"הישרדות VIP": הבגידה של משה עלתה לו ביוקר

משה ניסה לעשות תרגיל לאיתי אבל גמר בתור ההדחה הטרגית ביותר בתולדות העונה, הטינופים של בוקי לא עוברים מסך ומסיבת האיחוד התגלתה כאכזבה. הבלוג של רחלי רוטנר

רחלי רוטנר

אלוהים, כמה רחמים

לא לוזר, מתקרבן. משה פרסטר (צילום מסך)

זו הייתה אולי ההדחה הטרגית ביותר בתולדות העונה. לא היה את מי לשנוא או להצדיק, רק הרחמים הציפו והציפו את חצר המקדש של מועצת השבט. אלוהים, כמה רחמים. משה פרסטר, הקורבן הנצחי, מנסה לגאול את עצמו דרך הביבים, ובמקום זה מפרפר בתוכם בבלבול כשכל חברי השבטים שמים לו רגל מעל הראש כדי שיטבע. איתי שגב, הבדיחמין האנושי, חוטף קנוניה בבטן פלוס קטילת ההומור שלו.

וכל השאר פשוט זולגים בהלם תחת הגשם, מחכים לנס, מתפללים לאיחוד. ואלוהי הגשם נענים.

אך תחילה.

1. לו רק היה איתי שגב חדל מהבדיחות המתפוררות שלו (בעיקר מז'אנר ה"תדליק את הבוילר בבקשה... חה! אין פה בוילר כי אנחנו על אי!"), הוא היה דווקא דמות לא רעה בכלל. במיוחד עכשיו, כשהברית שלו מתפרקת ואין לו זמן להזדחח עם הלצות ה"תזדרזו, אני מאחר לפגישה... חה! אין פה פגישה כי אנחנו על אי!". סליחה על הקלישאה, אבל הוא יותר חמוד כשהוא כועס. ההדחה של נטלי, ופרצוף התחת שהפגינו בוקי ויוליה אחריה, הוציאו ממנו איתי שגב הרבה יותר מעניין מאשר בדרך כלל, כשהוא מעיק עם חידודי ה"הבה ניכנס לסיור לימודי מודרך במשכן הכנסת... חה! אין פה סיור לימודי מודרך במשכן כנסת כי אנחנו על אי!". רואים מה קורה כשחוזרים על זה יותר מדי?

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה
הדחה באשמת... כלבלבים. איתי שגב ומשה פרסטר (צילום מסך)

2. ולא רק לנו נמאס, גם למשה פרסטר נמאס. ההומור של שגב משפיל אותו, והוא גם כל כך לפני עשר שנים. "כנס לי לתחת, משה, וצא מצופה!" צוהל שגב בחיבה, ומשה רוטן: "הוא לא ראה אותי בשמונה השנים הקשות בחיי, השתניתי מאז". אבל זה מה שמרגיז כל כך במתקרבנים מסוגו של משה פרסטר: בדיחות והתנהגויות מסוימות יעליבו אותם, אבל הם לא יבקשו להפסיק אותן. הם ייגררו ללא הרף אחרי אחרים, ואחר כך יאשימו אותם על כך. הם יספרו לכולם שהם לוזרים, ואז יתייפחו שקוראים להם לוזרים. הם לא לוקחים על עצמם אחריות, כי האומללות שלהם משחררת אותם ממנה. וכך הם יכולים להישאר לנצח נקיים, ולצקצק על העולם שנרקב סביבם. אז משה נעלב מהבדיחות של שגב, ובמקום לומר "טוב, די" הוא צוחק מהן בנימוס ומחליט להדיח את שגב.

סתם, הוא לא באמת מחליט דברים, הוא חמוד. זאת יוליה שמכניסה לו את הרעיון לראש, לקום ולהוביל, להפסיק להיגרר, לצאת גבר, להיות מגניב כזה כמו איתי תורג'מן והחברים שלו בבארים בתל אביב. "לקום? לעשות משהו דרמטי? אוקיי!" קופץ משה בהתלהבות, ומבזיק את עצמו לגלקסיה הקסומה ההיא שנקראת שיקול הדעת שלו, שם כל הכוכבים מתים אבל הכול נורא יפה. "טוב, אני לא יודע מה לעשות בדיוק, אבל הי, העיקר לעשות משהו דרמטי כמו שיוליה אמרה, זה נשמע די הגיוני. אממ, מה הכי דרמטי, מה יראה שאני בלתי צפוי ובלתי נגרר? אה להדיח את איתי שגב!". "אבל---" התחיל השכל שלו להתנגד אך מיד הוטח הצידה על ידי מחשבה תועה על כלבלבים, וכך הוכרעה ההתלבטות: להדיח את איתי שגב, החבר הקרוב והיחיד שלך, שגם שומר עליך במשחק, רגע לפני האיחוד, בגלל ש... אממ... כלבלבים.

3. ובעוד עלילות משה בעיר הגדולה דוהרות לכיוון הביבים, שני השבטים מגיעים למשימת פרס שהיא בעצם משימת חסינות שהיא בעצם מה דה פאק. שני השבטים אוחזים משהו המכונה "לפידים", אם כי לא ברור אם דולקת בהם אש או שהם סתם סלי קניות עם דוגמא של פיל מ"הכול בדולר". בוקי ("אני השמנמן, הלא יוצלח, הקירח, הזקנה במסדרון, הפשפש בברדלס, המטריה בקנקן") מתחיל להתחרפן מעדנות: הוא צורח על יוליה "בתיה, תחזיקי חזק, נו בתיה"; כשאיתי שגב שר "התרנגולים", הוא מודיע שאינו יכול עוד ומשליך את הלפיד שלהם על הארץ, מדמיין שהלפיד הוא נעמי פולני; ואחר כך, כשהוא נשאר לבדו אוחז בלפיד עם יוליה, הוא ממטיר עליה שורה של *בליפים* כמו שערוץ 10 מזמן לא היה צריך לצנזר; לבסוף, אחרי כישלון המשימה, הוא מתנפל על משה ואיתי שגב כי "למה אתם רוקדים ושרים". אם היינו יודעים שנדרש כל כך מעט לדחוף את בוקי מעבר לקצה, לא היינו מבזבזים את התצפיות הפסיכיאטריות שלנו על ההתקפים של עזאם עזאם.

כך יעשה לאיש שמשה לא חפץ ביקרו. שגב ותורג'מן במועצת השבט (צילום מסך)

4. זהו זה, אי אפשר לברוח עוד: מועצת השבט המשותפת הגיעה. דאנג מדיחים, טיניום צופים ומעניקים חסינות. זה אמור להיות הרגע הגדול של משה פרסטר. לא סתם טוויסט נשגב במשחק, אלא גם קהל. הוא זוכר בדיוק את הסיבות שבגללן זה נכון להדיח את איתי שגב, בערך. כל עוד לא יעבור פה איזה כלבלב ויסיט לו את קו המחשבה.

"היום אני אשים את השם של איתי", הוא מכריז. הלחיים של איתי שגב מתרסקות על הרצפה בהלם. "אני עושה את זה, אממ... כדי להוכיח לעצמי שגם... כלומר, להוכיח גם למשפחה שלי ולבת שלי ש..." ומסכם במסתוריות: "אני מקווה שהיא כבר תבין למה עשיתי את זה".

"למה לא סיפרת לי בכלל שהבדיחות שלי מפריעות לך?" שואל שגב ההמום, והמאסטר מיינד עונה לו: "אה, לא יודע למה הרגשתי ככה". עוד ועוד שואלים אותו למה הוא עושה את זה, ונראה שכבר אין לו מושג איך המסע הקדוש הזה התחיל. משהו עם שיחה עם יוליה ומישהו שנכנס לתחת ויוצא מצופה. אבל באמת, למה את איתי שגב? ולמה דווקא עכשיו? ולמה הוא לא אמר לו? "אה, גם לא אהבתי שקראת לנו לוזרים, אני לא לוזר", הוא נזכר פתאום להוסיף, לא ממש בטוח שזה מספיק.

אבל זה מספיק. אחד אחד מטיחים בו אנשי טיניום, השבט המתחרה, את זעזועם ממנו. אף אחד לא חושב שהוא אסטרטג אמיץ, אפילו לא תורג'י, שהוא כל כך רצה שיעריך אותו. הוא מביט בו בבוז, חברי השבט מפנים לו את הגב, איתי שגב דומע. ברגעיו האחרונים, משה מנסה להסיט מעצמו את האש ולהזכיר לכולם שיש עוד מניאקים בעולם: "תורג'י, אתה לא ראוי להיות פה! אם הייתי מדיח בשבט שלך הייתי מדיח אותך!" הוא צועק בלי קשר. כולם שותקים. מ-ביך.

מרגע זה והלאה, משה לא מעז להזיז את הראש. פוחד לפגוש במבטי הסלידה, קפוא עד תום המועצה. שבט טיניום מעניק את שרשרת החסינות למי שמשה בגד בו. לאיתי שגב. האויבים חסים על החבר שלו, ובכך הופכים אותו סופית לאיש הרע. שיוויון בין בוקי למשה, מבחן אש רותח מרוב עצב. משה פרסטר, פניו כפני מת, מודח.

הרחמים.

5. אבל הי, למי אכפת? מסיבה! במקום לסיים עם ההדחה הטעונה, אנחנו מממשיכים למסיבת איחוד בינונית של שבט סאנאי, שזה "אנטי-קליימקס" בתאילנדית. כולם רוקדים ואוכלים "כאלה קרקרים חומים", תורג'י רוקד "כמו איזה וואחש" ואחר כך צופים בסרטונים מהבית. עוד מעט הטירוף הזה ייגמר.

נדרש כל כך מעט לדחוף אותו מעבר לקצה. בוקי נאה (צילום מסך)

הטיפ של בוקי
*בליפ* *בליפ* *בליפ* את ה-*בליפ*.

מילה מהמודח
כלבלבים.

ומנחה "רוקדים עם כוכבים" היה אומר:

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
מתרגש, למרות ש. תורג'מן וארונוב (צילום מסך)

הציטוטים:
"היא פשוט אשה, ונשים הן היסטריות" (אושרי משלים קורס בלימודי מגדר)

"תרחץ את עצמך! תכבס את הסירחון שלך!" (בוקי מייעץ לאיתי שגב)

"הוא מאלץ אותי לעשות בדיחות מלפני עשר שנים" (משה מאשים את איתי שגב בפשע האמיתי של התכנית)

"אני! בוקי השמנמן, הלא יוצלח, מצליח ל..." (בוקי מתפעל מעצמו במשימה)

"אני! בוקי נאה, הלא-שורד, הקיץ של אביה, מצליח ל..." (בוקי מתפעל בעצמו באיחוד)

"אני משתף פעולה, אני נאנס ואומר שאני נהנה מזה" (משה לוקח את ההתקרבנות לשיאים חדשים)

"לא התרגשתי ככה מאז שאיבדתי את הבתולים שלי" (תורג'י מתרגש)

"בהתחלה חשבתי שהוא אומר שלשבט יקראו 'סיני', ולא אהבתי, כי סיני זה במצרים" (עזאם היה שבוי במצרים! ידעתם???)

"אני אזיל עכשיו דמעה עבורם" (עזאם עזאם. טוב, תזיל, שלוש ארבע ו-)

"האידיוט של המשחק" (משה, על עצמו)

"האבא של האידיוטים" (איתי שגב, על משה)

"שכחתי להגיד לך שאני כבר לא אוהבת את ג'סטין ביבר" (ורק אורי שגב הקטנה יודעת מה טוב בשבילה)


"הישרדות VIP": לכל הפוסטים בבלוג של רחלי רוטנר
"הישרדות VIP": מה חשבתם על ההדחה של משה ואיחוד השבטים? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully