"נויורק": מוציאה שם טוב לדרמות היומיות ואושרי כהן מצוין

"נויורק" היא דרמה יומית מבדרת, אפקטיבית וזריזת מחשבה. ולא מזיק שהכוכבים שלה הם שמות גדולים שלא מתגלחים לצופים על הזקן

לילך וולך

כשאתה אומר לתסריטאים את צמד המילים "דרמה יומית", הם עושים מין פרצוף כזה כאילו בדיוק דפקו את הזרת בפינה של השולחן. דרמה יומית היא בדרך כלל המקום שאליו תסריטים מגיעים כדי לגסוס לאיטם, ממש לאיטם. בלא מעט מקרים נדמה שהדרמה, שאמורה להספיק לפרק שבועי אחד מהודק, עוברת תהליך של סלואו מושן מלאכותי ומהונדס כך שתימרח בשכבה דקיקה מכדי להרגיש בטעם שלה על פני שבוע שלם.

למרבה ההקלה והשמחה – זה לא המצב ב"נויורק" (א'-ה' ב-yes Action), משהו בעצם התזזיתיות של הפתיח, יחד עם שילוב המילה הכל כך ישראלית "נו" בשיבוש החינני שהיוצרים הכניסו לשם הסדרה, עובדים כרמז מטרים – ב"נויורק" הדברים קורים מהר, וטוב. בבסיס הדרמה הניו יורקית עומד סיפורו של יוסי אלחריזי (אושרי כהן), הבן הצעיר למשפחה של מאפיונרים, שמוצא עצמו תקוע שלא ברצונו בעין סערה מסוכנת של פשעים, תככים ובני משפחתו. יוסי מלא התושייה, מתחיל בלהטוטי גניבת זהויות, ומוצא עצמו על טיסה לניו יורק חמוש בדרכון מזויף, שם הוא גונב את זהותו של טאמבל ישראלי ממוצע שנוסע לעבוד בעגלות של מכירת מוצרי שטויות בקניונים. התערבות הגורל יחד עם הפיקחות שלו מאפשרת לו גם להימלט מהפושעים שמאיימים על חייו וגם לסדר לעצמו מקום נחיתה ופרנסה ראשוני.

עוד בוואלה! NEWS

ארץ זבת חלב ודג: ברמונדי צרוב בחמאה על פולנטה ותרד

עז תלם
לכתבה המלאה

מלבד הליהוקים האטרקטיביים – כהן, איתי תורג'מן, יובל שרף, אורי פפר, יוסי מרשק, זוהר ליבה ועוד אחרים, מה שמבדיל את "נויורק" מהרבה דרמות יומיות אחרות זהו התסריט. על הדיאלוגים הזריזים והמושחזים אמונים שוקי בן נעים, אלעד חן ואוהד זקבך. בעוד שלצופה הממוצע השמות עדיין לא אומרים הרבה מאוד, הרי שהם האחראים על יצירת וכתיבת "אורים ותומים" המצוינת, שהתברכה גם היא בחדות ובקווי אופי של סדרות מתח משובחות. כך של"נויורק" אין דיאלוגי "אה, באמת?" – "כן, באמת". – "אני לא מאמינה שאתה אומר לי את זה." – "זה מה שאני אומר לך. את לא מאמינה?". ופרקים שלמים ומעיקים בקצב של נהג מונית שהתעקשת איתו על מונה.

"נויורק", כמו סדרות נוספות שהצטרפו למסך לאחרונה, מתרחשת ביבשת אחרת ומציגה ישראלים ואת המפגש שלהם עם הקודים השונים. להבדיל מ"אננדה" ו"קטמנדו" שמשודרות במקביל – את ניו יורק לא ממש תזכו לראות, והיא תישאר בעיקר כפריים שמבצבץ מפעם לפעם, ובלאו הכי מרבית התקשורת היא בין הדמויות הקבועות לעצמן. אפשר לגחך על היומרה שבצילום סדרה בניו יורק שבפועל מצטלמת באולפנים, אבל האמת היא שזה עובד וגם אין פה את תחושת חד המימדיות והזיוף שבצילום על סטים של קרטון ביצוע עם תאורה זולה ובום שמציץ בפריים כי אין מספיק זמן או תקציב לצלם סצנה יותר מפעם אחת.

גם בלי ניו יורק, זה עובד. צוות "נויורק" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

מלבד הדיאלוגים שנעשים על ידי מקצוענים שיודעים את העבודה ולא מתפשרים על סטנדרטים, "נויורק" עובדת בזכות הליהוק שלה שיותר משהוא נוצץ אפילו, הוא אפקטיבי ומדייק. אושרי כהן הוא נאטורל - לא מתאמץ ולא מזייף, ובעפעוף מיוסר אחד שלו מעביר מה שהרבה שחקנים אחרים צריכים מונולוג שייקספירי שלם כדי להצליח לעשות. איתי תורג'מן מפלרטט עם גבולות הליהוק הרגיל שלו, כסטלן ערס-לייט ומצליח גם הוא לעבור כמי שבכלל לא משחק או עובד, פשוט נושם. הסצינות המשותפות לכהן ותורג'מן הן אלו שמוכיחות שבסופו של יום, אי אפשר לזייף כימיה בין שחקנים, וכשזה שם זה פשוט שם. אצל תורג'יכהן זה שם.

גם בליהוקים הנוספים מראים יוצרי "נויורק" שהם יודעים מה הם עושים – יוסי מרשק מצליח להיות משעשע ומאיים בו זמנית, אורי פפר משחק על דמות הסלב שחי בתחושת מגיע-לי, וזהר ליבה מביא את הסחורה. יובל שרף עם זאת, היא החוליה החלשה מהקאסט המוכר, ולמרות הציפייה הגדולה ממנה, היא מעושה ולא טבעית.

"נויורק" לא מתיימרת להיות מה שהיא לא – היא דרמה עשויה היטב על חייהם של צעירים שבאו לעשות את המכה ולגנוב משהו מהעיר הכי בלתי אפשרית שמציעה את כל האפשרויות, ובתוך תוכם נשארים ישראל ישראלי, עם כל הבעיות והמטענים שהביאו איתם מהבית. כדרמה יומית היא עושה עבורכם בדיוק מה שהיא אמורה לעשות – היא מבדרת, מותחת ולא משאירה משקעים שאי אפשר למחות בצפייה של סדרה אחרת אחריה. התחילו להפיץ את הבשורה, אתם רוצים להיות חלק מזה – נויורק נויורק.

יוצרי "נויורק": "איתי תורג'מן ואושרי כהן מדהימים ביחד"
"נויורק" בוואלה! yes
"נויורק" - מה חשבתם על הפרק הראשון? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully