למה תעשיית הטריילרים הישראלית נחשלת?

      אפילו לעובד מהסביח יש טריילר הוליוודי, אז איך זה שתעשיית הקולנוע הישראלית לא מצליחה להבין את החשיבות שבקדימון?

      יובל ברוסילובסקי

      אחד מאוצרות היוטיוב הגדולים ביותר הוא טריילר סינמטי לסביח המפורסם של עובד מגבעתיים. לא סתם טריילר, אלא אחד שמקוריין על-ידי דון לה-פונטיין ז"ל – הקול הנמוך והמפורסם שנהג ללוות את מרבית הטריילרים לשוברי קופות הוליוודיים. "המנה הטובה ביקום", מכריז שם לה-פונטיין המנוח בקול הבריטון המזוהה. עובד כנראה זיהה את החשיבות השיווקית של טריילר טוב, מה שקשה להגיד על הרבה מיוצרי הסרטים בארץ. על סמך מצב הטריילרים בישראל, קשה לומר שמתייחסים אליהם כמנה הטובה בעולם. מקסימום כמו לחמוצים - ככה, כדי להרגיע את הרעב.

      עוד בוואלה! NEWS

      מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

      בשיתוף וואלה!שופס
      לכתבה המלאה

      המנה הטובה ביקום בגרסת דון לה פונטיין:

      בארה"ב רוב הסרטים מחזיקים באמתחתם יותר מטריילר אחד, ובצירוף טיזר שמופיע לעיתים אפילו שנה לפני יציאת הסרט לאקרנים, הם מספקים חלק חשוב מאוד במערך השיווק שלו. בישראל לעומת זאת, לא לכל סרט מופק גם טריילר. וכשאחד כזה אכן נוצר, הוא עלול להופיע באיחור לא קטן. למשל "המשגיחים", סרט הביכורים של מני יעיש, זוכה פרס איגוד הבמאים בפסטיבל קאן, יוקרן בפסטיבל ירושלים שנפתח מחר וייצא לאקרנים ב-12 ביולי, ועם זאת רק כשבועיים לפני הפצתו יצא לו טריילר. הבעיה השנייה היא שחלק מסוים מהטריילרים הישראליים פשוט לא נראה טוב. יש שיגידו "מיושנים", יש שיגידו "חסרי קצב" או "לא מעוניינים" – בכל מקרה המצב לא אופטימלי.

      "אני חושב שלשחרר טריילר חודש לפני יציאה של סרט לבתי קולנוע זה דבר תמוה", אומר כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי. "אלף פעמים שאלנו את השאלה שאתה שואל את המפיקים הנחמדים. קרן הקולנוע הישראלי מאוד מעודדת טריילרים ואנחנו חושבים שזו טעות איומה לא לעשות טריילרים", הוא אומר. "זו טעות עוד יותר איומה לא להכניס אותם לבתי הקולנוע ממש שבועות לפני שהם יוצאים לאקרנים, אבל לא כולם חושבים ככה, כך נראה".

      "לפני שמונה שנים הבאתי השתלמות עם אנשים מקצועיים מאנגליה שמתמחים בעריכת טריילרים, ואני מוכן לערוך עוד כאלו", מספר שחורי על המאמצים לשפר את המצב. "גם בהפצה אנחנו מכירים בהוצאה הכספית של שחרור טריילר ומעודדים אותם לזה אבל לא יכולים לאנוס אותם מבחינה פורמלית לזה", הוא ממשיך. "הם מפספסים קהל שהולך לקולנוע. קהל שיכול היה לראות טריילרים, להבין מה הוא הולך לקבל בסרט וללכת אליו בעקבות זה. אבל האם צריך לעשות משהו רגולטורי בעניין? השאלה היא מה גבול המעורבות שלנו. אנחנו יכולים להמליץ, לסייע במימון, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס ולהכריח איך לחלק את התקציב שהיוצרים מקבלים".

      הטריילר של "המשגיחים":

      ולגבי האיכות של אותם הטריילרים – גם על העניין הזה יש לכתריאל שחורי מה לומר. "זה עניין של מערכת היחסים בין המפיק למפיץ ובין המפיק לבמאי. יש במאים שחושבים שרק הם יודעים לעשות את הטריילר לסרט שלהם. לפעמים צריך לדעת להגיד 'חביבי, כל הכבוד שעשית סרט. טריילר זה מומחיות מסוג אחר וניתן את זה לעורך טריילרים'".

      למרות שאכן מדובר במומחיות מסוג שונה לחלוטין, עורך הסרט לא בהכרח יעשה עבודה פחות טובה מעורך טריילרים מקצועי. הרבה מסרטיו של אבי נשר זכו לטריילרים מרשימים מאוד, ואלו נערכו על ידי איציק צחייק – מי שערך גם את אותם הסרטים. "כשאני עורך עם אבי טריילרים לסרטים שלו, אנחנו מנסים להימנע מהגישה השיווקית הזו שמתייחסת לפרומואים, טיזרים וטריילרים כאילו הם דבר אחד ואין הבדל ביניהם", הוא אומר. "עורכי פרסומות שעורכים טריילרים לסרטי קולנוע מפספסים הרבה פעמים כי הם לא מצליחים להעביר את רוח הסרט. יש תחושה כאילו מנסים למכור מוצר ומונים את התכונות שלו אבל לא מתווכים לך את המהות".

      "טריילרים מוקרנים כשהקשב של הצופים עדיין לא בשיאו – אנשים נכנסים עוד לאולם, לפעמים יש עדיין אורות – הם עוד לא שבויים של הסרט", מספר צחייק. "צריך לחשוב איך להתבדל מהטריילרים האחרים ולהראות מעניין כי באיזושהי נקודה, אף אחד לא הולך לזכור את כל הטריילרים שהוא ראה אבל הולך להישאר לו איזשהו טעם. מה שחשוב בטריילר זה שיהיה לו את הטון הנכון – שיראה לך שהסרט מיוחד ושונה מאחרים. הרבה לא מצליחים לעשות את זה כאן בארץ".

      הטריילר ל"איים אבודים" של רשף לוי:

      צחייק ממשיך לספר על הטרגדיה של הקולנוע הישראלי: "אני הרבה פעמים נתקל באנשים שאתה אומר להם שם של סרט שעוד מעט יורד מהמסכים, והם שואלים 'מתי זה יגיע לבתי הקולנוע?'. אין להם מושג שהוא יורד עוד מעט", צחייק אומר. "סרט, ובמיוחד סרט ישראלי חייב להיות תופעה, אחרת אין לו סיכוי – הוא מתחרה מול הרבה סרטים ישראלים אחרים וגם זרים, שמחיר הכרטיס שלהם הוא שווה. הרי משלמים אותו מחיר בשביל משה איבגי ובשביל אל פאצ'ינו", הוא אומר. "צריך נורא לרצות לראות את הסרט כדי ללכת אליו ולשלם כרטיס. בגלל זה צריך ליצור מערכת מתוחכמת של יחסי ציבור שהטריילר הוא היהלום שבכתר שלה – הריח, הטעם והכל. הוא גורם לך לזכור את השם של הסרט ולקשר אותו לאקט של הנאה מצפייה במשהו ויזואלי. בסינמה סיטי מבקרים עשרות אלפי אנשים בחודש, ואם כל האנשים האלו היו רואים טריילר של סרט וחושבים שהוא נראה מעניין – איזה סטטיסטיקה שלא תעשה, חלקם היה מגיע לראות אותו ומדבר עליו. והיום יש גם אינטרנט!".

      ואכן, אם פעם חובבי הקולנוע היו מחכים בציפייה לסיום הפרסומות ותחילת הטריילרים, רק כדי שידעו אילו יצירות מצפות להם בעתיד – היום יש יוטיוב. אנשים מעדיפים להתעדכן באינטרנט, שם הם יכולים לצפות בטריילר מבוקש תוך שניות. אותם אנשים יכולים לשתף את הטריילר בפייסבוק, טוויטר או רשת חברתית אחרת ולהפוך אותו לוויראלי.

      "הרבה מפיצים בארץ לא קלטו את זה שיש אינטרנט", אומר מבקר הקולנוע ומנהל אתר 'עין הדג', דורון פישלר. "הם קצת חיים במאה הקודמת ולא מבינים שטריילר יכול להיות ויראלי וחשוב. במקרים מסוימים, טריילרים באינטרנט לא יעזרו לחלק מהסרטים כי זה לא קהל היעד שלהם אבל יש הרבה סרטים שכן וחבל שהם לא מנצלים את הפלטפורמה היום כשכל אחד יכול לשים משהו ביוטיוב".

      "אי אפשר לערוך טריילר לפני שהסרט מוכן". מארק רוזנבאום (צילום: נמרוד סונדרס)

      ובקשר למחסור בטריילרים ישראלים במקרה הטוב ועיכוב שלהם במקרה הרע, לפישלר יש גם משהו להגיד. "המצב של רוב הסרטים בארץ זה שעד שמפיקים משיגים את הכסף לסיים את הסרט ואת הפוסט פרודקשן, הם מגיעים לסוף בלי נשימה כשאין מספיק כסף לחשוב על שיווק", הוא אומר. "לפעמים זה מה שהורג את הסרט והם משלמים על זה בסוף. בכל מקרה, אם העדיפות הראשונה שלהם היא להשקיע את התקציב בסרט ולא בשיווק אני לא מאשים אותם. אבל אולי צריך שתהיה קרן מיוחדת שתעזור במיוחד לשיווק הסרטים. אולי קרן נפרדת שתתעסק רק בזה היא רעיון מעניין".

      מארק רוזנבאום, שמפיק בין היתר את "המשגיחים" והטריילר המאוחר שלו, מצביע על סיבה אחרת. "ליונייטד קינג יש גישה נוחה לבתי הקולנוע והם ויכולים להכניס אליהם טריילרים יותר בקלות", הוא אומר. "למפיצים עצמאים זה קשה יותר כי בתי הקולנוע בודקים בדקדוק את הכל ולא מקבלים להקרנה בהכרח את הטריילרים שמביאים להם. ספציפית עם 'המשגיחים', התגובה שקיבלנו מבתי הקולנוע היא מצוינת אז לא היתה בעיה".

      "לכל הסרטים שאני הפקתי נעשה טריילר, לפחות בשנים האחרונות. אני לא יכול להסתכל על ההיסטוריה במלואה, אבל בשנים האחרונות - חד משמעית", אומר רוזנבאום. "עם 'המשגיחים' לקח לנו זמן עם הטריילר", הוא מודה. "הייתי שמח אם היה מוכן קודם, אבל לא הגענו לזה. סיימנו את העבודה על הסרט רק בחודש מאי, ואנחנו הרי לא יכולים לערוך טריילר לפני שהסרט מוכן".

      הטריילר ל"פעם הייתי" של נשר:

      ייתכן שרוזנבאום יתפלא שאפילו בעיה כזו לא הצליחה לעצור את איציק צחייק ואבי נשר. "באחד מהסרטים שעשיתי עם אבי, לא היה מספיק זמן בין מועד סיום הצילומים למועד יציאת הסרט", נזכר צחייק. "אז לא חיכינו לגמור את העריכה ואז מהחומר הגמור לערוך את הטריילר – ישר ערכנו את הטריילר. ידענו מה הסרט רוצה להעביר, מה האמירה ומה הפסקול הנכון אז עשינו את זה".

      ייתכן שטריילרים כמו באמריקה אפשר לקבל רק עם תקציב כמו באמריקה, אבל עובדה שבעזרת קצת יצירתיות ורעיון טוב אחד כמו הקול של דון לה-פונטיין, אפילו מנת סביח פשוטה יכולה לקבל קצת גלאם אמריקאי. עד שמצב הטריילרים בארץ ישתפר קצת, ייתכן שהרבה צופים אופציונליים פשוט לא ייפקדו את הסרטים – כי הם לא ידעו על קיומם או כי הם לא השתכנעו מהקדימון. ייתכן מאוד שבמקום לצפות בפיסת תרבות ישראלית, הם יעדיפו להתנחם באותה מנת סביח מיתולוגית.

      האם חסרים לכם טריילרים ישראליים בקולנוע? ספרו לנו בפייסבוק

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully