כשסיים את לימודיו בבית צבי לפני עשר שנים, יואב לוי רצה להיות רק בתיאטרון. יחד עם בן המחזור שלו איתי טיראן נחת בתיאטרון הקאמרי, כשהוא חדור תחושה של שליחות, והתנפל בחדווה על כל תפקיד חדש שהוצע לו. אלא שבהדרגה, התחיל להתגנב בלבו החשש, שאולי הוא מפסיד משהו.
"פתאום לפני שנתיים הרגשתי, שאולי קצת איבדתי את עצמי בתיאטרון", אומר לוי. "קלטתי שיש סביבי גם מדיומים אחרים, שאני רוצה לקחת בהם חלק, והתחלתי לדאוג, שאני מפספס את הרכבת הזאת. לכן בשנתיים האחרונות התחלתי להשקיע יותר בתחום הזה, ואני שמח שכבר יש פירות".
אחד הפירות הראשונים שלוי קטף בהצלחה הוא תפקיד ב"הנותנת", סרט הביכורים הפרובוקטיבי של הגר בן אשר, שבו הוא משחק את אחד ממאהביה של הדמות הראשית. מבין כל תפקידי הגברים בסרט, תפקידו של לוי הוא אחד הנועזים, בכל הנוגע לחשיפה הפיזית שהוא דרש. "הגר היא חברה מאוד טובה שלי, ולכן הלכתי לקראתה בדבר הזה", מודה לוי. "לא רציתי לקלקל. עם זאת, זה בהחלט לא היה קל. שחקן שיגיד שקל לו להתפשט מול המצלמה הוא כנראה אקסהיביציוניסט. מה שכן, כשהלכתי ללמוד משחק, החלטתי שאני רוצה להיות מה שנקרא 'שחקן אמיתי'. ושחקן אמיתי צריך לדעת לשחק גם את הרגעים בחיים, שבהם הוא בלי בגדים. אז למרות ההתחבטות שהיתה לי, החלטתי שאם זה נחוץ לסיפור והבמאית חושבת שזה הכרחי, אז הולכים על זה".
"היתה אווירה כנסייתית בצילומים, סוג של חרדת קודש. העבודה התנהלה בדממה מוחלטת, שאני לא מכיר משום סט שעבדתי בו בעבר".מספר לוי על העבודה על הסרט הפרובוקטיבי בעל הנושאים הלא פשוטים, "אני חושב שמהרגע הראשון כולם הרגישו, שאנחנו עושים סרט מאוד מיוחד, לא 'עוד סרט'. אז היתה התגייסות מהיום הראשון, מבלי שמישהו היה צריך לדבר על זה. כמובן שהקפטנית של כל האווירה ותהליך העבודה היתה הגר, שבדרכה המיוחדת השרתה ביטחון ושלווה על הסט, וזה היה מאוד מנחם".
אם כבר מדברים על הגר בן אשר, איך נראה דיאלוג עם במאית, שהיא גם שחקנית שמשחקת לצדך, ועוד בסצנות שרובן מיניות?
"היה בינינו דיאלוג נדיר, וזה עבד כבמטה קסם. מכיוון שהכרתי את הגר עוד לפני הסרט, הייתי שותף לתהליך הליהוק ועזרתי לה באודישנים לשחקניות, שהיא בחנה לתפקיד הראשי, לפני שהחליטה לשחק בעצמה. הייתי מחובר לפרויקט מלכתחילה, והייתי בסוד העניינים מהשלבים הראשונים, ולכן היה לי יותר קל בצילומים. מבחינת הטכניקה של העבודה של הגר על הסרט, אני חושב שהעובדה שעשינו המון חזרות לפני הצילומים וידענו לאן אנחנו הולכים מאוד עזרה לה. דבר שני, היה להגר עוזר נפלא בשם יובל גרנות (שביים בעבר את בן אשר בסרט "ג'וליה מיה", מ.פ). הוא ישב ליד המוניטור בסצנות שבהן היא השתתפה והעיר הערות. ברור גם שאחרי כל צילום, הגר היתה הולכת למוניטור וצופה בסצנה שצולמה. אגב, אני חושב שעבודת המשחק של הגר בסרט היא מדהימה, גם מבחינת התעוזה וגם מבחינת העומק".
נראה שאחרי שנים שבהן התחמק בעקשנות מאודישנים לקולנוע וטלוויזיה, יואב לוי הפך פתאום לתגלית מרעישה. כך לפחות ניתן להתרשם מכמות הפרויקטים המסקרנים, שהוא לקח בהם חלק בתקופה האחרונה, שכוללים בין השאר גם את "סוכריות", סרטו החדש של יוסף פיצ'חדזה, את המיני-סדרה "אלנבי", עיבוד לרב המכר של גדי טאוב וגם את הסרט ההוליוודי "Zero Dark Thirty" של זוכת האוסקר קתרין ביגלו ("מטען הכאב"), שצילומיו מסתיימים בימים אלה. "זה תפקיד לא גדול, אבל מהותי", מעיד לוי על הסרט, שעוסק במרדף אחרי הארכי-טרוריסט אוסמה בין-לאדן. "אני לא גופה, או משהו בסגנון הזה. אני משחק אחד מבכירי אל-קעידה, שדרכו האמריקאים מנסים להבין היכן נמצא ראש הארגון. אני לא כל-כך יכול להרחיב מעבר לזה".
איך התפקיד נפל בחלקך?
"הם בחנו מאות שחקנים מכל רחבי העולם, אז עשיתי אודישן מצולם, שהסוכנת שלי צילמה, ושלחנו את זה להפקה. באופן מוזר, קתרין ביגלו ראתה את האודישן שלי, וביקשה לפגוש אותי. קיבלתי טלפון ביום חמישי בלילה, ושאלו אותי אם אני יכול להגיע למחרת לעמאן. הטיסו אותי לירדן ביום שישי בבוקר, לקחו אותי במרצדס עם חלונות כהים לוילה בשכונת עשירים, ואז גם הורידו אותי למרתף. בקיצור, היתה לכל הדבר הזה תחושה שקשורה מאוד לסרט, כי הרגשתי ממש כמו חטוף. ואז פגשתי במפתיע את הבמאית קתרין ביגלו ואת מארק בול התסריטאי, מבלי שאמרו לי מראש שאני אפגוש אותם. בערך אחרי דקה של אודישן, קתרין אמרה שהיא רוצה אותי בסרט, וכמעט התעלפתי שם. זה היה נורא מהיר, והייתי די בשוק מכל הסיפור. הצילומים של הסרט הם חוויה אדירה. מבחינה מקצועית אתה מרגיש שהגעת לרמה הכי גבוהה, עם אנשי המקצוע הטובים ביותר. זה נחמד לטעום את זה. למדתי המון, ואני אסיר תודה על כך, שזה נפל בחלקי".
"הנותנת" - מחכים לסרט? ספרו לנו בפייסבוק