יש משהו אייטיזי להחריד במחשבה על דמויות טלוויזיה שמעולם לא נראו על המסך, טריק תסריטאי שהטלוויזיה כבר הספיקה להתקדם ממנו. אלא שזו נקודת הנחה מוטעית. לא רק שגם בטלוויזיה של ימינו תסריטאים נוהגים לברוא דמויות שהצופים יזכו רק לשמוע את קולן, אם בכלל; אלא שאלו הולכות ומשתבחות עם השנים למעמד של קאלט אמיתי. הנה כמה מהדמויות הבלתי נראות הכי טובות שחלפו לנו על המסך.
מיסיז וולוויץ', "המפץ הגדול"
אמו היהודייה, המגוננת והחונקת של האוורד, זו שנשמעת צווחת ברקע בכל פעם שמתרחשת סצנה בבית שלהם, היא גרסת ה-2.0 של הדמויות הבלתי נראות. טרם נתקלנו בדמות כל כך מצחיקה ובעלת קול כל כך מפרה את הדמיון, שממש לא היה לנו צורך לראות אותה.
האישיות שלה בוקעת היטב מהקול הצרוד, השורט את האוזן והמבטא היהודי-אמריקאי הכבד, כשהיא קוראת להאוורד "האוורררררררדדדדדד!", כשהיא מגיבה לכל צלצול בדלת ב"מי זה? זה אנס? באת לתקוף אותי מינית?!" וכשהיא מפצירה בבן שלה לבוא לעסות לה את הרגליים או כל דבר דומה. את הקול מנדבת השחקנית קרול אן סוסי, שסיפרה לא מזמן ל"אינטרטיינמט ויקלי" שאנשים מזהים אותה ברחוב רק לפי הקול. קאלט, כבר אמרנו?
אמא של פגי, "נשואים פלוס"
אם כבר אמהות טלוויזיונית שמעולם לא חלפו על המסך, אין ספק שאמה של פגי בנדי היא ספינת האם של כולן, תרתי משמע. הקיום שלה התנקז כולו לשיחות הטלפון הנצחיות עם פגי ולסיוטים של אל, שהיה מוכן לעשות הכל כדי להימנע מביקור שלה והסתובב עם תמונה שלה בארנק כדי להפחיד אנשים.
מי שצפה באדיקות בסדרה, יודע שאמא של פגי היתה ווייט טראש קלאסית שחיה איפשהו במערב ארה"ב ובעיקר שמנה להחריד, מה ששימש השראה למשהו כמו 80 אחוז מהבדיחות של אל ולמתקפה הכללית של הסדרה נגד נשים שמנות. הפאנצ'ים תמיד נשמעו פחות או יותר אותו הדבר ונשארו קורעים מצחוק עד היום. הנה דוגמה קלאסית: פגי: "ההורים שלי רבו ואמא שלי ברחה, ועכשיו אבא שלי לא מוצא אותה". אל: "הוא חיפש מאחורי הרי הרוקי?".
ג'ורג' סטיינברנר, "סיינפלד"
הוא היה אחד הבוסים ההזויים, הטיפשים והמטורללים ש"נראו" על מסך הטלוויזיה. למרות שמעולם לא ראינו יותר מהגב שלו והפאה הזולה שלראשו, הוא היה ונשאר בין הדמויות הזכורות ביותר בפנתיאון הסיינפלדי. סטיינברנר היה הבוס של ג'ורג' קוסטנזה בזמן שעבד בשביל קבוצת היאנקיז.
הוא קיבל אותו לעבודה למרות שדיבר אליו בגסות (בפרק שבו ג'ורג' מחליט לעשות את ההיפך ממה שההיגיון שלו אומר לו), חילק לו הוראות משונות, דיבר בלי הפסקה (את הקול לדמות סיפק לארי דיוויד, לי בר היה האיש שאת גבו ראינו) גם כשאף אחד לא הקשיב וקיבל החלטות ביזאריות בכל מה שהיה קשור לקבוצה. הדמות מבוססת, אגב, על הבוס האמיתי של היאנקיז, גם הוא נקרא ג'ורג' סטיינברנר, שסירב להגיע להופעת אורח בסדרה ולאפשר להם להציג את המדים של הקבוצה.
מריס קריין, "פרייז'ר" (ו-ורה מ"חופשי על הבר")
זה היה אחד הטריקים האהובים על יוצרי "חופשי על הבר", שכידוע הולידה את סדרת הבת "פרייז'ר". בסדרה המקורית זו היתה וורה פיטרסון, אשתו של נורם, שמעולם לא זכינו לראות (מלבד פעם אחת שבה הוטח פאי לפרצופה, אבל לפחות קיבלנו הוכחה לקיומה), וההמשך המתבקש לטריק היתה מריס, אשתו הזוועתית של ניילס, אחיו של פרייז'ר.
מריס בדרך כלל נכחה בשיחות טלפון כאלה ואחרות שגרמו לניילס לקפל את הזנב בין הרגליים וגם כשהוא התגרש ממנה היא המשיכה להתקשר ולהלך אימים על בעלה לשעבר. שתי הנשים שימשו בסיס ללא מעט מהבדיחות בשתי הסדרות. במקרה של "פרייז'ר", אגב, היוצרים שקלו ברצינות להכניס את מריס לתוך הפריים, אבל בגלל שניילס תיאר אותה כל הזמן כבעלת דמיון לזוחל כלשהו, הם התקשו למצוא שחקנית שתתאים לתיאור.
ווילסון, "שפץ ביתך"
זה לא שהוא היה בלתי נראה, כמו שהוא היה רק חצי נראה, לנצח החלק התחתון של פרצופו מוסתר על ידי הגדר שהפרידה בין הבית שלו לבית של טים, ובעונות המאוחרות יותר מוסתר גם על ידי פריטים אחרים כמו ערימת ספרים שסחב וכל דבר אחר שנראה ליוצרי הסדרה משעשע.
ווילסון (ארל הידמן) הפך להיות אחת הדמויות המיתולוגיות בטלוויזיה של שנות התשעים, בזכות הידע המופתי שלו על העולם ועל פילוסופיה, תוכי המחמד שלו והעצות שנהג לחלק לטים ושאלת מראה הסנטר שלו העסיקה יותר אנשים מאלה שתהו מי ירה בג'יי אר. הפנים של ווילסון נחשפו במלואן רק בפרק האחרון של הסדרה, בשנת 98.
צ'רלי, "המלאכיות של צ'רלי"
מחלוצות הז'אנר הטלוויזיוניות שהשתמשו בשיטת הדמות הבלתי נראית, אם לא הראשונה שהגתה את הגימיק הזה. זה באמת היה תמוה איך יכול להיות ששלוש המלאכיות מקבלות הוראות מאיזה טיפוס תמהוני, מיליונר מסתורי-שקר כלשהו, שהן יכולות רק לשמוע את קולו דרך הרמקול של הטלפון, ועוד בעידן הפרה-סקייפ.
מדי פרק הוא היה מסביר להן על המשימה השבועית, וכשהן היו מסתבכות, הוא גם היה תורם את עצותיו. כל זאת, מבלי שהצופים מעולם ראו את פניו, רק לפעמים את גבו וידיו בזמן שדיבר עם המלאכיות בטלפון. הקול של צ'רלי היה שייך לשחקן ג'ון פורסיית'.
Ugly naked guy, "חברים"
"הבחור העירום המכוער" (מצטערים, זה פשוט נשמע רע בעברית) היה מקור שעשוע לאורך כל העונות הראשונות של "חברים". הוא גר בבניין מולם ומעולם לא ראינו אותו, רק שמענו תיאורים של רוס, רייצ'ל, מוניקה, ג'ואי ופיבי, שצפו בו מחלון הדירה של מוניקה.
הוא נהג לשאוב אבק עירום, לארח אנשים עירום, לאכול ספגטי ולבצע שלל פעילויות יומיומית בלי בגדים, מה שמאוד הצחיק את החברים וטוב, גם אותנו. בסופו של דבר דמותו של ה-ugly naked guy פרשה לעולם הבא של הדמויות הבלתי נראות, אחרי שעבר דירה ורוס נכנס לגור בה במקומו (ואף התפשט ובילה קצת זמן איכות עם ugly naked guy כדי לקבל אותה).
סטן ווקר, "וויל וגרייס"
בזמן שרוב היוצרים העדיפו לברוא דמות בלתי נראית של אישה כלשהי, בדרך כלל אשתו המעצבנת של אחד הגברים בסדרה, ב"וויל וגרייס" סיפקו לדמות של קארן (מייגן מולאלי) בעל בלתי נראה (אבל שמן ודוחה לפי התיאורים וחלקי הגוף שכן נחשפו), בשם סטן.
וכמו כל הדמויות הבלתי נראות, הוא היה מופרע וביזארי ומושא השיחה של קארן בלא מעט הזדמנויות. בין מעלליו של סטן: זייף את מותו, ישב בכלא על העלמת מס ובגד באשתו עם עובדת בקפיטריה.
עוד דמויות נעלמות ששכחנו? הזכירו לנו בפייסבוק