פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כלוב מזהב: התפקידים שכלאו שחקנים בטייפקאסט

      כריסטופר ריב היה אמור לחגוג 60, לולא מותו המצער. עד ליומו האחרון לא השתחרר מקללת "סופרמן", והוא לא השחקן היחיד שלאורך שנים נתקע על אותה דמות

      כריסטופר ריב הלך לעולמו ב-2004. העיתונים התמלאו בכותרות עצובות: "סופרמן מת". את תשע השנים האחרונות לחייו ריב העביר כמשותק ממותניו ומטה, אחרי נפילה מסוס. וגם אז, כלי התקשורת נהנו מהאירוניה העצובה: "סופרמן בכסא גלגלים". ריב, לכל הדעות איש מקסים ושחקן מוכשר, היה קורבן של שתי טרגדיות: הראשונה היתה הנפילה ששיתקה אותו וקיצרה את חייו. השניה היתה שהוא מעולם לא הצליח להשתחרר מצלו של תפקיד אחד שביצע. אילו היה חי, כריסטופר ריב היה חוגג היום יום הולדת 60 והעיתונים היו מאחלים מזל טוב לסופרמן.

      סופרמן ,כריסטופר ריב (יח"צ)
      הבולט מכולם, אבל לא היחיד. כריסטופר ריב כסופרמן (צילום: יח"צ)

      כריסטופר ריב הוא הדוגמה הטובה ביותר לאחת הקללות המאיימות על שחקנים: קללת הטייפקאסט הנצחי. שחקן שעושה עבודה טובה מדי בגילום דמות שהופכת לאייקונית נענש בכך שהוא והדמות הופכים לאחד, ולא משנה כמה ינסה, הוא לעולם לא יצליח להשתחרר ממנה. והם תמיד מנסים: אין דבר מטריד יותר עבור שחקן מאשר להיות מזוהה לנצח עם דמות אחת. רבים מהם מפתחים בסופו של דבר תיעוב עז כלפי הדמות שפרסמה אותם, ושלא מאפשרת להם להיות מזוהים עם שום דבר אחר. כריסטופר ריב הופיע לאורך חייו בשורה של תפקידים מגוונים, ממחזאי מעורער בנפשו ב"Deathtrap" ועד "שארית היום" התקופתי בו גילם חבר קונגרס אמריקאי בשנות החמישים. הוא עשה כל שביכולתו להוכיח שהוא שחקן, ולא רק איש בחליפת טייץ כחולה – וזה לא עזר. ספק אם שמו של כריסטופר ריב הוזכר אי פעם בעשרים השנה האחרונות בפסקה כלשהי שלא כללה את המילה "סופרמן". כולל הפסקה הזאת.

      ריב הוא אולי המקרה הבולט ביותר, אבל בהחלט לא היחיד, של שחקן שסבל לאורך קריירה שלמה מצילה של דמות אייקונית אחת. הנה עוד אחרים.

      מארק האמיל (לוק סקייווקר)

      שחקן הטלוויזיה הצעיר והלא מוכר מארק האמיל הגשים את חלומו של כל שחקן: סרט הקולנוע הראשון בהשתתפותו – הפקת מדע בדיוני קטנה בשם "מלחמת הכוכבים" – הפך לסרט המצליח ביותר אי פעם ולתופעה תרבותית מהמעלה הראשונה, קיבל סרטי המשך והכניס את כל צוות השחקנים שלו להיכל התהילה של הקולנוע. הבעיה היחידה היתה איך לצאת משם. כל צוות "מלחמת הכוכבים" סבל מהתופעה הזאת: קארי פישר סוחבת איתה את הנסיכה ליאה עד היום, והאריסון פורד הצליח לברוח מהטייפקאסט של האן סולו בזכות גילום דמות אייקונית לא פחות, אינדיאנה ג'ונס.

      אבל אף אחד לא סבל מהתופעה יותר מלוק סקייווקר – סליחה, מארק האמיל – המסכן, שבמשך שנים לא הצליח לקבל שום תפקיד משמעותי בהוליווד, משום שהמפיקים חששו, ובצדק, שבכל תפקיד שהוא יגלם הקהל יראה רק את לוק סקייווקר. האמיל הצליח לפתח לעצמו קריירה שניה, לבסוף, רק בתפקידים שבהם פניו לא נראים: הוא עסק בדיבוב קולות באנימציה, ובין השאר נודע כקולו של הג'וקר בסדרה המצוירת "באטמן". ובכל זאת, גם היום, 35 שנה אחרי הסרט ההוא, הוא מוכר בעיקר בתור הילד מטאטואין עם חרב האור.

      וויליאם שאטנר (קפטן קירק) ולאונרד נימוי (מיסטר ספוק)

      הקפטן והקצין הראשון של ספינת החלל אנטרפרייז בסדרת הטלויזיה המקורית של "מסע בין כוכבים" (ובסדרת הסרטים הארוכה שהגיע אחריה) הם קורבנות ידועים של קללת הטייפקאסט – וידועים במאבק העיקש שלהם בה. וויליאם שאטנר ניהל את המאבק העיקש ביותר בקפטן קירק: הוא עשה הכל, ממש הכל, כדי שאנשים יזכרו שהוא לא קירק. הוא כיכב במשך חמש שנים בסדרת המשטרה "טי. ג'יי. הוקר", הוא עבד כבמאי, הוא כתב ספרים, הוא הקליט אלבומים מוזיקליים (אם משתמשים בהגדרה רחבה למדי של המושג "מוזיקה") – ונשאר, למרות הכל, קירק. האובססיה של קהל מעריצים גדול לתפקיד בודד הרתיח אותו: בהערה מפורסמת, הוא טען שמעריצי "מסע בין כוכבים" האובססיביים "צריכים להשיג לעצמם חיים".

      לאונרד נימוי נשאר מקושר לא פחות משאטנר לתפקידו מהאנטרפרייז – לא, בחיים האמיתיים האזניים שלו לא מחודדות - אבל נדמה שהוא לוקח את זה יותר בקלות. נימוי אפילו התארח בגירסה החדשה של "סטאר טרק" של ג'יי. ג'יי. אבהרמס, שבה גילם גירסה מבוגרת של ספוק, והעביר את הלפיד לגירסה הצעירה, זכארי קווינטו, בוודאי בלוויית טפיחה על השכם ואיחולים כנים לכך שקווינטו יצליח גם להשתחרר מהתפקיד בעתיד.

      בלה לוגוסי (דרקולה)

      התופעה של טייפקאסטינג נצחי אינה חדשה. דוגמה מוקדמת לכך היא בלה לוגוסי, שחקן הונגרי שהגיע להוליווד וזכה בתפקיד שהפך לאחד הידועים בתולדות הקולנוע: הרוזן דרקולה, בגירסה הדפיניטיבית של הסרט מ-1931. המבטא המזרח-אירופאי של לוגוסי היווה יתרון בגילום ערפד רומני, ובהמשך הוא קיבל שוב ושוב תפקידים בסרטי מפלצות ואימה, אבל התקשה יותר ויותר לקבל תפקידים בכל סוג אחר של סרט. דרקולה לא עזב את לוגוסי גם אחרי מותו: בלוויתו, אשתו ובנו החליטו להלביש את גופתו של לוגוסי בגלימת דרקולה. מספרים שאחד מאורחי הלוויה, השחקן פיטר לורה, שאל "שנתקע לו יתד בלב, רק ליתר בטחון?".

      רוברט אינגלנד (פרדי קרוגר)

      לא בטוח שהייתם מזהים את רוברט אינגלנד אם הייתם פוגשים אותו ברחוב. בתפקיד המפורסם שלו, הרוצח מהחלומות פרדי קרוגר, פניו מכוסים בשכבת איפור כל כך עבה, שאת האדם שמתחתיו קשה לזהות. ובכל זאת, אינגלנד הפך למזוהה כל כך עם קרוגר, שנדמה שהוא לא מסוגל לגלם אנשים שפויים ונורמטיביים, ונדמה שהוא מזמן ויתר על המאבק: הפילמוגרפיה שלו גלשה במהירות אל תפקידים כמו המרקיז דה סאד, פנטום האופרה, ושאר מפלצות. ואומרים שהוא דווקא איש נחמד.

      חשש כבד לעתיד:

      לפעמים אפשר לראות את התופעה מתקרבת: ישנם שחקנים שנראים כבר עכשיו כאילו הם נועדו להיכלא בתפקיד אחד לנצח. דניאל רדקליף – שגילם את הארי פוטר בכל שמונת סרטי הסדרה האולטרה-מצליחה – מגיע לזה רק עכשיו: השבוע עלה אצלנו "האישה בשחור", הסרט הראשון שבו הוא מנסה לגלם תפקיד משמעותי של דמות שאין לה צלקת בצורת ברק על המצח. האם הוא יצליח להפוך לשחקן בזכות עצמו, ולא לההוא-שהיה-פעם-הארי-פוטר? אנחנו מאחלים לו הצלחה, אבל נראה שהסיכויים נגדו. רוברט פטינסון מנסה כבר עכשיו להתרחק ככל האפשר מתפקיד אדוארד הערפד המנצנץ ב"דמדומים" – בין השאר בתפקיד שערורייתי ב"קוסמופוליס" של דייויד קרוננברג, ותפקיד ט. א. לורנס, המוכר יותר כלורנס איש ערב, בסרט עתידי של ורנר הרצוג. שיהיה להם בהצלחה.

      עוד שחקן שנקלעו למלכודת הטייפקאסט? ספרו לנו עליהם בפייסבוק