זמן "מד מן": הפרק שבעט לנו בבטן

שם הפרק, "האשה האחרת", אינו דורש הסבר מסובך מדי כדי להבין את ההקשר שלו לעלילה. האשה האחרת, זו שגברים חושקים בה, זו שאליה הם עורגים, עומדת כקונטרס לאשה החוקית. הפנטזיה מול המציאות, מה תעשה למען השגת הפנטזיה ומתי אפשרי להשיג אותה. כל אשה שעומדת במרכז הפרק הזה – ג'ואן, פגי, מייגן – ממוקמת על הציר הזה שבין האשה האחרת לאשה החוקית.

מטאפורה אחת לאשה האחרת מופיעה אצל פיט: מנהטן היא האשה האחרת, בעוד הפרברים הם האשה החוקית. אבל האלגוריה הברורה, החדה והאכזרית ביותר לאשה מהאחרת היא יגואר: המכונית, הלקוח, הפרסומת. מסע הפרסום שמציעה SCDP מוכר בדיוק את זה ללקוחות: פילגש שתוכלו סוף סוף להשיג. כמו ג'ואן.

יגואר מוצגת ללקוחות כמושא התשוקה הבתי מושג שלהם. אבל יגואר היא גם מושא התשוקה הבלתי מושג של SCDP עצמה. השאלה שדון שואל בפגישת המכירה: "איזה מחיר נשלם עבורה? על איזה התנהגות נסלח?", מופנית גם לשותפים עצמם. והם מוכנים לשלם את המחיר, ולסלוח על כל התנהגות בזויה. העריכה המקבילה של סצינת פגישת המכירה וסצינת הסקס של ג'ואן עם הרב ברנט מיגואר, שגורמת לנו להרגיש שהתרחשו במקביל, מטרתה אחת: להבהיר לנו שמדובר באותו דבר. SCDP היא גבר שרומס את כל ערכיו בשביל אגזוז. התוצאות של השגת יגואר לא מאחרות לבוא: קודם ג'ואן, אחר כך פגי, ובפרק הבא – ליין.

זהו פרק על מיזוגניה, על מה אנחנו מוכנים לעשות עבור משהו שאנחנו ממש רוצים, על כמה גמישים הם הערכים שלנו אל מול פיתויים. אבל, בעיקר, זהו פרק שבועט לך בבטן.

ג'ואן עוברת ללא ספק את החוויה הקשה ביותר. אי אפשר ליפות זאת - היא היתה זונה ללילה אחד. זו לא התנהגות שאמורה לגרום לנו לכבד אותה, אבל בסופו של דבר לבנו יוצא אליה. מתיו ויינר עושה הכל כדי לעורר בנו אמפתיה כלפיה. בראש ובראשונה, הוא עושה זאת בסצינת הזנות עצמה. הדרך שבה אנו עוקבים אחר שלבי התפשטותה, ובעיקר המבט הסובל והנחוש למצלמה (במשחק נפלא של כריסטינה הנדריקס), גורם לנו לחוש הזדהות. מעבר לכך, מפוזרות בפרק נשים שמציעות את גופן תמורת הרבה פחות, מה ששם את ההחלטה של ג'ואן בפרופורציה: מייגן מציגה את גופה באודישן, וג'וליה, חברתה, הופכת לחתולה לוהטת על שולחן הישיבות כדי לזכות בתפקיד בפרסומת של יגואר.

לכאורה, ההחלטה לשכב עם הרב ברנט מיגואר היתה של ג'ואן לבדה. אבל האווירה המיזוגנית פושה בכל הפרק. כן, היא היתה יכולה לומר לא, אבל האם לא היו מאשימים אותה לאחר מכן שלא הצילה את הסוכנות? לג'ואן היתה ברירה קטנה בהרבה ממה שנדמה. ומי שאחראי לכך הם השותפים.

לכל אחד מהשותפים יש חלק במהלך המטונף הזה. רוג'ר, אבי ילדה של ג'ואן, אמר שהוא "לא ינסה להפריע". קופר רחץ ידיו כשאמר "תבהיר לה שהיא יכולה לומר לא". ליין שיכנע אותה לבקש שותפות במקום כסף, רק כי דאג לכסף שהוא צריך. אבל אין ספק שהגרוע מכולם הוא פיט. פיט בפרק הזה הוא רוע טהור. הוא יוזם את המהלך, משקר לשותפים שג'ואן מוכנה לשקול זאת, משקר לג'ואן לגבי עמדת השותפים, ודואג שההחלטה תתקבל מבלי שדון יידע עליה. ג'ואן היא זונה ללילה אחד. פיט הוא סרסור. וזו אינה הפעם הראשונה שלו: בפרק החמישי בעונה הראשונה הוא ניסה לשכנע את אשתו, טרודי, לשכב עם עורך כדי שסיפור שכתב יתפרסם.

כל העלילה סביב ג'ואן והיגואר מסופרת מנקודת מבט גברית, מיזוגנית, כנראה נקודת המבט הרווחת בסיקסטיז. מנקודת המבט הזו, ג'ואן היא "הוכחה" שלכל אשה יש מחיר, וגם לכל מכונית. או בקיצור, כמו שאומר פיט: זו הצעה עסקית ברמה גבוהה ביותר.

אם ג'ואן ויגואר הן האשה האחרת, פגי היא האשה החוקית. פגי, כדברי מייגן, היא הביואיק שמחכה בחניה. לאורך כל העונה פגי נלקחה כמובנת מאליה, ובפרק הזה, לקראת השיא הדרמטי, חלה כמובן אסקלציה. זה התחיל בכך שהיא לא היתה חלק מצוות הקריאייטיב ליגואר, המשיך בלובסטרים בהם צפתה כשהגיעו לצוות הקופירייטרים, והסתיים בכסף שדון זרק בפניה. אבל פגי אינה האשה השניה. היא לא נשארת בחניה. פגי יוצאת מהמשרד בזמן החגיגות על קבלת התקציב של יגואר. האשה האחרת באה, האשה החוקית הולכת.

פגי כנראה צריכה ללכת. זה הדבר הטוב עבורה, וקל לשמוח בשבילה. אבל אי אפשר להתעלם מהחשש שמקונן בכל צופה מכך שאחת הדמויות האהובות והפרוגרסיביות בסדרה תופיע הרבה פחות. הדינמיקה בינה לבין דון היא מעמודי התווך בסדרה. אפשר להתנחם מעט בסצינת הפרידה המרגשת בינה לבין דון, שהיא גם סגירת מעגל: בפרק הראשון בעונה הראשונה של מד מן, פגי מניחה את ידה על ידו של דון במטרה לפתות אותו, ונענית בקרירות. אותה היד עכשיו מוגשת ללחיצה עסקית, ונענית בחום, שלא לומר אהבה.

עוד שני דברים שכדאי להתעכב עליהם: אחד הדברים שהשפיעו על פגי היתה העובדה שחיזרו אחריה. היא נהנית ומוחמאת מכך. בנוסף, פגי ניהלה משא ומתן על מחירה. בשני העניינים האלה, פגי מוקבלת לאשה האחרת. אבל פגי "מוכרת את עצמה" בעולם העסקי, היכן שגם גברים עושים זאת. פגי, כאשה המתקדמת בסדרה, פורצת את הדרך לנשים להתקדם באופן לגיטימי.

בסוף, כרגיל, הכל מתנקז לדון. שלוש הנשים בפרק נעות על הציר בין האשה החוקית לאשה האחרת, ולדון יש השפעה על כל אחת מהן. מייגן היא האשה החוקית. אבל הדינמיקה ביניהם וסצינות הסקס מצביעות כי דון התאהב בה, כי יש בה מן האשה האחרת. היא לא ביואיק, וגם לא בית בפרברים. אבל דון מתקשה לקבל את מה שמגיע עם אשה כזו: רצון עצמאי. הוא רגיל לשלוט באשה שאיתו. הוא נקלע לפרדוקס: אם ישלוט בה, כבר לא יאהב אותה, ולא ירצה בה. כדי שתהיה שלו, עליו, במובן מסוים, לוותר עליה.

אבל מייגן היא הסיפור הקל. במקרה של שתי הנשים האחרות יש לו אחריות כבדה בהרבה. קודם כל פגי: כשאנחנו אומרים שפגי נלקחה כמובנת מאליה, כוונתנו שדון לקח אותה כמובנת מאליה. היא היתה מכונת עבודה משומנת שלא דורשת תחזוק. ההפתעה שבה הוא מקבל את התפטרותה היא ההוכחה לכך. הוא פשוט לא ראה את זה בא.

גם לגבי גו'אן הוא חש, בצדק, אחריות. הוא מגיע אליה מאוחר מדי. הטריק בעריכה, בה אנו רואים אותו מגיע לביתה של ג'ואן לפני הסצינה שבה היא שוכבת עם הרב ברנט – בעוד שהסצינה הזו התרחשה למעשה לפני הביקור שלו – מייצרת אצלנו את תחושת ההפתעה שחש דון.

בשני המקרים הסיבה היא אותה סיבה: דון פשוט לא נוכח. הוא יוצא מהחדר בדיון על ג'ואן ומשאיר למעשה את המושכות בידיים של פיט. הוא גם לא נוכח כל העונה כדי לשים לב לתסכול הגובר של פגי. אתה בחופשת אהבה, אמר לו קופר כבר לפני חמישה פרקים. אבל דון טרם התעורר. ולהיעדרות שלו יש מחירים. קודם ג'ואן, עכשיו פגי, ובפרק הבא – ליין.

• בתחילת הפרק מצילה פגי קמפיין בשיחת טלפון כשהיא מציעה להוסיף לו את ליידי גודייבה. ליידי גודייבה היתה אצילה אנגלית שהיתה נשואה לרוזן קובנטרי במאה ה-11. על פי האגדה, היא ביקשה מבעלה שיקל את נטל המסים על נתיניו. הוא סירב, עד שלבסוף הסכים, בתנאי שהיא תרכב עירומה על סוס ברחבי קובנטרי. ליידי גודייבה עשתה זאת, וכאות תודה הסתגרו התושבים בביתם כדי לא לפגוע בכבודה. ההקבלה של גודייבה לג'ואן, שנשלחת על ידי "בעליה" לוותר על כבודה, היא המתבקשת. אבל כדאי לזכור שפגי היא זו שהעלתה את הרעיון של ליידי גודייבה, ועוד הוסיפה שהיא תופיע בפרסומת "עירומה ככל שניתן". גם היא מפנימה את נקודת המבט הזו.

• שיר הסיום הוא "You Reall Got Me" של הקינקס. גם הוא, מן הסתם, מתקשר לג'ואן, ליגואר או בקיצור לאשה האחרת. אבל הוא מופיע על רקע הסצנה המופלאה בה פגי יוצאת מהמשרד, מחייכת ובטוחה בעצמה, ונכנסת למעלית (שוב המעלית). שי רילי גוט דם טו.

• דון הוא ללא ספק הפטרון המקצועי של פגי. אבל כדאי לזכור: מי שגילה אותה ונתן לה את הצ'אנס הראשון הוא פרדי ראמסן, האיש שסייע לה עכשיו לקבל את הג'וב החדש.

*הפרק האחרון לעונה החמישית של "מד מן" ישודר מחר (שבת) בשעה 22:00 ב-HOT 3. לרגל הסיום, בלוג "מד מן" משלים את הפרק היחיד בעונה שלא הוקדש לו פוסט, פרק 11.

זמן "מד מן": הבלוג של גדי להב
"מד מן": מוכנים לסוף העונה? מדברים על זה בפייסבוק