נפתח בהבהרה: אורן זגמן איננה פנקיסטית בת 16 עם שיער ורוד וגישה זעופה כלפי החיים, אף שהיא עוברת היטב כאחת כזו במסגרת התפקיד שלה ב"זנזורי"; במציאות היא דווקא אשה בת 28, ידידותית למדי לבריות ובעלת שיער בלונדיני חף מצבעי ניאון. "זה מדהים, מאז שהסדרה עלתה אני מקבלת גל של הצעות חברות מרוקרים בני 17, ולכי תסבירי להם עכשיו שזו לא באמת אני. בתקופת הצילומים הסתובבתי במשך ארבעה חודשים עם השיער הוורוד הזה, וילדים היו מתחילים איתי ברחוב כי הם חשבו שאני בגילם ובקטע שלהם. לא יכולה להגיד שזה לא היה משעשע".
משעשע היא בהחלט מלת המפתח כאן, במיוחד בהתייחס ל"זנזורי", סדרת המקור מבית yes שעלתה לפני כחודש ברעש גדול, ועם הבטחה להביא למסך משהו אחר לגמרי וכעת נמצאת לקראת קו הסיום. זגמן, שמגלמת שם את בתם המרדנית של פיני (יובל סמו) וחני (עירית קפלן) זנזורי, מעורבת בסדרה הזו הרבה מעבר לשחקן הממוצע. במאי הסדרה, בן בכר, הוא אחיה החורג ("פרוטקציות ויחס מועדף הן לגמרי מילים שלא מתיישבות עם הסיטואציה הזו. העבודה איתו היתה מאוד מלחיצה דווקא בגלל שהוא אח שלי והרצון העז שלי לרצות אותו עלה לי בבריאות"), ודמותה של מלאני התבססה במידה מסוימת עליה עצמה.
"היה לי שלב כזה, בגיל 15-16, שהפכתי לפאנקיסטית מרדנית כזאת ששונאת את העולם. הייתי בטיול לפולין וצבעתי את השיער לוורוד זוהר, ובמלון הכריחו אותי לשלם אלף זלוטי על כך שצבעתי להם את החדר בוורוד. גזרתי את כל החולצות שלי, קניתי נעלי צבא, התחלתי לשמוע פאנק ולהסתובב עם פאנקיסטים אחרים. הייתי בטוחה שזה שלב שיימשך לנצח, אבל בכיתה י"ב הוא עבר. היה לי נורא כיף לשחק אותה שוב וכשלבשתי את הבגדים של מלאני, הרגשתי הכי בבית בעולם, עם כל העגילים והשיער. אני מתה על זה. אז נורא הצחיק אותנו שתהיה בתוך המשפחה הכל כך ממוצעת וישראלית וגרוטסקית הזו את הדמות השונה והאינטליגנטית של מלאני. כשהייתי ילדה זה נבע ממקום של להיות שונה, וזה בכלל מקום שמנחה אותי מאז ומתמיד לטוב ולרע".
אין ספק שזגמן היא שונה. הסיפור שלה נשמע בתחילתו כמו סיפור של 90 אחוז מהקולגות שלה למקצוע ילדות תל אביבית טיפוסית, חלום להיות שחקנית, להקת "השכנים של צ'יץ'" ובהמשך המתבקש, בית צבי. אבל דווקא שם גילתה שהיא נהנית לא פחות מבימוי ותסריטאות, ומאז נולד בה קונפליקט נצחי שמנהל אותה עד היום. "יש כל הזמן מאבק בין המקום שבי שרוצה להיראות, למקום שרוצה להתחבא, בין השחקנית שבי ליוצרת שאני. אני שונאת תשומת לב, למשל בימי הולדת, תמיד רוצה לברוח. מצד שני, בחרתי להיות שחקנית ואני אוהבת את ההכרה ואת מחיאות הכפיים. בהקרנה של 'זנזורי', הייתי נורא לחוצה לפני כן, מתשומת הלב, מהצילומים, זה ממש הפחיד אותי. כשעלינו את המדרגות הנעות בדרך ליס פלאנט הלב שלי דפק נורא חזק, אמרתי לסוכנת שלי 'עזבי, אני רוצה לכתוב, אני רוצה לביים, לא רוצה להיות שחקנית'. ואז בשנייה שנכנסתי לאולם, זה היה הכי טבעי, הכי מגניב, הכי כיף וזה לא היה כל כך נורא כמו שחשבתי שזה".
אולי זה בגלל שזו היתה הפרמיירה הראשונה שלך על תקן שחקנית ראשית? יכול להיות קצת מבלבל כשזה קורה שש שנים אחרי שסיימת לימודי משחק.
"מצחיק שאת אומרת את זה, כי אחרי שנגמרה ההקרנה וחזרתי הביתה, אמרתי לעצמי שאיזה מזל שזה קורה עכשיו ולא לפני שנתיים- שלוש או איך שסיימתי בית ספר, כי הייתי נכנסתי לדיכאון מטורף מתחושת הריקנות שמגיעה אחרי יום כזה, זה כמו יום של חתונה. אבל לא הרגשתי שום דיכאון ושום ריקנות, פשוט חזרתי הביתה, החלפתי את השמלה בג'ינס והורדתי את הכלבה שלי לטיול. המון אנשים נורא מפחדים מזה שעובר הזמן מאז שהם סיימו את הלימודים, אם הם עדיין לא פרצו מבחינתם זה אסון. אבל אני באמת מאמינה שהכל מגיע כל כך בזמן שלו ומתי שהוא צריך להגיע. אני מרגישה שעשיתי כל מיני דברים מאז הלימודים וכל דבר היה מאוד חשוב כדי להביא אותי למקום שאני נמצאת בו עכשיו. לפני שהסדרה עלתה, כולם אמרו לי 'את מוכנה? את הולכת לפרוץ!' ואמרתי 'או שכן, או שלא'. הכל אצלי כל כך בפרופורציות היום, לא תולה תקווה בשום דבר, בשום תפקיד שאני מקבלת. היום הכי חשוב לי לקדם את היצירה שלי ולא להיות תלויה בשום דבר של מישהו אחר".
את לא יכולה להגיד שזה לא מבאס שאף אחד לא מזהה אותך ברחוב אחרי שש שנים במקצוע.
"ממש לא. אני גם לא רוצה להיות סלב. אני לא יודעת איך אתמודד עם זה בכלל. בשבוע שעבר מישהו הלך אחריי ברחוב וצעק 'מלאני!'. זה דווקא היה מגניב ומחמיא. אבל זו לא המטרה, זה מביך אותי. יותר חשוב לי להיות מוכרת בתעשייה. ובכלל, אני משתדלת לעשות דברים בעצמי ולא לחכות שיבחרו בי. אני צריכה שקט כלכלי בשביל לחיות".
כדי לייצר לעצמה את השקט הזה, הקימה זגמן לפני חמש שנים בית ספר לתיאטרון לילדים ונוער ברמת גן. במקביל, לקחה קורסים בתסריטאות ונכון להיום היא כותבת סדרה בשם "קיפודים" יחד עם שני חברים. וזה לא שכל השנים האלה היא נעדרה לחלוטין מהמסך יכולתם לראות אותה בפרסומות שונות, למשל על תקן הצפונבונית המעצבנת בפרסומת לספרינג T, וגם בתפקיד ב"קופיקו" ובהופעות אורח ב"ארץ נהדרת" וב"שבוע סוף".
העבודה על "זנזורי" הרגישה לה טבעית במיוחד, לא רק בגלל שהיתה מעורבת ביצירת דמותה של מלאני, אלא באופן כללי תודות לאווירה ששררה על הסט. "יובל פרידמן, התסריטאי הגאון שלנו, מאוד נתן לנו השחקנים מקום להביע דעה וגם בן, אחי, אוהב לעבוד עם שחקנים שמביאים מעצמם, וסמו הוא התגשמות החלום שלו במובן הזה. מדהים לראות את סמו מהצד, יוצר ומביא רעיונות, אבל הוא גם כל כך לא מה שהוא מצטייר. כל מי ששואל אותי איך זה לעבוד עם סמו, שואל אם הוא מופרע ומשוגע. הוא לא. הוא בנאדם הכי מיושב, הכי רגוע, עם איזה שקט פנימי כזה. הוא גם אבא מהמם. על הסט היתה כל הזמן תחושה שאנחנו עושים משהו שהולך להיות קאלט. תמיד בוחנים משהו לפי התגובות של הצוות, של הצלמים, התאורנים. והם רואים הכל, אז אם הם צוחקים, אז זה בטוח עובד. והם נקרעו מצחוק".
ובכל זאת, יש תחושה ש"זנזורי" ספגה ביקורות לא מאוד אוהדות ומאז נבלעה בלוח השידורים.
"אי אפשר לתת ביקורת לפי פרק אחד, במיוחד בסדרות קומיות. וזה מה שמעצבן בארץ, שנותנים ביקורת מאוד מהר, הרבה לפני שאתה מבין איך הדמויות פועלות וחושבות ומזהה את החוכמה של הסדרה. ברור לנו שעשינו משהו שונה והיה מאוד מפחיד איך זה יתקבל. אבל אני חושבת שהיא סדרה עם הרבה יותר פוטנציאל ממה שממומש כרגע, כי היום כל מה שהוא לא בקשת ובפריים טיים, או כל מה שהוא לא ריאליטי, כל מה שהוא טיפה שונה, אז הוא קצת נבלע. לאנשים אין כוח לחשוב היום".
"התסריט של 'זנזורי', כמה שהוא מלא בשטויות, הוא מלא בדברים מאוד חריפים ואינטליגנטים ונראה לי שאנשים מעדיפים לשבת ולראות רק 'הישרדות' או 'ארץ נהדרת'", זגמן ממשיכה, "תביני, אני חולת ריאליטי וטראש. אין לי שום דבר נגד זה, אבל צריך לדעת לתת מקום גם לדבר אחרים. חוץ מזה שקאלט זה משהו שלוקח לו זמן ליהנות ולתפוס".
אולי עכשיו שהיא נמכרה לארה"ב, היא באמת תהפוך לקאלט.
"אין לי ספק. ועוד התסריטאי של 'פרייז'ר' יכתוב אותה, זה מטורף. אני לא יודעת עוד מה יהיה, אני רק יודעת שמאוד הייתי רוצה שתהיה ל'זנזורי' עונה שנייה. אני באמת חושבת שמגיע לה, ואז תהיה גם לקהל שפספס אותנו הזדמנות לגלות מה הוא הפסיד. צריך רק לתת צ'אנס".
* זנזורי משודרת בימי ב' ו- ד',20:40 ב-yes comedy
"זנזורי" בוואלה! yes
"זנזורי": מה אתם חשבתם על הסדרה? ספרו לנו בפייסבוק