תקראו לזה מזל של ישראלים: עד שסוף סוף מחליטים לעשות קצת שמח בארץ, ומביאים לכאן להקה שכל כולה פאן טהור וחסר אחריות, שבועיים לפני הנחיתה על אדמת הקודש הצמד LMFAO פשוט מתפרק (אם כי הסיכוי שלהם להגיע יחד מלכתחילה היה נמוך). Redfoo (להלן: רד פו), הבוגר מבין השיניים, אמנם הכריז מיד שיגיע עם כל צוות הרקדנים לעשות שמח בהיכל נוקיה, אבל בהרכב שמבוסס בעיקר על דינמיקה של צחוקים ודאחקות, קשה להתחמק מהשאלה האם רד פו לבד זה לא קצת כמו לקנות כרטיס להופעה של צמד הבטלנים ולמצוא את עצמך מול החתול שמיל.
האמת היא שההשוואה הזאת לא מאוד מדוייקת, ולו משום שאם תשאלו מעריץ רנדומלי של LMFAO מי זה החתול שמיל, הוא בטח יחשוב שמדובר בוידאו ויראלי. הקהל של LMFAO שייך לדור אחר, קטינים וקטינות שגדלו על תרבות היוטיוב, זו שמתוכה צמחה הלהקה הזאת, תרבות ששמה הרבה פחות דגש על מושג הכוכבות הנשגב ועל זהותו של המגיש הספציפי. במובן הזה סקיי בלו, חציו השני של ההרכב, לא חסר בכלל; הערב של רד פו בהיכל נוקיה היה מושלם. LMFAO, אם תרצו, לא היתה מעולם להקה של ממש, אלא מין קרקס נודד ששם לעצמו למטרה להפיץ ברחבי הגלובוס את בשורת הפארטייה הטראשית חסרת העכבות שעטופה בויברציות חיוביות. ואת זה, מסתבר, יש לרד פו די והותר גם לבדו.
ההופעה בהיכל נוקיה הייתה כל מה שאפשר לצפות לו, ובגדול: שעה וחצי של מוזיקת מיאמי ביץ' עם סטיילינג של אולד-סקול, טקסטים סקסיסטיים ואווירה אלכוהולית משוחררת. או בקיצור, הרבה מאוד פאן. כמעט שום דבר במופע הזה לא ישב לגמרי במקום הריקודים היו חורניים, הסאונד היה מחריד וההיכל לא היה לגמרי מלא אבל כל זה לא ממש משנה, כי רד פו הרים את המקום באוויר. מ"Sorry For Party Rocking" המוחץ שהתהדר בזברות מתנפחות על הבמה, דרך "Put That Ass To Work" שהפך למיצג סליז חסר תקדים כשהמסך הענק מציג אקסטרים קלוז-אפ על חריץ ישבנה של אחת הרקדניות, מה שלבטח ייזכר כחוויה מעצבת עבור כמה מבני השש בקהל ועד הקליימקס המתבקש בדמות מופע סטריפטיז בזעיר-אנפין לצלילי "I'm Sexy and I Know It", רד פו וה-Party Rock Crew שלו פשוט סיפקו את הסחורה.
עבור מי שעבר את גיל 16, מופע כזה הוא גם חוויה אנתרופולוגית מרתקת, כזו שמלמדת, למשל, מה בנות 12 ו-14 לובשות (טייץ לייקרה ושורטס, בהתאמה), וגם עד כמה תרבות השתייה והסליז באמת לא זרה גם לבני ה-11 בקהל. האמת, מוכרחים להודות שיש גם משהו קצת מטריד בהתפרצות ההורמונלית הטרום-וסתית הזאת, שמעוררת את התהייה שמא LMFAO שהאביזר המרכזי על הבמה שלהם הוא בקבוק וודקה גריי גוס בעצם מדרדרים את הנוער.
התשובה לשאלה הגיעה ברגע השיא של ההופעה, כשבאמצע "Gettin' Over You", הלהיט הגדול של LMFAO שבמקור מבוצע עם דיוויד גואטה ופרגי, מערכת הסאונד של היכל נוקיה קרסה. בשלב הזה, רד פו ירד מהבמה ורקדני ה-Party Rock Crew פצחו במעין הפעלה מאולתרת לחלוטין של הקהל, שכללה תחרות צווחות התלהבות בין חלקיו השונים של האולם, ממש כמו בהצגת ילדים. היה משהו כל כך ידידותי בהפעלה הזאת, כל כך לא מתיימר, נאיבי וקולע במדויק לטעמו של הקהל הזאטוטי, עד שברגע אחד הוסרו שכבות הציניות האחרונות, והכל נהיה ברור: ההופעה של רד פו והקרו שלו היא בכלל לא הופעה היא הבת מצווה הכי גדולה שנראתה במקומותינו אי פעם. מה בת מצווה? זו הייתה פאקינג בת-מצווש. הבת מצווש הכי טובה בעיר.
צפו: ככה נראית הופעה של רד פו
מה אתם חשבתם על ההופעה של LMFAO? ספרו לנו בפייסבוק