נפלו בעריכה: וודקה רדבול זו הבעיה שלכם?

בולמוס החקיקה הפרטית בישראל הוא רעה חולה אחת מיני רבות של המשטר בישראל: כל חבר כנסת מכיר בעל פה את הנקודות הרגישות של העיתונות ויודע בדיוק איך לקמבן לעצמו ספוט נכון בכפולת האמצע. וכך, מצאו את עצמם ח"כ משה (מוץ) מטלון וח"כ ליה שמטוב מישראל ביתנו מתמודדים עם בעיה לא פחות חמורה מהחוליים החברתיים, השוויון בנטל והריכוזיות במשק: לאסור מכירה של קוקטיילים העשויים ממשקאות אלכוהוליים ומשקאות אנרגטיים ובקיצור - חוק הוודקה רדבול. אגב, לצד מטלון ושמטוב חתמו על הצעת החוק גם מירי רגב (ליכוד), יואל חסון (קדימה), אורית זוארץ (קדימה) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי). סתם, שתדעו מי נכנסים לכם לכוס.

ווד'קה רדבול עשה לא מעט נזק לעולם המועדונים וסצנת הברים: למעשה, רצפת האומן 17 בתל אביב עשויה קודם כל מוודקה רדבול וכמובן שבעיני רבים הוא מסומן כמשקה הטרן-אוף האוטומטי, בעל שיק זול ומחיר מופקע.

אבל גם לבצע טעויות מטומטמות זו זכות יסוד, ולכן כניסה ברוטלית של המחוקק לעולם שבו אסור לשתות משקה פשוט ואימבצילי כמו וודקה רדבול היא עוד קו אדום שנראה קטן והזוי, כמו עוד כתבת כפולת אמצע של עיתון, אבל היא בעצם משמעותית לגמרי. ללא קשר לתוכן החוק המעט קלוש (האם תיאסר רכישת בקבוק וודקה ופחית רדבול בנפרד, למשל?), פשוט מדובר בחוק שאין בו צורך, עוד חוק שאין בו צורך, וכזה שממילא יהפוך משקה די לא טעים לסמל, ושאלוהים יעזור למדינה שוודקה רדבול הוא הסמל שלה.

לארי קינג וג'רי סיינפלד חוזרים, אבל לא לטלוויזיה אלא לרשת. המראיין הותיק והקומיקאי המעט פחות ותיק השיקו שניהם השבוע תוכנית ראיונות אינטרנטית. קינג עשה זאת ב-Hulu - אחד מאתרי התוכן האינטרנטיים הבולטים בארצות הברית, שבדיוק קנה את "חטופים" הישראלית. סיינפלד הלך על אתר משלו. שניהם כנראה מרגישים שהתקדמו, אבל בינתיים נראה שלפחות אחד מהם נשאר במקום.

תוכנית הראיונות של קינג, על שני פרקיה ששודרו עד עכשיו, אמנם מציגה אותו כפחות מעונב מאשר בתוכנית שהיתה לו ב-CNN, אבל למעט התפאורה ומעט חופש הפעולה שנוסף,
"Larry King Now" היא מוצר טלוויזיוני מאוד קלאסי. בהפקה של התוכנית גם לא לקחו סיכונים, ושני האורחים הראשונים היו סת' מקפרליין ("איש משפחה", "טד"), ומגאן מקיין (הבת של ג'ון מקיין) - מרואיינים שמצליחים להחזיק ראיון של 25 דקות גם מול אנשים הרבה פחות מוכשרים מלארי קינג בזכות עצמם.

התוכנית של סיינפלד היא חיה שונה לגמרי. מה שלרגעים נראה כמו וידאו-בלוג חובבני, וברגעים אחרים מציג ערכי הפקה גבוהים, מתברר כתוכנית ראיונות אינטרנטית מעולה, שאף שאלה לא מספיק מטופשת עבורה, ואף שיחה לא מספיק שולית.

וזה מה שמבדיל בין שתי התוכניות. לארי קינג נמצא בתוכנית טלוויזיה שבמקרה עלתה לרשת. וגם זה, יש לומר, לא בכל מקום. Hulu החליטה - ובניגוד למקרים אחרים זו החלטה שלה בלבד, כי זו תוכנית של האתר - לא לשחרר אותה לעולם, ולשדר אותה רק לארצות הברית. התוכנית האינטרנטית של סיינפלד פתוחה לכל העולם, תוכלו לראות אותה לא רק דרך האתר אלא גם דרך שיתופי פייסבוק. ובסופו של דבר, היא גם המוצר הטוב יותר מבין השניים בהדגמה של תוכן רשת איכותי מהו.