עלייתו של האביר האפל: אז מיהו באטמן באמת?

מי אתה, באטמן? שאלה מעולה. 73 השנים בהן איש העטלף נמצא איתנו הביאו לנו גיבור על עם כל כך הרבה שכבות, כל כך הרבה שכתובי היסטוריה ופרטים שסותרים אחד את השני, עד שקשה מאוד להבין מיהו באטמן מבחינה ביוגרפית, שלא לדבר על כרונולוגיה.

ואולי לא צריך לדבר על אלה, בכלל. הפרטים אמנם משתנים, אך מתחת לכל השכבות נמצא אותו הסיפור, ובסופו של דבר גם אותה דמות קבועה. מה שמעניין הן הסטיות - לא אלה המיניות של ברוס ויין, ואתם הרי יודעים שחייבות להיות לו כמה כאלה - אלא סטיות עלילתיות, שמוסיפות עניין בדמות בת יותר משבעה עשורים, שלפעמים נראה כי כבר עברה הכל.

"עלייתו של האביר האפל" - הסיקור המיוחד של וואלה! תרבות

אבל קודם, הבסיס: הוריו העשירים מאוד של ברוס ויין נהרגו לנגד עיניו כשהיה ילד, כאשר הלכו יחד איתו הביתה מהתיאטרון. בחלק מהגרסאות ברוס הוא זה שמבקש לצאת מוקדם כי הוא לא מרגיש טוב, באחרות הדבר הכי קרוב שיש לעיר גותהאם למשפחת אצולה סתם מחליט ללכת ברגל בלי סיבה נראית לעין. בכל מקרה, הטיול הזה לא נגמר טוב - שודד בשם ג'ו צ'יל יורה בשני ההורים, ומשאיר את ברוס לבדו.


טוב, לא באמת לבד, לברוס ויין יש את אלפרד. המשרת האישי (ודמות האב) של באטמן הוא אחד הקבועים הגדולים בחייו של איש העטלף. ואגב אלפרד - כשהוא רק הופיע בקומיקס ב-1943, שמו היה אלפרד ביגל, הוא היה שמנמן וללא שפם. השינוי שהגיע, נבע מסדרת סרטים שנעשו על איש העטלף באותה השנה, בהם דמות המשרת הייתה רזה ומשופמת. כדי להיות דומה יותר למקבילו הקולנועי, נאלץ אלפרד מהקומיקס לנסוע לכפר נופש ולרדת במשקל, כפי שמתואר באחד הגיליונות.

לסיפור הפיכתו של ברוס ויין אל איש העטלף יש מספר גרסאות שונות, אך לכולן גרעין זהה: ויין מחליט שהוא צריך לנקות את העיר גותהאם מפושעיה, ונוסע לו ללמוד ברחבי העולם מיומנויות שיעזרו לו. באותה התקופה הוא גם מפתח את הקוד המוסרי שלו - בלי אקדחים לו ולשותפיו (אלפרד הוא היחיד שמורשה להסתובב עם אקדח בסביבתו הקרובה של ויין), בלי להרוג, בלי שטח אפור. כדאי לציין, אגב, שבשנים הראשונות של הקומיקס כל זה לא היה - כיוון שבאטמן נכתב כסוג של ספרות טראשית, ובהתאם לרוח התקופה, הוא לא היסס לירות כדי להרוג, ולא הזיל דמעה אחר כך.


אבל למה להתחפש, אתם עשויים לשאול? ובכן, כי כשחזר לגותהאם, הבין ויין שהמיומנויות שלו לא מספיקות, הוא צריך גם להפחיד את הפושעים ולהפוך את עצמו לסמל ולאגדה אורבנית. ואחד הדברים היותר מפחידים שזכר מילדותו זה עטלף בו נתקל. כיוון שמדובר במיליארדר, הוא לא מסתפק בתחפושת פשוטה, ובונה לתוכה גאדג'טים וטכנולוגיה ניסיונית שבעצם הופכת אותו לגיבור על.

החלק הטראגי בסיפור של באטמן, זה שכותבי הקומיקס - כמו גם במאי קולנוע - מרבים להתייחס אליו, הוא זה שברוס ויין יצר לא רק את באטמן. התחפושת שלו, הפחד שזרע בלבבותיהם של יריביו, גרמו להם לפחד ממנו אך גם נתן לחלק מהם השראה. קאטוומן אומרת בפה מלא, למשל, שהתחפושת שלה היא תוצאה של צפיה בבאטמן. ולפעמים גם הג'וקר - מיריביו המרים, והמפחידים ביותר של איש העטלף - נותן לו קרדיט כאב רוחני. כי סוג חדש של גיבור מושך אחריו סוג חדש של פושעים.

בו בזמן, סוג חדש של גיבור מושך גם סיידקיקס. רובין היה הראשון - אקרובט צעיר בשם דיק גרייסון שהוריו נהרגו בלא-באמת-תאונה מצערת אומץ על ידי ויין והפך לסיידקיק הראשון שלו. במרוצת השנים, מילאו כמה אנשים את הנעליים של רובין, כשכיום זהו בנו של באטמן דמיאן ויין, אך אין סיפור עצוב יותר מזה של ג'ייסון טוד.

טוד, הרובין השני, מת לאחר שג'וקר דופק לו מכות רצח עם מוט ברזל ומפוצץ אותו (תרתי משמע, עם פצצה והכל). אבל זה עוד כלום בהשוואה לציניות שמאחורי הקלעים - חברת הקומיקס DC החליטה את גורלו של טוד באמצעות טלמסר, אליו אנשים התקשרו כדי להצביע האם הוא צריך לחיות או למות. וגם כאן יש חשד לזיופים - התברר כי לפחות אדם אחד הצביע יותר מ-100 פעמים כדי להרוג את הרובין השני, כשתכנת את הטלפון להתקשר כל דקה וחצי במשך שמונה שעות.

אך גם עם מותו של טוד, "משפחת באטמן" כוללת כיום לא מעט גיבורי על. בנוסף לבאטמן ורובין יש גם את נייטווינג (הפרסונה החדשה של דיק גרייסון), רד רובין (טים דרייק, שהיה הבאטמן השלישי), באטגירל (הבת של המפקח גורדון), באטוומן (קייט קיין, לא קשורה מאוד) ורבים אחרים, כולל אייס הכלב-העטלף, שהינו, ובכן, כלב, שלפעמים מופיע בקומיקס ולפעמים לא נראה במשך שנים.

אך מה עם מותו של באטמן עצמו? שבע פעמים מת איש העטלף בקומיקס, כשלפעמים הוא מזייף את מותו ולפעמים הוא סתם בערך-מת, באופן לא סופי בעליל. המיתה הבולטת ביותר בשנים האחרונות התרחשה ב-2009, אז באטמן בערך-מת ובעצם נשלח אחורה בזמן, לחיות עם דינוזאורים. החופשה הזו נגמרת די מהר, וכיום ברוס ויין שוב איתנו.

אם אתם רוצים לנסות לקרוא את הקומיקס על איש העטלף לאחר הצפיה בסרט, או לפני הצפיה בסרט אם תספיקו, יש שתי נקודות פתיחה בהן אנו ממליצים לכם להתחיל. האחת היא 11 הגיליונות הראשונים מאז ההשקה המחודשת של סדרת Batman, שהאחרון שבהם יצא בשבוע שעבר - מקווי העלילה המעניינים והטובים ביותר של איש העטלף בשנים האחרונות, שגם מאפשר לקוראים חדשים להבין מה קורה.

הנקודה השניה, ולא קשורה, היא הקומיקס Dark Knight Returns מ-1986, שנכתב על ידי פרנק מילר (סין סיטי, 300). מדובר באחד מספרי הקומיקס החשובים ביותר שנכתבו על איש העטלף, שלא דורש היכרות מוקדמת מעמיקה עם באטמן ועולמו.