"דרושה שותפה רווקה" חוגג 20 - מצעד השותפים האיומים

ב"דרושה שותפה רווקה", מחפשת אלי (ברידג'יט פונדה), אשת קריירה מצליחה וניו יורקית שותפה שתיכנס עמה לדירה בדחיפות אחרי שהיא מגלה שהארוס החלאתי שלה שכב עם אשתו לשעבר. באין לה יותר מדי זמן להיות בררנית היא מכניסה את הבחורה הלבנה הסבירה למראה הראשונה שנקרית לדרכה (לסרט קוראים במקור "Single white female"' ואולי רק על זה מגיע לה להיתקע עם פסיכופטית). הדי, (ג'ניפר ג'ייסון לי), היא חמודה ועכברית ותמימה למראה, אבל הכל כמובן מתנפץ לאלי בפנים כשהיא מבינה שהדי עושה הכל כדי לדמות לה, ולמעשה לגזול ממנה את החיים שלה.

20 שנה אחרי צאת הסרט וברוח השותפה מהגיהנום, שהפחידה כל מי שחשב שקיר מפריד בין חדרי שינה זה מספיק, וואלה! תרבות מציגה את מצעד השותפים שיגרמו לכם לשקול מחדש האם לעזוב את בית ההורים הבטוח והידידותי.

בפנתיאון הקלאסיקה של שותפים איומים ונוראים יש מקום של כבוד לשותף המטונף. זה שמותיר אחריו קווצת שערות שחורות בחור הניקוז של המקלחת, הררי כלים לא שטופים עם שיירי אוכל כדי שתדע בדיוק מה הוא אכל לצהרים בשבוע האחרון, מאפרות שעולות על גדותיהן ובגדים מלוכלכים מפוזרים בכל פינה. אבל כפי שהיטיבה להדגים מוניקה גלר ב"חברים" לפעמים השותף הנקי והמסודר הוא גרוע הרבה יותר.

בשבתה כסטאלין של הסדר והניקיון הצליחה מוניקה להוציא לכולם את החשק לחיות. סדרת חוקיה הנוקשים לגבי המקומות בהם מותר לאכול, האופן שבו יש לתלות מגבות, וסידור הכריות על הספה, נותנים פייט טלוויזיוני לא רע לחוקי נירנברג. אבל היו אלה הצווחות ההיסטריות שהיו לחם חוקו של מי שהעז לעבור על החוקים הנ"ל שהותירו בלבנו צלקת אמיתית.

סביר להניח כי לו היו מציעים למרבית הדיירים הפוטנציאלים לגור עם בראד פיט, הם יסכימו בלי לחשוב פעמיים. למעשה, אפשר להאמין כי למענו, הם אף ייקחו על עצמם את תשלום הארנונה במלואה, יישנו על השטיח וישטפו כל כלי וכלי בכיור.

אך האמת היא, שלגור עם פיט זה לא תענוג כל כך גדול. כך התגלה ב"רומן על אמת", הסרט המופתי שקוונטין טרנטינו כתב וטוני סקוט ביים ב-1993. האליל עוד היה אז שחקן צעיר ואלמוני למדי, ובהתאם לכך הסתפק בתפקיד קטן, אך ניצל את זמן המסך המועט כדי להוכיח עד כמה השותף הלא נכון יכול לדפוק לך את החיים.

ליתר דיוק, גילם פיט את פלויד, שותפו של דיק, השחקן הכושל מלוס אנג'לס הזוכה לביקור של הגיבור (כריסטיאן סלייטר), בשעה שזה מגיע לעיר המלאכים מדטריוט כשבאמתחתו מזוודה מלאת קוקאין שכמובן לא שייכת לו, אלא לגנגסטרים שאיש לא היה רוצה להתעסק איתם.

פלויד נותר אדיש לביקור הזה - הוא ממשיך, כמו תמיד, לשכב על הספה, לראות זבל בטלוויזיה ולעשות סמים. עד כאן התנהגות הבטלנית סתם מעוררת בוז, אבל במהרה הסטלנות קלת הדעת שלו מובילה לתוצאות הרות אסון: זה קורה בשעה שדיק יוצא מהבית, הגנגסטרים דופקים בדלת כדי לחפש אותו, את חברו ואת המזוודה שלהם, והשותף הגרוע בעולם פשוט מספר להם לאן הלכו, וכדי לוודא הריגה, גם נותן להם הוראות מדויקות איך להגיע לשם. על זה נאמר: שותפות כושלת לא תחשל אותך, אבל כן תהרוג אותך.

בעוד שסידורי המגורים של דודו, עפרה, עוזי ואפי לא היו מספיק ברורים בשביל להבין מי חולק מיטת קומותיים עם מי (ברור שסקס לא היה ב"פרפר נחמד", לא עם האאוטפיטים האלו), היה שקוף ששבי התארגן על נולי הבלונדה - השותפה הכי שווה בשכונה, ובץ נדפק עם אוזה – השותפה שאף אחד לא היה מאחל לעצמו.

כאילו שבץ החרדתי והרועד ממילא היה זקוק לדמות נשית מסרסת בחייו, אוזה היתה כל מה שבנות מעצבנות יכולות להיות – בעלת קול דידקטי וצורמני, צדקנית ומתנשאת, יודעת כל, שמחה לאיד וחיה בתחושה מוטעיית שמגיע לה הכל. אם אוזה היתה מתבגרת בשנים שעברו מאז שהשפיטה חיות קטנות בשנות השמונים היא היתה היום כנראה מתרגלת בחוג למיגדר, טבעונית שפונה גם לגברים בלשון נקבה. האם צריך לומר עוד משהו?

מי שטועה לחשוב ששותף מושלם הוא זה שמנקה אחריו, מבלה רוב השעות בעבודה או בלימודים שלו ולא מביא פרטנריות מזדמנות בכל לילה, עשוי להיתקע עם שלדון קופר מ"המפץ הגדול" – השותף האספרגרי של לנארד הסבלני וזה שממרר את חייו ביעילות מרשימה.

הראוי לציון בהצקות השיטתיות של שלדון זה שהכל מעוגן בהסכם השותפות הקיקיוני והדרקוני שהוא השכיל להחתים עליו את לנארד – מהחובה שלו להסיע אותו לכל מקום, כיוון ששלדון לא נוהג; ועד לחלוקת התפקידים במקרה של נחיתת חייזרים. מבין שלל התעלולים, חוסר התמיכה הרגשית, הקפריזות וחוסר הגבולות הכללי של שלדון, המזוויע ביותר הוא הנוהג שלו להתפרץ בלילה אל חדר השינה של השותף שלו, בזמן שזה ישן לבד או עם החברה הנוכחית שלו, והנוגע ללב ביותר הוא הדרישה לשיר "Soft kitty" בכל פעם שהוא חולה.

"המפץ הגדול": קונאל נייר אוהב להיות חנון

שותפים רעים, הם אף פעם לא רעים באמת. הם מוזנחים, רעשנים, נטולי רגישות חברתית או מפגיני סוציאליות מוגזמת, אבל הם לא רעים באמת, לא בזדון. קלואי מ"הביץ' בדירה 23", היא, כפי שניתן להבין משמה של הסדרה, רעה באמת.

היא השותפה מהסיוטים, הגלגול הפלסטיקי והשמח של השותפה מ"דרושה שותפה רווקה". היא השטן שהיתה לובשת פראדה אם רק יכלה להרשות לעצמה, ואם זה יקרה זה רק בגלל שהיא גנבה ממך כסף. מניפולטיבית, לעגנית וחסרת בושה, קלואי היא השותפה שלא הייתם רוצים לפגוש במסדרון חשוך של דירת שלושה חדרים.

שמענו לא פעם על זרים מוחלטים שעברו לגור יחד כשותפים ואז התפתו לקפוץ יחד למיטה, אבל לעתים נדירות יותר קורה המקרה ההפוך, וזוגות מאוהבים הופכים לסתם אנשים שחולקים יחד דירה.

זוהי, למשל, עלילת "הצד שלו, הצד שלה", בכיכובם של וינס ווהן וג'ניפר אניסטון; זוג שהחליט להיפרד אבל בגלל נסיבות כלכליות וטכניות מחליט להמשיך לגור יחד. מובן שזה מתגלה כרעיון רע, והשניים מנצלים את המצב כדי להתעלל אחד בשני בכל דרך אפשרית: היא מסתובבת בעירום כך שיידרש לחזות במה שהוא מפסיד, הוא מארגן ערב סטריפ פוקר בדירה, ושניהם יחד מזניחים בכוונה את משמרות הניקיון עד שמעונם נראה כדיר חזירים.

עם הזמן, ההקנטות ההדדיות מובילות לתוצאות עגומות ומבהירות לשניים כי יהיו אשר יהיו הנסיבות, הם חייבים לעזוב את הדירה. כך מתגלה פעם נוספת כי אף שאנשים מתייחסים לעתים לשותפות בקלות דעת, זה ממש לא משחק.

מביתו החדש שבשמים, מגולל בפנינו גיבורו המנוח של הפילם-נואר הקלאסי את הסיפור על השותפות הגרועה בתולדות הוליווד: כך הוא עבר לגור במעונה של כוכבת עבר בתקווה לנצל אותה כדי להתקדם בעולם התסריטאות, וכך היא התגלתה כמטורפת על כל הראש ודרדרה אותו לתהום במובן המילולי ביותר של המילה, עד שמצא עצמו שקוע בקרקעית בריכה, והחזיר את נשמתו לבורא עוד לפני שהספיק למחות על החלוקה הלא צודקת של תשלום חשבון החשמל.

בדרך זו, כבר ארבעה עשורים לפני "דרושה שותפה רווקה", הוכיח התסריטאי-במאי בילי ווילדר כי לפני כניסה לדירה חדשה, צריך לבדוק דבר פשוט אחד: האם האדם שאתם עומדים לחלוק עמו את המרחב אינו במקרה פסיכופת.

זואי דשאנל היא אולי המאמי הלאומית של האינדי האמריקאי, אבל דווקא התפקיד הטלוויזיוני המשמעותי ביותר שלה בתור שותפה חדשה בדירה של שלושה גברים בסדרה "New Girl" – השיל מעליה את כיסוי הבחורה המגניבה וחשף את אחת הדמויות הבלתי נסבלות בטלוויזיה.

לא, אין שום דבר חביב בנוירוזה המהלכת שאת, שעונה לכל קלישאה מטומטמת שאי פעם הוצמדה למין הנשי – משירה בקול צפצפני ועד לתלותיות מביכה וחסרת הגיון באקס שלך. הניסיון של דשאנל להיות adorkable מזיע ממאמץ ומסתיים בבחורה הכי מרגיזה על המסך שלכם. לא משנה כמה היא מעפעפת בריסיה, אין סיכוי סביר שנאמין כי שלושה גברים ייקחו קריקטורה מהלכת כזאת בתור שותפה. ואם על ההתנחמדות המעיקה שלה היינו מנסים להבליג, על פאק באמינות כבר קשה לסלוח.

השתתפו בכתבה: לילך וולך, הדר טורוביץ', חן רוזנק ואבנר שביט


יש לכם עוד שותפים מהגיהנום? שתפו אותנו בפייסבוק