איך להקה ישראלית תשתחל לפסטיבלים הגדולים בעולם?

מה צריכה לעשות להקה ישראלית כדי להופיע בפני עשרות אלפים בפסטיבל בינלאומי נחשב? מסתבר שעם קצת מאמץ, אמביציה והשקעה כספית בהוצאות טיסה עשוי להיות ייצוג מוזיקלי ישראלי בפסטיבלים הגדולים בעולם. נציגי פסטיבלי המוזיקה המוכרים - "גלסטונברי" בבריטניה, "פרימוורה" בספרד, "זברה" בסין, "אקזיט" בסרביה ו-"United Islands" בצ'כיה – השתתפו בפאנל שנערך אמש (שלישי) במסגרת ועידת ירושלים הבינלאומית למוזיקה, וסיפרו איך מוזיקאים ישראלים יכולים להשתחל לאירועי הענק המוזיקליים לא רק על תקן צופים.

"בשנים האחרונות אירחנו מדי שנה 15 להקות אנונימיות שהתלהבתי מהן, אותן אני לוקח באופן אישי", סיפר מלקולם היינס מפסטיבל "גלסטונברי", "באירועים הקטנים בפסטיבל אני נהנה להציג להקות שאף אחד לא מכיר, ומצד שני אני מסוגל להיות כן ולומר להן שהחומר לא טוב מספיק. אמנם לא נשלם כרטיסי טיסה ושהות ללהקה ישראלית אנונימית, אבל נוכל לתת לכם הופעה אחת או שתיים, עם אפשרות לקבל הופעות אחרות בפסטיבלים אחרים או במדינה שלנו. ברגע שאתה מקבל את ההופעות בפסטיבל, אפשר יהיה לדבר על הופעות נוספות מולי. כשההצעות טובות אך מכסות את ההוצאות בקושי, לפעמים שווה לקחת אותן ולעבוד עם אהבת הקהל ולא עם המשכורת בסוף הערב".

פרה סולר, נציג פסטיבל "פרימוורה", הסכים עם הדברים לחלוטין. "אצלנו זה עובד באותה דרך. רוב האירועים נחתמים מול סוכן, אבל אנחנו מקימים עוד שמונה במות שאמורות לשמש להקות קטנות. אנחנו משתדלים להקשיב לכל דבר ולראות מה פוטנציאלית יכול לעבוד ומה אנשים יכולים לאהוב לפי מרקם הפסטיבל באותה שנה. זו אחת המטרות הגדולות של הפסטיבל, אנחנו מנסים להיות הכי ייחודיים בלהקות הקטנות שלנו, שאנו מאמינים שיצליחו בהמשך דרכן. אם נאהב להקה מישראל, נוכל לעשות מאמץ להביא אותה למרות שהיא תעלה לנו יותר מהבאת להקה אירופאית. יש גם מסלול מיוחד, 'פרימוורה פרו', שנותן ללהקות לא מוכרות ממדינות אחרות לנגן ולתת להם חשיפה בפסטיבל שלנו – הייתי ממליץ על כך, ובכלל על הקפדה על קשר הדוק עם מארגני פסטיבלים. זה מסוג הדברים שיוצרים הסדרים והסכמים כלכליים משותפים במטרה לגרום להופעה לקרות".

רק שתדעו: הבוקינג לפסטיבלים כגון אלה נסגר בממוצע כשנה לפני תחילת הפסטיבל, כאשר האמנים הגדולים באמת יכולים לסכם את השתתפותם גם כחצי שנה לפני. המנהלים, כך או כך, מעדיפים את הליינאפ שלהם סגור כמה שיותר מוקדם. "המוזיקה צריכה להיות טובה והקשרים צריכים להיות הדוקים ומאומצים", מסכם סולר, "ובשביל האמנים: להיות יצירתי בענייני כסף והגעה זה מאד חשוב, אולי הכי חשוב כשמדובר בפסטיבלים".

בעוד שלפסטיבלים המוכרים בספרד ובבריטניה הכרטיסים אוזלים בדרך כלל זמן קצר לאחר פתיחת המכירה, מנהלי הפסטיבלים בסין, סרביה וצ'כיה סיפרו בפאנל על הקשיים שבמשיכת קהל כמו גם פיתוי אמנים גדולים להסכים להתייצב ולפאר את הליינאפ.

"בסין אין לנו יוטיוב, טוויטר או פייסבוק כדי להפיץ באמצעותם פסטיבלים ואמנים", מספרת סקרלט לי על הקשיים הייחודים לפסטיבל "זברה" הסיני, "יש לנו מקבילות סיניות לאתרים כאלה, אבל קשה להכיר בדרך זו אמנים זרים. שמות גדולים בעולם הם לא שמות גדולים בסין, והאמנים הסינים מסוגלים להתפרנס אך ורק מהופעות חיות, כיוון שחוקי זכויות היוצרים לא תקפים אצלנו גם כן. כבר ניסינו להביא את ביונסה ואת ג'יי זי תמורת המון כסף ובאלומות גדולים, אבל זה פשוט לא מכר".

"בשנתיים הראשונות לא היו לנו מספיק מבקרים", מוסיפה ג'אקוב מג'דריקי מפסטיבל "United Islands" החינמי בפראג, "למרות שניסינו להביא להקות מפורסמות למקום היסטורי ואדריכלי מקסים בפראג. אחר כך ניסינו להגיש את הפסטיבל בצורה חינמית לקהל באמצעות תורמים ותומכים שבנו את התכנית הכלכלית, ובחרנו להקות מקומיות שידועות בשוק המקומי במקום אמנים גדולים מחו"ל. ברגע ששמנו אותן על הבמות הגדולות בפסטיבל, הן ניצלו את הצ'אנס, וכך נוצרה קהילה שתמוכת בפסטיבל ומגיעה מדי שנה כדי להמשיך ולקיים את הפסטיבל ולהפוך אותו לגדול יותר ומוצלח יותר משנה לשנה. היתרון בפסטיבל הוא שאפשר לבוא וללכת מתי שרוצים, הכניסה החופשית מתנה אפשרויות מגוונות למבקרים ומייחדת את הפסטיבל".

בבלגרד המצוקה היתה קשורה במשבר הכלכלי במדינה. "הפסטיבל היה משהו שסרביה היתה צריכה באותם זמנים: הרבה אמנים זרים שגרמו לאנשים לקנות כרטיסים", מספר אורוס רדנקוביץ' מפסטיבל "אקזיט" בבלגרד, "משנה לשנה זה גדל והתקציב גדל בהתאם, אך ברגע אחד הגיע המשבר הכלכלי ובפחות משנה הפסטיבל נפל: נמכרו עשרות אלפי כרטיסים פחות, מה שאומר מיליון יורו פחות בהכנסות. השנה אנחנו עדיין מתמודדים עם הנגזרות של המשבר ומנסים לכסות את המינוס, וקשה להביא בכל פעם את האמן הנכון כדי למכור כרטיסים. בכל שנה נשאלת השאלה האם יתקיים פסטיבל בשנה הבאה, קשה להחזיק דבר בסדר גודל כזה בסרביה. רק המבקרים מחוץ לסרביה יוכלו להחזיק את הפסטיבל, ואנחנו צריכים להיות מאד יצירתיים כדי להביא שמות שונים ומעניינים כדי שיגרום לתיירים להגיע".

חמשת נציגי הפסטיבלים ינכחו בהמשך הכנס שיינעל ב-31 באוגוסט, וישמעו להקות רבות על מנת להתרשם לקראת עונת הפסטיבלים הבאה. הכנס מתקיים בחסות עיריית ירושלים, רובע המדיה JVP ומועדון "זאפה" ירושלים.