יום עצוב לכל ילדי האייטיז: קלוד פינוטו, הבמאי הצרפתי של "שגעון של מסיבה", מלהיטי הנעורים הגדולים של אותם ימים, הלך אמש (שישי) לעולמו והוא בן 87. לפי דיווחי התקשורת הצרפתית, מותו נגרם כתוצאה של מחלת הסרטן.
פינוטו החל את הקריירה הקולנועית שלו בשלהי שנות הארבעים כעוזר במאי, ועבד בין השאר עם יוצרים בסדר הגודל של ז'אק קוקטו, ז'אן-פייר מלוויל וקלוד ללוש. הוא עשה זאת עד תחילת שנות השבעים, אז החל לביים בעצמו. בתחילה הרבה לעבוד עם לינו ונטורה, בכיכובו יצר כמה מותחני משטרה, ואז גילה לעולם את סופי מרסו הצעירה בלהיט "שגעון של מסיבה" (1980) ובסרט ההמשך הפחות מוצלח שלו, שנעשה שנתיים לאחר מכן.
הקסם של הסרט, שנתן טוויסט צרפתי לז'אנר קומדיות ההתבגרות האמריקאי; ההופעה הכובשת של מרסו; ושיר הנושא, "Dreams" של ריצ'רד סנדרסון כל אלה הפכו את "שגעון של מסיבה" ("La Boum" במקור) לפולחן אמיתי, שהיה הצלחה אדירה במולדתו וגם בישראל.
פינוטו ניסה לשחזר את ההצלחה הזו, בין השאר באמצעות שיתוף פעולה נוסף עם מרסו בסרט הזניח "הסטודנטית" (1988), אבל אף פעם לא באמת הצליח בזאת. הוא המשיך לביים עד השנים האחרונות, אך לא עשה גלים רבים, והיה זכור בעיקר כבמאי "שגעון של מסיבה", הסרט שמן הסתם יככב בראש כל ההספדים עליו.
מה הסצנה האהובה עליכם מהסרט? דברו על זה בפייסבוק