פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית התקליט עם הצמד ג'וג'ו וג'ורדאש

      רגע לפני שהדיג'ייז גל אנר וירדן צ’מינסקי שבים לישראל, הם נזכרים באלבומים שעיצבו את טעמם - מתלוניוס מונק ועד ללי פרי

      הבחירות של ירדן צ'מינסקי (ג'ורדאש):

      (Can - "Oh Yeah" (from Tago Mago LP

      "הקשבתי להרבה ג'אז והרבה מוזיקה תעשייתית כשהייתי טינאייג'ר, אבל להקת קאן היא ללא ספק הגילוי הכי משמעותי שלי באותן שנים, והוא התרחש תודות ל'הפסקת עשר', תוכנית הרדיו של מיכל ניב. אלבום שמעורר השראה היום בדיוק כפי שהוא היה כששמעתי אותו לראשונה".

      (Lee Perry - "Underground" (from the Super Ape LP

      "אני מת על דאב-רגאיי. פגשנו את לי פרי במקרה בקופי שופ באמסטרדם לפני כמה שנים. אני התביישתי מידי לגשת אליו אבל גל שכנע אותי לעשות את זה. הדבר הראשון שהוא שאל אותנו היה 'אתם מוזיקאי ג'אז, נכון?'. הוא קצת טעה, אבל היה מספיק קרוב. מפיק שמעיף את המוח".

      (Chris & Cosey - "Cowboys in Cuba" (from Trance LP

      "הם ניגנו טכנו לפני שעיתונאים בכלל המציאו את המונח הזה. השפעה גדולה עלינו".

      (Zazou, Bikaye + Cy1 - "Lamuka" (from Noir Et Blanc LP

      "אלבום סופר מעניין של מוזיקה אפריקאית-אירופאית-פוטוריסטית. אחת מהמציאות הכי משמחות שלי בחנויות יד שנייה".

      (Dinosaur L - "In The Corn Belt" (LARRY LEVAN MIX from 24 Music LP

      "קשה לבחור לרשימה הזו קטע דיסקו אחד, אבל אי אפשר לטעות כשהולכים עם ארתור ראסל במיקס של לארי לבאן. קטע שנשמע מדהים. הלוואי ועוד 'מפיקי דאנס' היו לוקחים את עצמם בכזו רצינות".

      הבחירות של גל אנר (ג'וג'ו):

      תלוניוס מונק - "Alone in San Francisco"

      "אחד מאלבומי הג'אז הראשונים שקניתי אי פעם. הייתי בן 14 ועד היום הזה הוא מהאהובים עלי. בשבילי זו נגינת ג'אז טהורה, הישר מהנשמה, ללא גימיקים. מונק הוא ככל הנראה הפסנתרן האהוב עלי ואני חושב שהוא אחד המלחינים הכי מעוררי השראה במאה ה-20. באלבום האינטימי הזה אפשר לשמוע אותו מנגן חי, רק הוא עצמו ללא ליווי, בפורמה הכי טובה שיש".

      גרייס ג'ונס - "Warm Leatherette"

      "זה האלבום הראשון מתוך הטרילוגיה שהפיק כריס בלאקוול (המייסד של 'איילנד', חברת התקליטים שהביאה את הרגאיי לאוזניים מערביות) לגרייס ג'ונס באולפני קומפאס באיי הבהמה (אחריהם באו 'נייטקלאבינג' ו'ליבינג מיי לייף' שגם להם יש סאונד וגרוב מדהים). אם לא מספיק שגרייס ג'ונס, אחת הזמרות והפרפורמריות האהובות עלי בכל הזמנים, נמצאת פה בשיאה, מנגנת לצדה אחת מלהקות הליווי הטובות ביותר שנאספו אי פעם, לעניות דעתי, כשחטיבת הקצב מורכבת מסליי ורובי ומוולי בארדו".

      "Art Ensemble of Chicago - "Fanfare for the Warriors

      "אלבום נפלא אחד מיני רבים של הקולקטיב הנפלא הזה, ואחד המחוספסים ביותר שלהם, שגם פתח לי את הראש. יש כאן מהיופי והמיסטיות שמאפיינים את עולם הג'אז החופשי וביצועים פולחניים".

      "Fela Kuti - "Shuffering and Shmiling

      "כמו כל האמנים ברשימה הזו, קשה לבחור רק אלבום אחד של פלה קוטי, אז החלטתי ללכת עם זה שיש בו את השיר שלו שאני הכי אוהב, שהוא שיר הנושא. גרוב אפריקאי מהודק, היפנוטי ומדיטטיבי עם מסר פוליטי חזק! פלה והלהקה שלו לא מפסיקים להדהים אותי. האלבום הזה גם השפיע מאוד על התפיסה שלי של גיטרת קצב".

      "Infiniti - "The Infiniti Collection

      “מכיוון שרוב קטעי ההאוס והטכנו מופיעים על סינגלים ואי.פי'ז נפרדים, האלבום הזה הוא נקודת מוצא טובה להיכרות עם פועלו של אחד ממפיקי המוזיקה האלקטרונית האהובים עלי אי פעם – חואן אטקינס. זו אסופה של כמה מהעבודות הטובות ביותר שלו תחת הפסבדון אינפיניטי: לא מהעולם הזה, עמוק, ומאוד מוזיקלי. טכנו דטרוטי עתידני בשיאו”.

      הצמד ג’וג’ו וג’ורדאש יופיעו יחד עם הדי ג'יי והמפיק הגרמני Move D ביום שישי (1.6) במועדון הבלוק בתל אביב, בערב שיחגוג שנתיים לבלוג תפו"ד של ניב הדס ועידית פרנקל

      הבלוג תפו"ד: האוס, טכנו ותפוחי אדמה