מ' זה מחאה: המחאות הגדולות בתרבות הישראלית

מי שחשב שאין זעם כזעמה של אישה נבגדת, עוד לא ראה מתבגרת זועמת על ההפסד של הפייבוריט שלה בתכנית ריאליטי. גמר עונתה השניה של "כוכב נולד" ב-2004, נערך בימים בהם עוד זיהינו את משתתפי התוכנית, ותוצאות הגמר נראו הרות גורל לפחת כמו תוצאות הבחירות. הגמר הגורלי שהציג את קרב הענקים בין הראל מויאל להראל סקעת, הביא עמו מהפך בתוצאות שאיים לערער את שפיות המעריצים. סקעת, שהיה המתמודד הוודאי לנצחון, הפסיד למויאל בהפרש של אחוזים ספורים בלבד, מה שהוביל לחשד מצד המעריצים לזיוף קולות. מעריציו של סקעת שחשו שעולמם קרס עליהם, הפגינו מול משרדי קשת ודאגו לשחרר הצהרות כנגד הזכיינית בכל הזדמנות. קשת, מצדה, ערכה בדיקה נוספת לאימות התוצאות שבסופה התברר שהעם פשוט העדיף נר על החלון.

רוח המחאה ששורה עלינו מאז הקיץ שעבר עשתה את דרכה גם לתעשיית המוזיקה. ביוני האחרון נפתחה בפייסבוק "רוצים חוק מוזיקה", קבוצת מחאה שמטרתה לשנות את הנורמות בתעשייה שלא מאפשרות לאמנים להתפרנס בכבוד. שילוב של היעדר תמיכה ממשלתית, שיקולי רייטינג שפוגעים בתמלוגים ושינויים טכנולוגיים הובילו לכך שכמעט לכל מוזיקאי שאינו פליט ריאליטי או בן בית בערוץ 24, בהכרח יש דיי ג'וב. הקבוצה זכתה להיענות אדירה והיום חברים בה כמעט 4,000 מוזיקאים, טכנאים, אנשי רדיו ובעלי מועדונים. בין היתר חברי הקבוצה הצליחו להוביל לכך שמשתתפי תחרות "רעש לבן" שהתקיימה במסגרת הלילה הלבן האחרון יקבלו תשלום על הופעותיהן שבמקור תוכננו להתבצע בחינם. בקבוצה נוצר דיון שמטרתו להוביל לחקיקה מסודרת בנושא, וחבריה מתכננים להתחיל ולהפגין בקרוב בעד זכויותיהם.

עליית הקינדל והאייפד, בשילוב עם חוסר היכולת והרצון שלנו להתרכז במשהו שהוא לא סרטון מטופש ביוטיוב, הובילו לכך ששוק הספרים המודפסים במצב עגום. רשתות הספרים הרגילו אותנו לאורך השנים שלא יתכן שנצא עם ספר אחד מהחנות, ושכל רכישה חייבת להיות מלווה בעוד ספר אחד עד שלושה אחרים שלא בהכרח רצינו. הסופרים, שאת עבודתם הופכים למוצר שאינו שונה מירקות ופירות, החליטו לקראת שבוע הספר האחרון, שנמאס להם משיטת ה"ארבע במאה" והם מסירים את יצירותיהם מהמבצעים המבזים, לטענתם, של רשתות הספרים. במקביל, למעלה מ-150 סופרים חתמו על עצומה כנגד שיטת התמחור שמובילה להפסדים משמעותיים ברווחים שלהם ומקשה עליהם להתפרנס. הסופרים יצאו במחאה בכדי לעודד את הכנסת לאשר את חוק הספרים, שנמצא תחת בחינה לאורך השנים האחרונות.

בשנת 2010, אחריי שנים בו היה בית לקומדיה הישראלית, חברת הוט הודיעה על סגירתו של ערוץ "ביפ". המעריצים, שלא היו מוכנים לוותר על ערוץ הצחוק האהוב עליהם, החלו להפיץ עצומה ברשת נגד סגירת הערוץ, העלו ליוטיוב סרטונים מקוריים שמתנגדים למהלך ואפילו קראו למנויי הוט לאיים על החברה בהתנתקות משירותיה אם זאת לא תתחרט. השמועות רחשו כי הרקע להורדת הערוץ הוא בכלל הסכסוך המתמשך בין קבוצת ידיעות אחרונות, מבעלי המניות של הוט, לזכיינית קשת, בעלת הערוץ. על אף סיסמאות מקוריות כמו "אל תתנו להוט לעשות צחוק מערוץ הצחוק", האינטרסים השונים גברו על המחאה, ואת הערוץ הישראלי החליף "קומדי סנטרל".

הלילה הלבן, אירוע שמתקיים בתל אביב מאז שנבחרה העיר הלבנה של תל אביב להיות אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-2003, הפך השנה למוקד רלוונטי מתמיד למחאה. לאחר האלימות בה נהגו פקחי העירייה והשוטרים בהפגנות המחאה החברתית שנערכו שבוע לפני אירועי הלילה הלבן, התארגן חרם ציבורי שנשא את השם הקולע "לילה שחור". במסגרת החרם, שנועד להבהיר לנציגי העירייה שהאמון והכבוד ההדדי אבדו, נערכו ארועים אלטרנטיבים שכללו משמרות מחאה, צעדות לעבר שכונות דרום העיר, הופעות ומעגלי דיבור. מוזיקאים רבים, בנוסף למשוררים, גלריות ובעלי עסקים, הביעו תמיכה בחרם כשביטלו את השתתפותם בארועים השונים בחסות העירייה.

למרות שתנועת הפלאש מוב מזוהה לרוב עם חבורת אנשים שרוקדים לצלילי שיר פופ מדבק, קבוצות רבות השתמשו בכלי הייחודי גם בכדי להביע מחאה. בנובמבר האחרון, קבוצת אמנים פלסטיים התאחדו לביצוע פלאש מוב מצמרר במיוחד באגף החדש של מוזיאון תל אביב, כאות מחאה על היחס לו הם זוכים מצד הנהלת המוסד. כ-20 אמנים פלסטים נכנסו לאחד מחללי המוזיאון, וברגע אחד נשכבו על רצפת החדר והניחו מתחת לראשם פיסות לבד שדימו דם הזולג מראשם. המיצג המשיך בהקראת קטע מתוך המניפסט "אני בעד אמנות" של קלאוס אולדנבורג וסיפק למבקרים חוויה שיתכן שהיתה מעניינת בהרבה מהאמנות אותה הם באו לראות מלכתחילה.

בין אם מטעמים חוויתיים או כלכליים, מספר הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע בתלת ממד בלבד, ממשיך לעלות. מסתבר שלא כולם נהנים מהאימג' של שרביטו של הארי פוטר המתקרב לפניהם, ויש כאלה שאפילו הרחיקו לכת והחלו מחאה בנושא. דורון פישלר, האיש מאחורי אתר הקולנוע "עין הדג" וכיום אחד ממבקרי הקולנוע של וואלה! תרבות, מתנגד לתופעה באופן פעיל מהשנה שעברה, כשלזכותו מספר הצלחות. פוסטים שמבקרים את הנושא באתר, זכו לעשרות תגובות, אליהם פישלר הפנה את מפיצי הסרטים. הלחץ הציבורי והטענות שהפצת סרטים בתלת ממד בלבד מונעת מהציבור את זכות ההחלטה בנושא, הובילו להצהרה מטעם המפיצים לפיה מספר סרטים שהיו מיועדים להפצה בתלת ממד בלבד, יזכו להפצה גם בדו ממד השטוח והמוכר. המאבק באתר התחדש עם עליית "הנוקמים", שיועד אף הוא לתלת ממד בלבד, כשבמקרה הזה הלחץ השפיע במהירות ובתוך שבוע הסרט הופץ גם בהקרנה רגילה.

מאות מילים נשפכו על התהפוכות שעברה תכניתה של קרן נויבך בחודשים האחרונים. בזמן שחלקנו הזדעזענו או הסכמנו עם החלטת הנהלת קול ישראל להצמיד לנויבך מגיש "מאזן", קבוצת עיתונאים ופעילים חברתיים התייצבו בכל בוקר מול אולפני קול ישראל ומחו על אותה ההחלטה. המחאה, שכללה הפגנות גם במוקדים שונים בארץ, השבתת מערכת החדשות של קול ישראל והתנגדות עקבית לאחד, מנחם בן, הובילה להכנעת רשות השידור ולהפיכת ההחלטה המקורית. נויבך נותרה להגיש את תכניתה לבד, במתכונתה המקורית. על אף השמחה ותחושת ההישג של המוחים, נדמה שהבלגן ברשות השידור עוד רחוק מלהסתיים.

על מה עוד צריך לצאת ולמחות? ספרו לנו בפייסבוק