נפלו בעריכה: איך רוברט פטינסון מתגבר על הבגידה בו?

רבות דובר בקושי בו נתקלים סלבס כשהם נאלצים לעבור משברים אישיים ורגעים אינטימים לא פשוטים לעיני העולם כולו שמחכך ידיים בתאווה. התגובה האוטומטית שקופצת לראש היא: פחחח. ובניסוח אינטליגנטי מעט יותר: יאללה יאללה. ולכן, גם כשהתפרסם דבר בגידתה של קריסטין סטיוארט ברוברט פטינסון, וקהילת "דמדומים" כולה עצרה את נשימתה, לא נמצאו אנשים נורמטיבים שיזילו דמעה. תנו לנו עוד מהטוב הצהוב הזה כדי שישכיח מאיתנו את האיום האיראני/המצב הכלכלי/עוולות הביטוח הלאומי.

אחרי כל הפרסומים שכללו התנצלות פומבית של סטיוארט שלאחריה נזרקה מסרט ההמשך ל"שלגיה והצייד" ודיווחים על מצבו השפוף של פטינסון, הבשילו התנאים לניהול משברים. השבוע הגיע פטינסון להתארח בתוכניתו של ג'ון סטיוארט "הדיילי שואו" כדי לדבר על סרטו החדש ("קוסמופוליס" אם אתם מתעקשים, אבל למי אכפת) ועל הדרך גם סגר את סוגיית ההופעה הפומבית הראשונה אחרי שהחברה המפורסמת שלו עשתה ממנו סמרטוט. השניים הפגינו דינמיקה מקסימה וכובשת שהוציאה את פטינסון מהתהום התקשורתית בה הסתתר על הצד הטוב ביותר.

סטיוארט הוא הבחירה המדויקת ביותר למראיין בסיטואציה כזאת: הוא לא יחפור בפרטים המביכים והכואבים מצד אחד, ויאפשר לך להפגין הרבה מודעות והומור עצמי שיוציאו אותך קינג מצד שני. וכך היה. פטינסון, שלא היסס לצחוק על עצמו, עדיין נראה נבוך וכואב, אך לא באופן מעורר רחמים אלא סימפטיה והערכה. דווקא בעשרים השניות האחרונות של הראיון, כשנפרד סטיוארט מפטינסון במשפט: "אני יודע שאתה עובר ימים מוזרים כרגע, אז בהצלחה", ניתן היה לראות על פרצופו של פטינסון לשבריר שניה, כנות עצובה ולא אופיינית. עכשיו בחרנו צד באופן סופי.

בצד של מי אתם בפרשת סטיוארט-פטינסון? ספרו לנו בפייסבוק

בשטף הסטטוסים הלא רלבנטיים, ההפצרות לאימוץ חמוס קטוע זנב, התמונות האישיות מדי, וקריאות הצומי המעיקות – שדרגו את פיד הפייסבוק השגרתי שלכם והירשמו לעדכונים של אסף חנוכה שמעלה לרשת החברתית את דפי הקומיקס המבריקים שלו "The realist" - כך נקרא דף הפייסבוק וגם הגיבור של הקומיקס, שהוא בן דמותו של חנוכה עצמו שמאייר רגעים מהחיים באופן כל כך צלול, שנון ומפוכח, שאי אפשר שלא להרגיש את הבוקס בבטן שיוצא מהמסך ישר אליכם.

חנוכה, שכאמור מאייר בעיקר את עצמו, או את בני משפחתו בגרסתם המצויירת-פיקטיבית, בחר לקרוא לקומיקס השבועי שלו (שמתפרסם גם במוסף כלכליסט) דוקו-קומיקס וכמו בכל דוקומנטרי טוב, סביר להניח שתמצאו את עצמכם בו פעמים רבות – אם זה באיורים שמציגים את הקושי היומיומי של קיום זוגיות, כמו בקומיקס המתאר סיבוב איגרוף מתיש בין גבר לאישה שמסתיים בזה שהם שוכבים כועסים במיטה זוגית; או בקומיקס שמראה אותו עצמו כמכור ללייקים של פייסבוק, עד שהם רוקמים גוף ממשי ומשתלטים עליו.

פייסבוק כמדיה מהירה, שעושה לפני שהיא חושבת, שמגיבה כדי לא לפספס את הרגע נוטה למסמס את העוקץ, או לחיות על הקו הנוח שבין "גם וגם". הריאליסט של חנוכה לעומת זאת הוא בעל מסרים מיידיים, צורבים, ובעיקר כאלו שלא מפחדים מהמילה "מסר". הוא פעמים רבות פוליטי, חברתי וביקורתי. כל זה מבלי ליפול לפח של צדקנות ויהירות, ומבלי להיות שופר של אף אחד מלבד של עצמו.

כבונוס מיוחד לעוקבים אחריו, מעלה חנוכה גם צילומים מתהליך העבודה שלו – מאיורי עט פרועים בפנקס, דרך סקיצות, ועד מיקטעים של עבודות הקומיקס המוגמרות שאותן הוא מעלה בסיום התהליך. תהליך העבודה כפי שהוא מתגלה, הוא כל כך מורכב, מושקע ומלא תשוקה, שאי אפשר שלא להעריץ את הריאליסט הרומנטי הזה.