וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נפלו בעריכה: הפרסומות בארה"ב מחבקות מוזיקאים, בישראל צוחקים עליהם

עינב שיף

12.5.2012 / 10:16

הפרסומת החדשה של ניקי מינאז' מראה איך דווקא בארץ אוהבים לצחוק על מוזיקאים בפרסומות, כמו במקרה אלון אולארצ'יק: דברים שאסור לפספס

למותג פפסי יש ניסיון מאוד מר בכל מה שקשור בפרסומות עם מוזיקאים: למעשה, מדובר בפרסומת אחת מיוחדת, שבמהלך צילומיה באמצע שנות ה-80 נתפס שערו של מייקל ג'קסון באש, במה שבדברי הימים של ג'קו החל את הרומן העצוב של מלך הפופ עם ניתוחים פלסטייים ובעיות בריאות. יותר מ-25 שנים אחרי, פפסי לא ויתרה ושוב הלכה על מוזיקאי כפרצוף של קמפיין חדש ויקר מאוד: ניקי מינאז' השיקה בשבוע שעבר את הפרסומת "Moment For Life", פרסומת שצולמה בתלת-מימד ומציגה הקפאת בני אדם כשבסופה צצות פניה המחייכות של מינאז' ששרה ורוקדת בשמלה צנועה יחסית למחשופים שהראפרית יודעת ללבוש.

מינאז' לא היתה צריכה לעשות דבר עבור הקמפיין מלבד לתרום את פניה והמוזיקה שלה, שלא עברה שינוי ולמעשה, השיר שברקע מעצים את חוויית הצפייה בה. כמובן, הסאב-טקסט של הפרסומת לא ממש נמצא באיזורי הסאב והוא בולט כמו חיוכה המעט קריפי של מינאז'. הדימוי שמינאז' תורמת לפרסומת לא מצריך ממנה, למשל, לשיר מול שוטרי תנועה או להתייצב בבגדים תחתונים מול גנבי רכב ואפילו לא לדמיין תאונת דרכים לאחר שבלמי הרכב הפסיקו לעבוד.

לא, הדימויים האלו שייכים לפרסומות ישראליות בכיכובם של מוזיקאים, כפי שקורה בשנתיים האחרונות עם חברת "ביטוח ישיר", למשל: בפרסומות אלו מככבים מוזיקאים כמו מתי כספי, יוני בלוך, בועז שרעבי, זהבה בן עם רד מרד בנד, דודו אהרון ובאחרונה אלון אולארצ'יק, שגייס את "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי" כדי להסביר מדוע לא חידש את ביטוח הרכב שלו. הפרסומות הישראליות עושות שימוש שנוי במחלוקת במוזיקאים, לעתים אפילו משפיל, כמו שרעבי שעמד בגופיה ושר את "לתת" בחניון. לפרסומאים אין עניין במוזיקאים כיוצרים, אלא ביכולת לבצע טוויסט על שיריהם ולהגחיך אותם.

המוזיקאים מסכימים כיוון שזו פרנסה טובה ודרך מסוימת לחזור לתודעה, והסכמתם היא דיון נפרד. השאלה היא מדוע פרסומאים לא מוצאים שימוש אחר ביוצרים ישראלים, אם כבר הוחלט להמר עליהם כפנים לקידום מוצר מסחרי. האם המוזיקה עצמה לא מספיקה?

התשובה היא שהפרסומאים, כהרגלם, מבינים לא רע את רחשי הקהל כלפי גיבורי התרבות שלו: לא מספיק להיות מוזיקאי בישראל כדי להיות מעניין, כפי שלא מספיק להיות שחקן. מודל העניין במפורסמים בישראל דומה למדי למודל הבריטי, זה שמבכר מציצנות על פני הסתפקות בתוכן. ניקי מינאז' היא מושא להערצה בארה"ב והקהל שלה יסתפק בפרצופה המחייך ובשיר שברקע כדי לרצות פפסי. בישראל, נינט טייב צריכה לעשות קרחת ואולארצ'יק לדבר בטלפון סלולרי מימי הדינוזאורים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully