"ארץ נהדרת" בחרה צד ומוכנה לשלם את המחיר

    "ארץ נהדרת" סגרה את העונה הכי מזוהה פוליטית שלה - וגם אם תאבד צופים בשל הסטייה החדה מהקונצנזוס, לפחות היא הרוויחה זהות ואינטגריטי, מצדך נדיר בישראל 2012

    • ארץ נהדרת
    לילך וולך

    כבר אין צורך לשאול את "ארץ נהדרת" אם זה אקדח בכיס שלה או שהיא רק כועסת לראות אותנו. אין צורך כי "ארץ נהדרת" סיימה עונה כשהיא מחזיקה את התותחים הכבדים בחוץ איפה שכולם יכולים לראות אותם. עזבו את השטויות עם החיקוי הלא קשור לכלום של גילה אלמגור, והעקיצות המדגדגות על ווקה פיפל. אלו הם רק חומרי המילוי הנוחים לבליעה בין פיסות ההארד קור. הכפית של הסוכר שאמורה להמתיק את הגלולה שהיא החיים בישראל 2012.

    האמת היא ש"ארץ נהדרת" כאזרחית ותיקה על המסך הישראלי נאלצה לבחור, והיא בחרה. היא לא התפקדה לליכוד כדי כאילו-לשנות מבפנים, היא לא באמת משועשעת ממירי רגב למרות שהיא מקור בלתי נדלה ללעג, והיא כמו רבים אחרים בארץ, פוחדת פחד אמיתי מהכיוון שישראל הולכת אליו. "ארץ נהדרת" ספגה בשקט כמה עונות את ההאשמה בשמאלניותה ובליברליות החברתית שלה – אבל היא לא עשתה את הבחירה באופן גלוי ולא מתנצל כפי שעשתה עד העונה הנוכחית.

    משך כמה עונות, היתה "ארץ נהדרת" הקונצנזוס הלא מעורער – כולם דיברו ארצנהדרית והשתמשו בחידודי הלשון ובשפה שהמציאו התסריטאים, צחקו בלי אשמה מהבדיחות על קוריצה, ועל הפקאצה, על הפילוסים, מרגול ואומלטה. פה ושם היתה איזו בדיחה צורבת על חשבונו של אביגדור ליברמן, מדי פעם היתה זורקת עצם לעם כולו, ולפעמים הביכה מעט איזה ח"כ שמזוהה עם השמאל, אבל הסדר הטוב נשמר – "ארץ נהדרת" היא של כולם ובשביל כולם. עשויה על ידי אנשים שיש להם אג'נדות ודעות פוליטיות משל עצמם, אבל משתדלים לאזן כדי לא להפסיד אף מיגזר.

    (תוכן מקודם)

    לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה
    קינג ביבי? זה מה שאנחנו חושבים עליך. מתוך "ארץ נהדרת" (צילום מסך)

    הכל המשיך על מי מנוחות, באופן יחסי. פה ושם טוקבקיסטים זועמים דפקו על המקלדת שמדובר בתוכנית של סמולנים, אבל לא היתה איזו התרגשות יתרה מזה. עד העונה הזו, בה "ארץ נהדרת" החליטה שנמאס לה לנסות ללהטט בין הטיפות כשמה שמטפטף מלמעלה זה לא גשם, ובחרה להירטב. היא עלולה להפסיד, "ארץ נהדרת", בקרב על המנדטים ועל הרייטינג הבלתי מעורער שהיה לה, אבל היא הרוויחה זהות ואינטגריטי.

    בתהליך שתחילתו סומנה באופן הכי בהיר במחאת האוהלים בקיץ שעבר, כשעוד נדמה היה שיש מי שיכול להחזיר את ההגה המשתולל של ההנהגה אל הכביש, ו"ארץ נהדרת" לא יכלה להתאפק וחזרה לספיישל. בהמשך, במחווה המצמררת ל"החמישייה הקאמרית" במערכון פותח שבו חגי עמיר בחיקוי הכי זועם של אלי פיניש מישיר מבט למצלמה ומסמן תנועת ניצחון, ואמש בפרק סיום עונה שלא יכול היה להשתמע לשתי פנים.

    סודן ראוס, סודן ראוס. כי מותר להשוות. מתוך "ארץ נהדרת" (צילום מסך)

    בפרק מהודק, מתוסרט היטב (ובלי רגעים מתים כמו כאלו שקצת התרגלנו אליהם בעונה שזגזגה בין המצחיק לפושר) ירו תסריטאי "ארץ נהדרת" לכיוון אחד ספציפי ובלי לבזבז תחמושת – נגד הגזענות, נגד ההסתה, נגד ההתנחלויות, נגד ההתחרדות. תאהבו את זה, או לא, תזדהו או לא, "ארץ נהדרת" לא מתנצלת יותר, יש לה אג'נדה והיא מוכנה לשלם עליה את המחיר. גם כשזה יותר צורב ממצחיק, גם כשזה לא נעים לצפייה, גם אם הטוקבקיסטים יצווחו אנונימית מכאן ועד בית אל ויצביעו בשלט. מסתבר שיש דברים שחשובים יותר מלהיות קונצנזוס, גם אחרי שמונה עונות שהחליקו בגרון כמו שמן זית זך. "ארץ נהדרת", כמו רבים אחרים, מרגישה שיש פה מלחמת אזרחים ומלחמה על הזהות – והפעם היא מרחה צבעי מלחמה ובחרה צד, עכשיו נראה איפה אתם עומדים.

    "ארץ נהדרת" - מה חשבתם על פרק סיום העונה? ספרו לנו בפייסבוק

    רועי בר נתן: "ארץ נהדרת לא סימנה את החרדים"

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully