טקס פרסי ההיפ הופ מטעם תאגיד BET ישודר הלילה (בין שלישי לרביעי) בארה"ב וכמו תמיד, ימשוך את מיטב האמנים המצליחים ביותר בתחום. כבכל שנה, הטקס מספק מספר אנקדוטות בנוגע לתככים ומזימות בעולם ההיפ הופ, שלרוב נעצרות באייטם תקשורתי כי לאף אחד אין באמת אומץ לירות באקדח שלו. השנה, השמועה מספרת שריק רוס ויאנג ג'יזי מצאו לנכון לשלוף נשק חם בחניון של האולם בו צולם הטקס וכוחות המשטרה שהוזמנו לאירוע מצאו לנכון לפחד מהם ושום תלונה לא הוגשה. בקיצור, כיף. כך או כך, זו הזדמנות טובה למנות כמה רגעים בלתי נשכחים מכל טקסי ה-BET שהיו בשנים האחרונות ולזכור שעדיין, עם כל הפוזה, האנשים הטובים באמת נכנסים לעסק הזה בגלל המוזיקה, והרווח כולו שלנו.
ההופעה הכי טובה (2004)
בעיקרון, ממש ממש ממש קשה לבחור את ההופעה הכי טובה שהיתה בטקס פרסי ה-BET לדורותיו, פשוט מכיוון שכל טקס הוא חגיגה בפני עצמו וכל שנה איזה ראפר מופרע מוצא לנכון לעוף על עצמו ועל הבמה באופן ייחודי וביזארי. למרות הבחירה הקשה, לא נותר אלא להצביע בגאון על ההופעה משנת 2004 של סליק ריק ודאג אי.פרש שעשו חיל על הבמה בהופעה שתמיד תישמע רעננה ומדהימה. אם ההמון שעומד על רגליו בשניה שריק נכנס לבמה עדיין לא מספק אתכם, חכו ותראו איך פארל וויליאמס משתולל בהמשך. זה כדאי.
הרגע הכי חדר מיטות (2005)
בנוסף להופעה החמה ביותר של דיאנג'לו, ששבר צום של ריחוק טלוויזיוני מוקדם יותר השנה והפגיז לייב עם נוכחות בימתית שהשאירה כמה בחורות באולם עם פה פעור מידי, ישנה עוד הופעה שהשאירה דווקא את המין הגברי שמוט לסת ולא בטוח האם מותר לו להמשיך לצפות באקט הבימתי מפאת חוקיות. בהופעות שלהן, דסטניז צ'יילד נהגו לבצע את השיר הזה, תוך העלאת גברים אקראיים לבמה ופינוק בסוג של לאפ-דאנס כאילו זה פרק של "אלנבי" - הפעם הן העלו לבמה את טרנס האוורד, מג'יק ג'ונסון והראפר נלי. מוזר אבל אפקטיבי. אפשר בהחלט לקבוע כי המשימה הושלמה.
הקדימון הכי טוב (2012)
בלי שום ספק, הקדימון הכי טוב של טקס פרסי ה-BET הוא זה של השנה החולפת. בסרטון מככב סמואל ל. ג'קסון, לראשו הוא חובש פאה וורודה והוא משיר מבט אמיץ למצלמה ושר בלי להתבלבל את "Beez In The Trap" של ניקי מינאז'.
הרגע הכי טראפ (2008)
כמו בסוגיות של כלא, קעקועים, סמים וחריזה, גם בעניין הז'אנרים ליל' וויין מעולם לא נשאר מאחור ולפני שנים מספר ביצע לייב בטקס את "Lollipop" ו-"A Millie", שניים מלהיטיו הגדולים ביותר, לצד טי-פיין שהיה לבוש כמובן במיטב מחלצותיו, כולל כובע הצילינדר הלבן והמנצנץ שמשווה לו מראה של קוסם על קראק. הרגע בו וויין מבצע את "א מילי" והקהל משתגע הוא אותו רגע סופר כיפי שמסביר למה טקס ה-BET יצירתי ומעניין פי מאה מכל טקס של MTV, ובטח יותר מהגראמי.
ההשתובבות הכי חמודה (2012)
ההחלטה לתת לסמואל ל. ג'קסון להנחות את הטקס התבררה מייד עם תחילתו כמוצלחת פלוס, אם לא גאונית. ג'קסון לא ביזבז זמן ואת הכניסה שלו לבמה עשה לקול תרועת הרמקולים שהשמיעו את "Ni**as In Paris", הלהיט הענק של ג'יי-זי וקנייה ווסט. על המסכים מאחוריו הוקרנו המילים "Negroes In Paris", ולתפקיד הראפר הנוסף הצטרף לבמה הבמאי המוערך ספייק לי ויחד הם התחשגזו במילים מומצאות ומפגרות במיוחד. פייר? ג'יי וקנייה לא היו מופיעים עם השיר הזה באופן יותר מוצלח.
האיחוד המרגש (2005)
מה עוד אפשר להגיד על הופעה של הפוג'יז, שמתחילה הכי מהר שאפשר ומשם רק מגבירה את הקצב? אולי רק שלורן היל נראית שם כל-כך יפה ושאנחנו מאוד מאוד מתגעגעים אליה. ידוע וברור שיש המון כוח בהרכב היפ-הופ שמרגיש חזק כמו דבק מגע טרי וממסטל. הפוג'יז, בהופעה זו במיוחד, לוקחים את הכוח הזה לטורבו ופשוט גורמים לו להישמע כמו קסם.
המחרוזת הכי מעולה (2010)
חגיגה מוזיקלית של הננס המוכשר - פרינס, הגיעה לשיא שגרם אפילו לנסיך ה-Fאנק לחייך ולהיראות מאוד מרוצה מעצמו. בהתחלה עלתה ג'אנל מונה ושרה את "Let's Go Crazy" (פרינס, בקהל, מהנהן), לאחר מכן הגיחה אספרנזה ספאלדינג עם כלי מיתר עצום וביצעה ביופי רב את " If I Was Your Girlfriend", (פרינס מהנהן בהתלהבות) לאחריה באה אלישיה קיז עם ""Adore" (פרינס מתחיל לחוש עצמו מלך), ואז הגדולה מכולן, פאטי לה-בל, שמפגיזה עם "Purple Rain". (פרינס עף על עצמו ממש) ואף זורקת את נעליה לכיוונו תוך כדי הביצוע. מעולה.
כריס בראון בוכה כמו ילדה (2010)
כן, כריס בראון הוא אולי גבר מכה ונלוז, אבל גם הגברים המכים בוכים בלילה. אם כי יש מצב שהם בוכים בגלל שזה תעלול יח"צני ממש טוב - לא ברור. בכל מקרה, על כתפיו הצנומות והמקועקעות של בראון הונחה המעמסה של לבצע מחווה לגיבור ילדותו אשר נפטר רק כשנה קודם לכן - מייקל ג'קסון. הבחירה בבראון היתה שנויה במחלוקת, כי בעיקרון הוא יצא קצת אפס מול חברה שלו, אבל כנראה שאמנים מתים דוחים זוטות שכאלה. כשבראון ביצע את "Man in the Mirror" הוא נשבר ופרץ בבכי והאמת שקצת מגיע לו.
איחוד של כל להקות הבנות הכי מדהימות בעולם (2008)
אלישיה קיז עשתה טובה עצומה לכל צופי טקס ה-BET ולאוהבי מוזיקה באופן כללי כאשר הביאה לטקס את להקות הבנות הכי אהובות עליה - TLC ,En Vogue ו-SWV להתחשגזות טוטאלית על הבמה כמחווה לאווירת הניינטיז שדי חסרה בימינו, מהבחינה שפעם היפ הופ ואר נ' בי היו גם טובים וגם במיינסטרים, שילוב שהיום נשמע כמו חלום רחוק. אפילו קנייה מזמזם את המילים של "Waterfalls".
מייקל ג'קסון מפתיע את ג'יימס בראון (2003)
יכול להיות שהדבר הכי מטורף בקטע הזה מלפני עשור, הוא ההזדמנות לראות שתי אגדות בסדר גודל כזה יחד על הבמה, ולא רק זה, ג'קסון ובראון שניהם נראים ממש שפויים באותם רגעים. כיום, נראה שאין מצב להביא לאותה במה יוצרים עצומים, לארגן איחודים סטייל "המעגל של דן" או בכלל לצפות מכוכב ענק לא להיות מסומם עם הפרעת אכילה ובעיות נפשיות קשות המונעות ממנו לשיר מחוץ לאולפן שמעוות לחלוטין את כשרונו האמיתי. עצוב ומרגש.