הבשורה על "שישי עם טל ברמן", ועוד בערוץ הראשון היתה מפתיעה גם עבור וותיקי הטלוויזיה תוכנית אירוח? מה, כמו של פעם? אבל בעצם מוסד תוכניות שישי בערב היו בעבר הדובדבן שעל לוח השידורים הישראלי, ותכניות אירוח ריתקו אליהן אנשים באופן קבוע כבר מסוף שנות השבעים. "יום אחד ב-79' קראו לי מהנהלת הערוץ הראשון ואמרו לי שהם רוצים לעשות תכנית לשבת, אבל בלי נרות", נזכר מני פאר שהנחה את חלוצת הז'אנר "שעה טובה". "עד אז, בערב שבת בערוץ 1 אפילו לא היה יומן. קשה אפילו לדמיין שבערב שבת אנשים בכלל לא ראו טלוויזיה, אבל זו היתה המציאות", הוא אומר. "היה איזה מבזק חדשות ואחריו קונצרט. כשבאתי לחברים וסיפרתי שהציעו לי להנחות טוק שואו גדול בערב שבת אמרו לי 'השתגעת? אל תיקח! זה קבר. ערב שבת? אף אחד לא רואה', אבל לא היה זמן לחכות להצעות מערוצים אחרים כי לא היו ערוצים אחרים".
מהסיבה המשכנעת הזו, מני פאר ענה להצעה בחיוב, כמובן. "אי אפשר היה להתלבט מול הצעה כזו כי החיים היו בשחור לבן, כמו הטלוויזיה. או שאתה משדר או שאתה לא", הוא מספר. "תוך כמה שבועות, 'שעה טובה' שינתה את כל הרגלי הצפייה ודפוסי ההתנהגות של קבלת שבת בישראל. איך אני יודע את זה? כי מפיקים אמרו לי שהם מזיזים את כל שעות המופעים וההצגות בערב שבת בישראל. אנשים יצאו מהבית רק אחרי התכנית שלנו".
שלמה ניצן בתוכנית "שעה טובה" עם מני פאר ב-1982:
התבלין הסודי שמגנט את כולם אפילו לא היה מסובך במיוחד. תאמינו או לא דיבורים נטו. "זו היתה תכנית רצינית - כל אייטם היה 17 דקות", אומר פאר. "לפעמים בשידורים חוזרים אני רואה את עצמי מראיין את יגאל תומרקין חצי שעה על איזו צליבה גרמנית ושואל את עצמי 'זה באמת מה שאכלו בני ישראל בערב שבת?'".
הזמן עבר, המתכון השתכלל ומה שהיה עד אז לא יותר משעה טובה לתכניות האירוח הפך לחגיגה גדולה באמת "סיבה למסיבה". בעונה הראשונה בהנחיית פאר, ובהמשך עם המנחה המיתולוגית רבקה מיכאלי שמספרת כי "ההשקעה היתה מרבית - במערכונים, בתפאורה, בתאורה, בזוויות צילום שונות".
"להקלטות המוקדמות לתכנית היו מוקצבים לפעמים שני ימי צילום עוד לפני הקלטת התכנית המלאה", מתפארת מיכאלי. "היתה תכנית של סוף עונה שבא הליקופטר ולקח אותי מאמפי ווהל, היתה תכנית שאירחתי את יעקב כהן בפעם הראשונה וכשהוא שכב על הרצפה גם אני השתרעתי איתו בחליפה לבנה. זו באמת היתה מדורת השבט".
"ב'סיבה למסיבה' הייתי מעורבת בכל תחקיר, בכל הקלטה. זו היתה בבת עיני", ממשיכה מיכאלי. "עשינו את כל המאמצים בתכנית הזו - היא לא נשלפה מהשרוול. לא אמרנו 'אוקיי, יש לנו חמישה אייטמים ושיר - בוא נסגור עניין'. ועוד דבר נוסף לא היה טלפרומפטר אז".
במקום טלפרומפטר שינצח על העניינים היה את אהרון גולדפינגר האיש מאחורי ההצלחה. "בזמנו צופים ממוצעים שאלו אותי 'מה אתם נותנים הערב?'", הוא מספר. לא לחינם הם השתמשו במילה "נותנים" "הם באמת הרגישו שהם מקבלים משהו. כמעט כל שניה הפכנו לשניית תוכן", אומר גולדפינגר. "הווידאו-קליפים כביכול נולדו אז. כל שיר ואמן זכו לטיפול עם המון אהבה, אכפתיות ומקצועיות. כולם רצו להופיע, לא כולם הצליחו", הוא ממשיך ומסביר על התכנית דרכה התגלו בין היתר ריטה ומרגלית צנעני. "היום זה טרנדי לומר שכשיש מוזיקה או שיר אנשים הולכים לשירותים. ובכן, זה לא נכון כל עוד מטפלים בזה בכישרון ויצירתיות".
"היום מייצרים תכניות מצוינות, אבל אני חושש שתכניות האירוח נהפכו למשרתות טאלנט ולא למשרתות צופה", אומר אהרון גולדפינגר בצער. "כשאני עשיתי את התכנית חשבתי על אמא של אשתי ומה היא תקבל באותו יום. היום שוכחים את הצופה בבית. מי שיגיד לך שהוא כן חושב על הצופה לא מדייק - הוא חושב בעיקר על עצמו. 'אני יוצא חכם'... 'אני יוצא מבריק'... 'אני יוצא משעשע'... זה ממש לא משנה איך אתה יוצא אלא איך מרגיש הצופה בבית!".
לאמנון לוי, שהגיש את "סוגרים שבוע" בערוץ הראשון יש תאוריה אחרת על דעיכת תוכניות ערב שבת. "יום שישי ירד מגדולתו. אני לא בטוח למה, אבל ייתכן שזה נובע מעניין מאוד טכני", אומר לוי. "בשיטת ספירת הרייטינג הנוכחית זה יום גרוע - הרבה אנשים צופים במקלט טלוויזיה אחד. הולכים להורים וצופים ביחד עם הילדים והאחים במקלט שלהם. בבית שלך הטלוויזיה סגורה אבל אצלם יש לא מעט אנשים. השיטה סופרת מקלטים פתוחים ולא אנשים ואולי לכן הצפייה נמוכה, לכאורה. אולי מהסיבה הזו הזכייניות השקיעו במשך השנים פחות כסף ביום הזה והאשליה הפכה לתוצאה אמיתית".
כך או כך, לוי לא משוכנע שתכניות אירוח כמו "סוגרים שבוע" עדיין יכולות להציל את יום שישי האבוד. "בשעתו, מה שעבד זה לראות על במה אחת כינוס של אנשים ממקומות שונים השחקן, המדען, הזמרת, חולת הנפש... בחיבורים האלו היה פוטנציאל של דרמה, של התלקחות", הוא מאבחן. "מה למעשה היתרון בלראיין את כולם ביחד? שהאינטראקציה ביניהם תיצור משהו חדש - אולי בכי, אולי התרפקות, אולי ישירו שיר ביחד. פעם בתכנית כזו ראיתי את אהוד ברק מתחיל לצטט שירים של אלתרמן מא' ועד ת' וזה היה מרתק לקבל עליו זווית אחרת", אומר לוי ובנשימה אחת גם מצביע על הבעיה. "היום זה חלושעס לעומת הדרמות בתכניות הריאליטי ובכלל. הדינמיקה בין הזמרת לחולת הסרטן לא מרגשת כבר. התבגרנו, הפכנו ליותר ציניים. סף הגירוי שלנו יותר גבוה".
רבקה מיכאלי מראיינת את דן בן אמוץ וגיל חובב ב"סיבה למסיבה"
ולמרות זאת, הרבה ניסו להחיות את ההצלחה של תכניות האירוח של שישי בערב. ניסו ולא הצליחו. "שישי עם מיכל" של זוארץ, "שישי בגאון" של יהורם ו"שישישואו" בהנחיית צביקה הדר הם רק חלק מהשמות. והנה, בסוף השבוע האחרון מתמודדת חדשה ניסתה את כוחה. "אף אחד לא חושב שהתכנית הזו תבוא ותשבור את שעשועוני ערוץ 2 או את תכניות הריאליטי", אומר מנחה "שישי עם טל ברמן". "המטרה שלנו היא לספק אלטרנטיבה שמשתדלת להיות לא נמוכה ולספק שיחה מעניינת בין שני אנשים. זה לא יבעיר שוב את מדורת השבט וזה לא יהיה מרכזי כמו שזה היה בעבר כשהיה רק ערוץ אחד", אומר טל ברמן. "זה בסך הכל אמור להזכיר לאנשים שאפשר לדבר בטלוויזיה ולא רק להדיח או לעשות בריתות אחד נגד השני".
רבקה מיכאלי מאחלת בהצלחה לתכנית החדשה ומאמינה שעדיין אפשר להחזיר עטרה ליושנה. "אני באמת חושבת שאם טל ברמן, העורך שלו והערוץ הראשון ידעו להשקיע את מידת ההשקעה הראויה ויחפשו אייטמים לא ברורים מאליהם יש לזה הרבה סיכוי. אם זה יהיה מצע לפרומואים אז זה לא מעניין", היא אומרת. "ימי שישי נפגעו מהרב-ערוציות, אבל הם עדיין לא נידונו לכישלון. כשבימי שישי היתה 'ארץ נהדרת' היתה לזה צפייה מצוינת. כולנו ראינו את זה. פשוט צריך לשים בספוט הזה משהו טוב, עשוי באהבה ומושקע, ואז יצפו בכל מה שתשים שם".
מני פאר נאלץ לא להסכים והכל בגלל טעות אחת קטנה שעלולה להרוס הכל. "כשתכניות האירוח ביום שישי התחילו להילחם בין עצמן היו צריכים להביא יותר מסתם שיחה - דודו טופז קלע שוקולדים לפה של האורח, אני גרמתי לו לבכות ורבקה מיכאלי גרמה לו לשיר ביידיש. כבר לא יכולנו סתם לשבת ולדבר. ניסינו להתאים לפריים טיים". פה נעוצה הטעות, מסביר פאר. "הז'אנר לא שינה את פניו במלחמות בין התכניות השונות אלא בניסיון של כולנו להתאים אותו למשבצת. טוק שואו היא לא תכנית פריים טיים - לא הבנו את זה אז. זה כמו המרק עוף של התפריט הטלוויזיוני. לא מדובר בשקדי עגל מוקפצים על פרוסת אננס", הוא אומר. "זה המרק עוף שאין ארוחה טובה בלעדיו, אבל הוא עדיין רק מרק עוף".
מה אתם צופים לעתיד תוכניות האירוח? ספרו לנו בפייסבוק