פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שליח וואלה! לפסטיבל קאן: הכוכבים פתחו את אירוע הקולנוע הגדול בעולם

      סרט הפתיחה מקסים, הכוכבים מתחילים להגיע ודו"ח חדש מגלה את הפערים בין הקולנוע בישראל למדינות ערב: אבנר שביט, שליח וואלה! תרבות לקאן, בטור יומי מהפסטיבל החשוב בעולם

      לאחר שביסס את עצמו בכמה הזדמנויות שונות כאחד הקולנוענים הייחודים והמוערכים בעולם הקולנוע האמריקאי העצמאי, זכה ווס אנדרסון בליל אמש (רביעי) לכבוש פסגה נוספת, כזו שבאמת כל במאי חולם עליה: לפתוח את פסטיבל קאן. זה קרה הודות לסרטו האחרון, "ממלכת אור הירח". קומדיה מרירה זו, המתרחשת בארצות הברית של שנות השישים ועוקבת אחר ילד בן 12 ובת גילו המתאהבים וחומקים מביתם בעקבות אהבתם, היתה המעדן המרכזי בטקס הפתיחה החגיגי של אירוע הקולנוע היוקרתי בעולם, שהתקיים אתמול.

      מיד בתחילת הסרט אפשר היה להבין מדוע, מלבד איכותו, בחרו בריביירה דווקא בו למעמד נחשק זה: מדובר ביצירה "הצרפתית" ביותר של אנדרסון, במאי שתמיד היה מעט פרנקופיל בנשמתו, ואין כמעט דבר שבצרפת אוהבים יותר מאשר יאנקיז המוקירים את תרבותם.

      פרנקופיליה זו מוצהרת, שכן אנדרסון הודה מראש כי פעל כאן, בין השאר, בהשראת עבודות של פרנסואה טריפו ומוריס פיאלה. אך גם לולא הודאה זו, אי אפשר שלא להרגיש באופן מובהק באיזו מידה שואב הקולנוען השראה מן הרוח החופשית והרומנטית של הגל החדש הצרפתי, שהיה בשיאו בתקופת התרחשות הסרט. הזירה העלילתית היא אולי ארצות הברית של שנות השישים, אך הלב שפועם בו שייך לצרפת של אותם ימים.

      ברוס וויליס, ווס אנדרסון, אדוארד נורטון (GettyImages , Andrew H. Walker)
      השראה צרפתית, כוכבים הוליוודיים. ווס אנדרסון (במרכז) לצד ברוס וויליס ואדוארד נורטון בריביירה (צילומים: אימג'בנק - GettyImages)

      נוסף לכך, רגע השיא של הסרט קורם עור וגידים לצלילי "Les temps d'amour" של פרנסואז הרדי, שיר הנושא במילותיו ובמנגינתו אמונה חסרת גבולות באהבה תמימה וטהורה, ולכן משתלב כל כך טוב במרקם הכללי. בחירה מוזיקלית מדויקת זו גם ממשיכה את מגמת אימוץ שירי יה-יה צרפתיים משנות השישים בידי יוצרים אמריקאים: לא מכבר שלפו ב"מד מן" את "זו ביזו ביזו" של ג'יליאן הילס מתהום הנשייה והפכו אותו לפזמון הכי לוהט באמריקה, ועתה סביר להניח כי גם אנדרסון יקפיץ במאות אחוזים את כמות החיפושים אחר הרדי ביוטיוב.

      נוסף לכל השמות הללו, אפשר להמשיך בעוד ועוד ניים דרופינג מתיש אך הכרחי בהקשר לסרט. את המשימה הזו נשלים אולי עם הפצתו המסחרית בישראל בעוד שבועיים. עד אז, בתוך אוצר ההשראות האדיר של אנדרסון, יש שם אחד שחייבים להזכיר מעל כולם: זה של רואלד דאל. ככל שנוקפות הדקות, כך "ממלכת אור הירח" נהיה לא רק פרנקופילי אלא גם יותר ויותר אגדי, קסום ואקסצנטרי, נטען בעוד ועוד סמלים וצבעים ונע על התפר שבין חלום וסיוט – ממש כמו אצל מורו הרוחני. אם כך, יש כאן המשך טבעי לעבודתו האחרונה של הבמאי, העיבוד ל"מר שועל המהולל" של סופר הילדים המנוח.

      כמו כל אגדת ילדים טובה, גם ב"ממלכת אור הירח" יש ממד של בגרות והרהור קיומי. למעשה, הדמויות החזקות ביותר בו הן לאו דווקא גיבוריו זבי החוטם, כי אם המבוגרים שמקיפים אותם. בולט במיוחד ברוס וויליס, באחד מתפקידיו הטובים בעשור האחרון, המגלם בעוצמה רבה את השוטר שמנהל את המצוד אחר האהובים הצעירים, ובסופו של דבר מתגלה כמי שעשוי להכריע את גורלם. דמות זו גם מכילה בתוכה את מה שמתגלה כמסר המרכזי של הסרט, שהוא אמירה נוגעת ללב אך בסופו של דבר מלאת תקווה וחסד: תנו לילדים להשתחרר מכבליהם, כי אחרת הם יגדלו להיות עצובים כמו הוריהם.

      ככל ש"ממלכת אור הירח" הולך ומתקדם, הוא גם נהיה שלם, מפתיע ומרגש יותר. עם זאת, בסיום הקרנת העיתונאים הראשונה שלו נשמעו מחיאות כפיים בעוצמה מתונה למדי. האם זה כיוון שאנשי התקשורת התאכזבו מטעם מנת הפתיחה הקולנועית שהוגשה להם, או שמא פשוט לא אכלו קודם לכן ארוחת בוקר ולכן לא היה להם כוח לרקוע ברגליים? הביקורות הנלהבות שהופיעו מיד לאחר מכן ברחבי הטוויטר והרשת העידו כי האופציה השנייה היא הנכונה.

      ברוס וויליס (GettyImages , Andrew H. Walker)
      הופעה נפלאה. ברוס וויליס (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      אנדרסון הגיע לריביירה בלווית פמלייה מכובדת, ובה כמה מכוכבי הסרט – וויליס, וגם טילדה סווינטון, ביל מוריי ואדוארד נורטון. אלה היו סנונית ראשונה למבול הכוכבים ההוליוודים שעומדים להציף את הריביירה בימים הקרובים ובפסטיבל כולו, שאמור להיות אחד הנוצצים בשנים האחרונות בכל הקשור לשמות הבינלאומיים שיפקדו אותו. נוסף לצוות "ממלכת אור הירח", אורח נוסף שהספיק לנחות כבר אתמול הוא סשה ברון כהן. הקומיקאי היהודי-בריטי דואג בעת האחרונה לנדנד בכל פינה אפשרית בעורו כגיבור "הדיקטטור", ולא הפסיד את ההזדמנות לעשות זאת גם בריביירה, כולל תקרית נפילה מגמל. לאקרנים בארץ, כזכור, המהתלה שלו תגיע בתחילת יוני, עת תפתח אירוע צנוע יותר מקאן – פסטיבל הסטודנטים בתל אביב.

      סרט טרי נוסף שעוסק במזרח התיכון אך בצורה רצינית יותר מן "הדיקטטור" הוא הדרמה המצרית "After The Battle" של יוסרי נסראללה, המוגדרת כיצירה הקולנועית הראשונה על האביב הערבי. הקרנת הבכורה שלה תתקיים הערב (חמישי) ומטבע הדברים תמשוך עניין, ולא רק מסיבות אמנותיות.

      סשה ברון כהן עם "הדיקטטור" בפסטיבל קאן (GettyImages)
      בכל מקום, גם כאן. סשה ברון כהן בקאן (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      בהקשר מזרח-תיכוני, בין שלל המגזינים, המסמכים והפמפלטים המסתובבים במתחם הענקי של הפסטיבל אפשר גם היה למצוא כמה מספרים מעניינים הנוגעים לקופות בתי הקולנוע בישראל, שהנתונים על המתרחש בהם בדרך כלל מוסתרים כאן מאחורי ערפל של עמימות. לפי דו"ח רשמי מטעם האיחוד האירופאי, הרי שהשוק בארץ הוא הגדול ביותר באזור, וזאת אף שהמדינה עצמה רחוקה כמובן מלהיות כזו.

      כך, לפחות לדברי הדו"ח, בישראל נמכרים מדי שנה בין עשרה ל-12.5 מיליון כרטיסי קולנוע, והמכירות שלהם מגלגלות מדי שנה מחזור של כמאה מיליון דולרים. בכך אנו עוקפים בקלות את אירן ואיחוד האמירויות, שני השווקים החזקים האחרים במזרח התיכון, הניצבים יחד איתנו בשלישיה המובילה.

      עובדה מעניינת נוספת שניתן ללמוד מהדו"ח היא נקודת דמיון בין הצרכנים בישראל ולבנון: אי-ההסכמה בין אזרחי המדינות נעצרת, כך מסתבר, ברגע ההגעה לאולמות הקולנוע. בהתאם לזאת, גם פה וגם שם, הסרט האמריקאי הקופתי ביותר בשנה האחרונה היה "הדרדסים".

      עם זאת, יש גם הבדל עקרוני בין שתי הטריטוריות: מעבר לגבול, שובר הקופות הגדול ביותר בשנה האחרונה היה קומדיה תוצרת בית, "?Where Do We Go Now", וכל המוצרים ההוליודיים הגיעו הרבה אחריה. אצלנו, לעומת זאת, גם הסרט הישראלי הכי מצליח של 2011, "הערת שוליים", הביא לאולמות כחצי מכמות הצופים של להיט האנימציה האמריקאי. אם כך, לפחות בהבט זה, יש לנו מה ללמוד מן השכנים.

      מתוך הסרט "הדרדסים" (יח"צ)
      נקודת ההסכמה בין לבנון וישראל. "הדרדסים" (צילום: יח"צ)

      לסיכום, בתוך המסה הענקית באופן כמעט בלתי נסבל של עיתונאים, אנשי תעשייה, ותיקים מקומיים וגם שלל תמהוניים, בלט אמש פרצוף אחד, שהילך לו או נכון יותר התגלגל לו אמש ברחובות קאן: מפיק-העל היהודי והעגלגל הארווי ווינסטיין. בשנה שעברה, הוא התחיל כאן את המירוץ לאוסקר של "הארטיסט", והוכיח שוב כי תמיד כדאי לבחון מה הוא זומם. האם גם השנה יצליח לתוות בריביירה את המסלול לזהב? יש לנו עתה קצת יותר משבוע, עד סיום הפסטיבל ביום ראשון ה-26.5, כדי לגלות זאת.

      פסטיבל קאן בוואלה! תרבות: סיקור מיוחד עם כל הפרשנויות והכתבות
      פסטיבל קאן 2012: השמלות הכי מרהיבות מטקס הפתיחה
      פסטיבל קאן 2012: הבמאי המצרי תוקף את ישראל

      פסטיבל קאן: דיווחים, תמונות וסרטונים מיוחדים גם בפייסבוק שלנו