פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עסקה מגונה": ריצ'רד גיר מציע עסקה משתלמת

      השם אמנם גורם לו להישמע כמו סרט סוג ז', אך המותחן עמוס האינטריגות הכלכליות-משפחתיות-משפטיות בכיכובו של השחקן הוותיק מתעלה לרמת פרק טוב של "חוק וסדר"

      "עסקה מגונה": ריצ'רד גיר מציע עסקה משתלמת

      על פניו, היו סיבות להאמין כי "עסקה מגונה" יהיה מותחן זניח סוג ז', מהזן שנתקלים בו בשעות הקטנות של הלילה בערוצי הסרטים. קודם כל, הוא מתהדר בשם שכאילו נשלף בשרירותיות מאיזושהי מכונה להענקת שמות ליצירות שכאלה; נוסף לזאת, הוא מגיע אלינו באמצע ספטמבר, אזור הדמדומים הידוע לשמצה שבין עונת להיטי הקיץ לתחילת תקופת דרמות האוסקרים; ואם כל זה לא מספיק, הרי שבתחילה היה אמור לככב בו אל פצ'ינו, מי שהפך בשנים האחרונות לסימן היכר של מוצרים קולנועיים מפוקפקים. אמנם בסופו של דבר החליף אותו ריצ'רד גיר, אבל גם הוא לא בדיוק אחד שנמצא בשיאו היצירתי.

      אך עלייתו לאקרנים של המוצר מעלה החשדות מאפשרת לגלות כבר בשלב מוקדם של הצפייה כי כל החששות היו מופרכים. זה לא סרט ענק, אבל "עסקה מגונה" הוא דרמת מתח הגונה לחלוטין, שמזכירה פרק טוב של "חוק וסדר" גם באיכותה וגם במבנה שלה.

      כמו בסדרת הטלוויזיה, גם כאן אנו חוזים כיצד תקרית פלילית קטנה חושפת שלל מתחים חברתיים, ומתוודעים לכך דרך צדדים שונים של מערכות האכיפה והשיפוט למיניהם.

      עסקה מגונה (imdb)
      "סליחה, המשרד לשיקום קריירה זה בקומה הזאת?" מתוך "עסקה מגונה" (צילומים: יח"צ)

      במקרה זה, התקרית היא תאונת פגע וברח שבה מעורב טייקון יפה תואר (גיר). לרוע מזלו ולנוחות התסריט, הדבר קורה רגע לפני חתימת העסקה היחידה שיכולה לחלץ את מפעל חייו מהתאדות, והוא מבין כי אם לא יטשטש ראיות, הדבר עלול לגרום לפיצוץ המהלך הזה ולמחיקתם המיידית של העבר, ההווה וגם העתיד שלו ושל משפחתו.

      לפיכך, יוצא הגיבור להעלים כל קשר בינו לתאונה, ועושה זאת באמצעות האיש היחיד שהוא מכיר מהצד השני של החוק: צעיר אפרו-אמריקאי מהארלם, בנו של נהגו המנוח שהפך לעבריין קטן, ואחד שלא יסרב לו כשיצלצל אליו באמצע הלילה ויבקש ממנו טובה.

      אך גם הטובה הזו לא מצליחה למחוק בהינף יד את העקבות של הגיבור, וכפי שקורה תמיד במקרים כאלה, ניסיונות הטיוח שלו רק הולכים ומהדקים את החבל שסביב צווארו. לנו רק נותר לראות אם זה יילך ויתהדק עד שיחנוק אותו, או שמא תבוא תפנית עלילתית ותצליח לפרום את הקשר. כיוון שהתסריטאי-במאי ניקולס ג'רקי בונה את ההתפתחויות בצורה חכמה, מותחת, משכנעת, אמינה ובוגרת, באמת שאין לנו מושג עד הרגע האחרון איזו משתי האופציות תהיה הנכונה.

      עסקה מגונה (יח"צ)
      "מה, היא? אל תתרגשי ממנה". מתוך "עסקה מגונה"

      ג'רקי גם מיטיב להשתמש בהתפתחויות הללו כדי להציג בפנינו ספקטרום של מערכות יחסים, שכל אחת מהן מעניינת כשלעצמה וגם יש לה משמעויות רחבות יותר. הדינמיקה שבין הגיבור לשותפיו העסקיים, למשל, חושפת מה גדול ההדף העכשווי של התפוצצות הבועה הפיננסית; זו שבינה לבן חסותו האפרו-אמריקאי מגלה רבות על פערי המעמדות והגזע בארצות הברית; זו שבינו לבתו ושותפתו הזוטרה בעבודה, הנושאת אליו עיניה בהערצה עד שהיא מתחילה להפנים את האמת, מעידה על הקיטוב הבין-דורי וגם מתארת התנגשות בין האיש שעבר הכל בחייו ולכן הפך ציניקן, וזו שעוד לא ראתה כלום ולכן היתה יכולה להרשות לעצמה להישאר נאיבית.

      אך מעניינות מכל הן שתי מערכות יחסים אחרות: זו שבין הגיבור לרעייתו (סוזן סרנדון), שהסרט מעצב אותה בתחילה בערמומיות כאשה כנועה ופסיבית, רק כדי להפוך את היוצרות בשלב מסוים; וזו שבינו לבלש המשטרה כחול המדים וכחול הצווארון (טים רות) שחושד באשמתו מן הרגע הראשון, ומכאן והלאה מחפש באופן כמעט סיזיפי את הדרך הנכונה להוכיח זאת ולמנוע מסוללת הגיבוי המשפטי של איש העסקים האמיד להערים עליו.

      למעשה, העימות בין החשוד לבלש המשטרה הוא קרב בין שניים שמתחרים ביניהם מי ימצא ראשון את הפרצה המתאימה בחוק היבש. בהתאם לכך, גם מי שמלכתחילה הפר אותו וגם מי שאמור לכאורה לשמור עליו מכופפים אותו, כל אחד לפי יכולותיו ומתוך אמונה שהמטרה מקדשת את האמצעים.

      כאן טמונה סגולה נוספת של הסרט: העובדה שאין בו טובים או רעים וגם לא שחור ולבן. הוא פועל בשטח אפור, שבו לא קל לצופה להחליט למי להחזיק אצבעות. למשל, הנטייה הטבעית שלנו היא לתמוך באיש החוק, אבל כיוון שגם הוא נוקט בתרגילים מלוכלכים ולא כשרים, קשה לעשות זאת בלב שלם. מה עוד, כי אותו טייקון פוגעני שהוא מבקש ללכוד ברשתו מעוצב בידי גיר באופן כה מלא חרטה וכריזמה, עד שקשה לא לסלוח לו ולרצות בטובתו. אחרי הכל, אומר הצופה בלבו כתוצאה מן האמביוולנטיות של התסריט, אז מה אם הוא עשה משהו לא בסדר – מי מבין הדמויות בסרט, ובעולמנו בכלל, לא עשה כך?

      עסקה מגונה (יח"צ)
      "אז מה אם הוא חתיך, אתם לא רואים שיש לו דם על הידיים למען השם?" טים רות ב"עסקה מגונה"

      נקודה יפה נוספת ב"עסקה מגונה" היא האיפיון החזק של הדמויות, ויהיו הן מרכזיות כמו זו שגיר מגלם או שוליות לגמרי. לדוגמה, בשלב מוקדם של הסרט מאופיין בנו של הגיבור, דמות משנית לאורך כל הדרך, כחדל אישים. בזמנו הדבר נראה דבר חסר משמעות, אך בסופו של דבר מתברר כי בשל השלומיאליות שלו, נאלץ לנקוט הגיבור במהלך שגרר את כל ההתפתחויות שלאחר מכן. כך מתרחשת סגירת מעגל יפה, הממחישה עד כמה התסריט כאן הוא מלאכת מחשבת.

      אם כך, "עסקה מגונה" הוא סרט לאנשים חושבים, אבל זה לא אומר שאינו מבדר. להפך: הודות לתצוגות המשחק הסוחפות ולעבודת הבימוי הקצבית והמדויקת של ג'רקי, חווית הצפייה בו גם מהנה, ובעיקר עניינית ונטולת שומן מיותר.

      למרות כל זה, בנקודה אחת הסרט כן טעון שיפור: במציאות החברתית-כלכלית-משפטית-משפחתית שהוא מתאר, יש ממד של אבסורד ואפילו של טרגדיה. לו התסריט והבימוי של ג'רקי היו מתייחסים לכך בצורה מעט יותר אירונית או מלנכולית, התוצאה יכולה היתה להיות יותר חריפה, ארסית ומז'ורית. זה לא קורה, אבל זה לא מבטל את ערכו של "עסקה מגונה" – נכון, הוא לא יותר מפרק טוב של "חוק וסדר", אבל גם לא טיפה פחות מכך, ומינורית ככל שתהיה, התוצאה מספקת בהחלט. מי שיקנה כרטיס, יעשה עסקה טובה.

      "עסקה מגונה": איפה ומתי רואים?