וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"קונוורז'ן" של רביב יצחקי: עוסק בהיי טק ובלכלוך שמאחוריו

26.8.2012 / 8:04

"קונוורז'ן" של רביב יצחקי עוסק בבועת היי טק במציאות לא ישראלית לכאורה שבמרכזה ההשקה שבין פורנו-הימורים-אינטרנט. הבעיה העיקרית: בקרוב כבר יפוג תוקפו הטכנולוגי

ב-2003 כתב אסף גברון את הרומן "מובינג", שנחל הצלחה גדולה מסיבות מובנות: ישראלים בעבודה שהכי מזוהה איתם בחו"ל, מאפיה רוסית, מרדפי קרוס-קאנטרי בארצות הברית – סלט שיוצר מטעם מסקרן עבור הציבור הישראלי, גם זה שאינו נמנה עם הלקוחות הקבועים של חנויות הספרים.

תשע שנים אחרי, החליט רביב יצחקי לעשות משהו דומה אבל קצת שונה, כשכתב את ספר הבכורה שלו "קונוורז'ן". הוא לקח, לכאורה את "מובינג" צעד קדימה: היי-טק במקום לואו-טק, מרדף טרנס אטלנטי ולא מרוץ יבשתי, ובעיקר הרבה מונקי-ביזנס. אלא שדבר אחד עיקרי מבדל את יצחקי מגברון ומרוב הסופרים הישראלים: הרומן שלו כלל לא ישראלי, כמעט בשום מובן. השפה היא הייטקית-אנגלית, הגיבורים מגיעים ממקומות אחרים ומלבד כמה דמויות זניחות שמופיעות לרגע ולא משפיעות על העלילה, לא תמצאו בו שום קשר לארץ מוצאו של המחבר. בקרוב תבינו שזה לא בדיוק נכון, אבל על פניו זה נראה כך.

גיבור "קונוורז'ן" הוא מאתיו אנדרסון, האקר צעיר מניו ג'רזי, שנכנס לצ'אט אינטרנטי עם דוגמנית פורנו בעלת הכינוי דאקי. לאחר שהתאהב בה בצורה כמעט אובססיבית, מתרחש פשע חמור שבעקבותיו דאקי נעלמת. מאתיו יוצא למשימה שנראית דמיונית - להתחקות על עקבותיה ולהציל אותה. בשביל לעשות זאת הוא צריך לנטוש את אמו, שגידלה אותו לבדה לאחר שאביו ברח בצעירותו, ולגמוא הרבה מאוד קילומטרים של טיסה וטונות של אדרנלין. אפשר לנחש שבעקבות ההרפתקה הזו חייו לא יחזרו למסלולם המוכר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
מעשה של אומץ או של פחדנות? כריכת הספר "קונוורז'ן"/מערכת וואלה, צילום מסך

עכשיו, כשקיבלתם את שלד הסיפור, אפשר לחזור לקשר בינו לבין ישראל. יצחקי בחר להתרחק מישראל, לכאורה, אם כי מאחורי הקלעים מתברר שזה לא ממש מדויק. בהתבססו על העובדה שהעולם בעשרים השנים האחרונות הצטמק לממדי כפר גלובלי, הוא צפצף בגדול על הציפייה המובנית ממנו לכתוב סיפור "ישראלי". מותחנים שמערבים מרדפים, ריגול, פריצות למחשבים ותעשיות אפורות ומפוקפקות אפשר למצוא אצל ג'ון לה קארה או טום קלנסי, אבל יצחקי, איש פרסום, בחר בספר הביכורים שלו ללכת על קו נון-קונפורמיסטי מפתיע ולקרוא תיגר על הגדולים ביותר. מאוחר יותר גילה בראיון ל"כלכליסט" שהצלילה שלו למחקר על עולם ההימורים והפורנו גילתה לו עד כמה המעורבות הישראלית בו גדולה. ללא ההסבר הזה הקורא אינו חש בזאת, כך שהתשובה האם יצחקי אכן אמיץ על כך שבעט במוסכמות או פחדן בשל סירובו לערב את המעורבות הישראלית הענפה בתחום הימורי האינטרנט באופן מפורש, היא בעיני הקורא בלבד.

אבל על הנושאים שיצחקי בחר לחדור לליבתם אין עוררין: הוא ראוי בהחלט לטפיחה על השכם. קצת מוזר, אבל בעשרים שנות הקיום של האינטרנט (במתכונת שבה אנו מכירים אותו), לא נמצא כמעט אף רומן מכובד שיעסוק בנושא הזה ובמה שמסתתר מאחוריו. בדיוק מה שאמרו על אוננות עוד לפני עידן האינטרנט: כולם עושים את זה, אף אחד לא מדבר על זה. כשמביטים ברמת המקרו מגלים עובדה פשוטה: בלי פורנו והימורים האינטרנט לעולם לא היה משתלט על חיינו בממדים הללו. כשב-2001 אמר הולדן, מגיבורי סרטו של קווין סמית' "ג'יי ובוב השקט מכים שנית", כי "אינטרנט הוא מדיום שבו אנשים באים כדי להתלונן על סרטים ולשתף פורנו", הוא תיאר את המציאות באופן די מדויק: הפורנו תופס יותר משליש מתכני הרשת, ויחד עם ההימורים השליטה שלהם קרובה למחצית.

למרות הדומיננטיות הברורה הזו, איש כמעט לא העז להצביע על הפיל שעומד באמצע החדר. יצחקי עושה זאת, דרך מפרט מעניין של מושגים כמו אפיליאיישן, בוטים, קוד פתוח וכמובן המונח הנושא את שם הספר, קונוורז'ן. אלה אולי מונחים שעכברי המחשבים מכירים, אבל הקורא הממוצע לא, ודרך השיעור המעניין הזה הוא מקבל תמונה על תעשייה שכולם מבינים שהיא הלב הפועם של האינטרנט. מה שלא היה ברור עד היום הוא דרך איזה וריד עובר הדם אל הלב הזה. לעתים יש תחושה שיצחקי מתנשא מעט על הקורא, אך את העבודה הוא עושה דרך דיאלוגים טובים ועלילה מעולה, ומגיש ספר שאפשר להגדירו מעל לסביר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"קונוורז'ן" - מעניין אבל בעל תוחלת חיים קצרה./מערכת וואלה, צילום מסך

למרות זאת, יש שתי בעיות עיקריות עם "קונוורז'ן". האחת היא פואנטות, ויש לפחות שלוש כאלה, שאינן חזקות דיין ולא משאירות את הקורא פעור פה. השנייה היא שכמו כל רומן המציג טכנולוגיה חדשנית, גם תוחלת חייו של זה אינה צפויה להיות ארוכה במיוחד. את "הדבר הכי טוב שיכול לקרות לקרואסון" כתב פבלו טוסט ב-2001. הספר תורגם לעברית ב-2009. למרות השנינות הגדולה וההומור המבריק בספר, שמונה שנות הפער הללו התבררו כמשמעותיות, משום שהקורא של 2009 לא יכול להשלים עם העובדה שהגיבור עורך את חיפוש הרשת שלו באלטה-ויסטה. יצחקי סיכן יותר מטוסט, משום שבעלילה שלו האינטרנט אינו מנת צד אלא הארוחה העיקרית. די אם נזכיר שדגם הסמארטפון המוביל ב"קונוורז'ן" הוא אייפון 3 כדי להבין שבעוד חמש עד עשר שנים רובו לא יהיה רלוונטי.

אבל אל לכם להימנע ממנו, להפך – בברזל הזה יש להכות בעודו חם. למרות מגרעותיו, זהו ספר מעמיק ועשוי היטב, שמאיר באור חזק את הסוד הכי גלוי בעולם הווירטואלי. יצחקי, ראוי לציין, גם מטפל היטב בסוגיה של ניצול נשים בלי להיקלע לצדקנות, מוקש שקשה להימנע ממנו כשמתעסקים בנושא עדין כל כך. "קונוורז'ן" הוא דוגמה לכך שגם סופר ישראלי יכול לצאת מהבועה החונקת שלנו וליצור סיפור מעניין מדברים שקורים בחו"ל ואינם נוגעים לנו. זאת אומרת, כאילו שאינם נוגעים לנו.

קונוורז'ן / רביב יצחקי, הוצאת כנרת, 429 עמודים

האם תקראו את "קונוורז'ן"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully