההתנקשות בג'סי ג'יימס" (2008), וכמסורת האלימה שלהם, מגישים כאן דרמת פשע ברוטלית.

יוצר לוהט נוסף מקצה העולם הוא ג'ון הילקוט האוסטרלי, מי שביים את "ההצעה" (2005) ואז את "הדרך" (2007), וזוכה לביקור ראשון בריביירה הודות ל"Lawless", דרמת פשע המתרחשת בימי השפל הכלכלי. אין כאן את פיט, אבל לא חסרים שמות בצוות השחקנים – טום הרדי, גארי אולדמן, גאי פירס, ג'סיקה צ'סטיין ומיה וסיקובסקה יבטיחו שגם הסרט הזה ייצר לתקשורת עבודה רבה.

דברים אלה אמורים גם לגבי "Mud", דרמה על הצדדים הבוציים של אמריקה פרי עטו ג'ף ניקולס, בכיכובם של ריס וויתרספון, מתיו מקונוהיי (כן, שוב הוא) ומייקל שאנון. השחקן בעל המבט הפסיכוטי כיכב גם בסרטו הקודם של הבמאי, "סערת רוחות", שזכה בשנה שעברה בשבוע הביקורת, התחרות המתקיימת בקאן מחוץ למסגרת של התחרות הרשמית. הודות לפרס זה, קיבל הפעם ניקולס שדרוג לפרמייר-ליג.

מן הגזרה הצעירה יגיעו גם סרטים שאמנם לא יעניינו את כתבי הרכילות, ובכל זאת ישלהבו את חובבי הקולנוע. הקומוניקטיבי ביניהם אמור להיות "Reality" של מתאו גרונה האיטלקי, מי שיצר את "גומורה" (2008) השערורייתי על המאפיה הנאפוליטאנית והפעם תוקף את תופעת הריאליטי.

אלה המאתגרים יותר אמורים להיות "In The Fog" של סרגיי לוניצה הבלרוסי, "Post Tenebras Lux" של קרלוס רייגאדאס המקסיקאי ו"Paradise: Love" של אולריך זיידל האוסטרי – שלושה מן היוצרים הנערצים על עכברי הסינמטקים בעשור האחרון.

גם שוחרי הקולנוע האסייתי ישביעו את תיאבונם, וזאת הודות לשני יוצרים: אים סאנג-סו, שהתמודד לפני שנתיים על דקל הזהב עם "המשרתת", יחזור עם "The Taste Of Money", שבדיוק כמו קודמו, יציג סיפור על דמות צעירה המסתבכת במערבולת של תככים וסקס.

הונג סאנג-סו, שזכה לפני שנתיים ב"מבט מסוים" על "האהאהא", יסתער הפעם על התחרות הרשמית עם "In Another Country" שבו איזבל הופר, אלא מי, מגלמת שלוש נשים שונות המבקרות באותו מקום ופוגשות אותם אנשים, אבל מובן שכל אחת מהן חווה זו בצורה אחרת.

בהקשר של הבטחות צעירות, יש להביט גם בתחרות "מבט מסוים", המסגרת הצדדית אך המכובדת בהחלט של התחרות הרשמית. סרט הפתיחה שלה יהיה "Beasts of the Southern Wild" עבודת הביכורים של בינה צייטלין, שכבר הוקרנה השנה בסאנדנס והוגדרה שם כאחת היצירות הטובות של הקולנוע העצמאי האמריקאי בשנים האחרונות.

טירון נוסף ב"מבט מסוים" יהיה ברנדון קרוננברג, שיציג את סרטו הראשון "Antiviral" ובשובו למלון יוכל להחליף חוויות עם אביו, דיוויד.

שני אלה יפגשו בריביירה גם את האפרוח הכי לוהט בעולם הפסטיבלים – קסבייה דולן. הקנדי בסך הכל בן 22, אבל ביים כבר שני סרטים באורך מלא, "הרגתי את אמא שלי" ו"פעימות לב", והפך בעקבותיהם לשם דבר בקרב היפסטרים חובבי אסתטיקה. הצעיר הנמרץ גם הספיק כבר לביים את עבודתו השלישית, "Laurence Anyways", ואף היא תשתתף ב"מבט מסוים".

במסגרת זו אפשר יהיה להתרשם גם מ"God's Horses", סרטו החדש של נביל עיוש, במאי מרוקאי ממוצא יהודי שביקר בזמנו בארץ עם "נסיך הרחוב" פרי עטו.

כל אלה כמובן יתחרו על הפרס הראשון בתחרות הצדדית מול סרטים רבים נוספים, ובהם יש לציין בעיקר את זה שיספק לכתבי הרכילות ואופנה יותר תעסוקה מכל חומר הגלם בתחרות הרשמית – הדרמה התקופתית "Confession d’un enfant du siecle", עיבוד לספרו הקלאסי של אלפרד דה מיסה בכיכובו של הזוג הלוהט כרגע בעולם התרבות העולמי, שרלוט גנסבורג ופיט דוהרטי.

בתווך שבין הצעירים למאסטרים, התחרות הרשמית בקאן תעניק במה מחודשת לשניים שכבר לפני עשור וחצי לפחות כיכבו בנבחרת העתודה, אך בכל השנים שחלפו לא הצליחו להבטיח את מקומם בשורה הראשונה של יוצרי הקולנוע.

מדובר קודם כל בליאו קאראקס, מי שיצר בין השאר את סרט הפולחן "הנאהבים מפריס" (1991) ובעשור האחרון נעלם כמעט לגמרי. הוא ינסה להתקמבק עם "Holy Motors" בכיכובה של קיילי מינו, שאמור להיות משוגע עוד יותר מיצירות הקאלט שעשה בתחילת הדרך.

המתקמבק השני הוא תומס וינטרברג, במאי "החגיגה" (1998) ומאבות הדוגמה, שלא הצליח למנף את הקריירה שלו לאחר התפוררותו של התנועה הקולנועית הזו. כאן תהיה לו הזדמנות לעשות זאת עם "The Hunt" האפוקליפיטי.

כמיטב המסורת, גם השנה ייתן הפסטיבל קורת גג למוצר הוליוודי מסחרי שאין בו טיפה של יומרה לאיכות. בהמשך לשיתוף הפעולה המסורתי עם אולפני דרימוורקס, שבשנה שעברה הביא לאירוע את "קונג פו פנדה 2", תתקיים בו השנה הקרנת הבכורה העולמית של להיט הענק הוודאי "מדגסקר 3". כך ייהנו בריביירה מן הנוכחות של חלק מצוות המדבבים הזוהר של הסרט, ובו בן סטילר, כריס רוק, סשה ברון כהן, בריאן קרנסטון ועוד.

ולסיכום, אין השנה אף סרט ישראלי בתחרות הרשמית, כך שלא נזכה לשחזר את פרס התסריט של "הערת שוליים", ובכל זאת יש באירוע נקודות מקומיות.

קודם כל, "המשגיחים" של מני יעיש, המתאר כיצד חוזרים בתשובה משליטים טרור בשכונתם. הסרט ישתתף במסגרת "שבוע הביקורת" המתקיימת מחוץ לתחרות הרשמית. לאור הדיבור החיובי עליו והעובדה כי על פניו לא ניצבים שם מולו איומים אימתניים במיוחד, הוא בהחלט יכול לראות עצמו מועמד לפרס הראשי בתחרות.

כיוון שזו עבודת הביכורים של יעיש, הוא כשיר גם לקבל את פרס מצלמת הזהב, המוענק לאחד מן היוצרים הטירונים המשתתפים בכל מסגרות הפסטיבל.

נוסף ליעיש, בוגר מנשר, גם תלמידת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אתי ציקו, תפקוד את הריבירייה. היא תעשה זאת לרגל הקרנת "רסן" פרי עטה בסינפונדסיון. המסגרת הרשמית לסרטי סטודנטים קצרים בפסטיבל. כך, היא ויעיש יוכלו להתחכך במשך שבועיים בכמה מן היוצרים המרתקים בעולם הקולנוע, במה שנראה כאחד מן האירועים המרגשים שחוותה התעשייה הזו בשנה האחרונה.