לפעמים 40 דקות מספיקות לבילוי קולנועי מושלם

עד לפני כמה שנים, עוד היה נהוג ליצור כאן סרטים באורך בינוני, כלומר בסביבות השלושים-חמישים דקות. סוג העשייה הזה גם הוליד את קומדיית הפולחן הגדולה ביותר מאז ימי הבורקס, "מבצע סבתא". אך הסוגה הזו הולכת ונעלמת, גם מפני שלפחות לכאורה בימינו קל יותר ליוצרים צעירים לביים כבר בתחילת דרכים סרטים באורך מלא, וגם מפני שאין איפה להקרין את התוצרים שלה. בטלוויזיה כבר לא מעוניינים בהם, ובקולנוע לא יציגו מה שלא מדגדג באורכו את השעה וחצי.

חבל שכך, שכן נובלות קולנועיות שכאלה לא רק מחשלות את יוצריהן, אלא גם לעתים מענגות את הקהל יותר מסרטים ארוכים ויומרניים בהרבה. המחשה נדירה לכך היא "איה" של עודד בן-נון ומיכל ברזיס, שבניגוד לנהוג כעת בתעשייה התעקשו ליצור דרמה באורך 40 דקות.

זו היתה עקשנות משתלמת, שכן התוצאה נפלאה: הודות לתסריט החכם והשלם שכתבו, עבודת הבימוי המדויקת והרגישה והמשחק הפנומנלי של שרה אדלר ואולריך תומסון בתפקידים הראשיים, "איה" מצליח לרתק, לרגש ובעיקר להוכיח שוב את היעילות של הפורמט הזה.

למרות זאת, מובן שאף גוף שידור או מפיץ מסחרי לא הסתער על המציאה, ובכל זאת, לא הרבה לאחר הקרנת הבכורה שלה בפסטיבל ירושלים האחרון, נמצא לה בית: סינמטק תל אביב, שיקרין אותה ביום שני הקרוב (13.8) ב-20:00, ועוד כמה פעמים נוספות במהלך השבוע. כך תוכלו ליהנות מבילוי קולנועי מענג וקולע, בלי לשלם על שעה נוספת לחניון או לבייביסיטר.