כשמסתכלים על היקומים של חברות הקומיקס DC ומארוול - שניהם בני עשרות רבות של שנים, בשניהם מאות גיבורי על, קל מאוד למצוא גיבורים דומים מבחינת הכוחות שלהם. אלה בדרך כלל יהיו גיבורים מדרג שונה - והחברות מנסות שלא לדרוך על הגיבורים הכי פופולריים של המתחרים, אבל כשעוברים שכבה אחת פנימה, פוגשים תאומים שהופרדו בלידתם.
ולאחר שבקיץ ראיתם את הוקאיי - האיש הזועף עם חץ וקשת בסרט "הנוקמים" של מארוול, הגיע הזמן להכיר את אחיו התאום מ-DC - החץ הירוק. זו אינה היכרות רנדומלית: "החץ", או בשמו המאוד לא מאצ'ואיסטי אוליבר קווין, הוא גיבור של הסדרה "Arrow" שעלתה הלילה (חמישי) על מסכי הטלוויזיה בארצות הברית.
ובכלל, השם הוא לא הדבר התדמיתי הבעייתי ביותר של קווין. תלבושתו היא, ובכן, כשל רובין הוד, וזה אולי היה אופנתי אי שם בימי הביניים באנגליה הדמיונית, אבל לקפץ עם חץ וקשת ותחפושת ירוקה זו לא הבחירה האופנתית המדהימה ביותר של עולם גיבורי העל. לפחות אין לו גלימה.
ומה שהכי עצוב כאן, זה שבתחילת דרכו - אי שם ב-1941, הוא נועד להיות דומה לבאטמן. זה היה שנתיים לאחר שאיש העטלף הופיע לראשונה, וב-DC רצו עוד גיבור ללא כוחות על, שנלחם בפשיעה באמצעות גאדג'טים. רק שכאן היו אלה חץ וקשת, עם מגוון רחב של חיצים; וכמו לבאטמן, היה לו אוטו משלו, ומערה(!) משלו, וסיידקיק בשם ספידי. שלא כמו באטמן, Green Arrow לא היה פופולרי בעליל, ורק בקושי שרד עד שנות ה-60.
אך אז, ב-1969, עת עולם הקומיקס מגיב למה שמתרחש באמריקה באותה התקופה, וגיבורי העל מגלים פתאום שהם חיים בעולם שאינו שחור ולבן, אוליבר קווין משנה את תדמיתו. תחפושת ירוקה כבר יש לו, אבל קצת קשה לחבר אותו אל העם כשהם עניים והוא מיליארדר. וכך, במחי עט מאבד אוליבר קווין את כספו, ונהיה רובין הוד. עם לגנוב מעשירים ולחלק לעניים, והכל. וכן, זה עובד.
ב-20 השנים שלאחר מכן, קווין עובר מדרג נמוך של גיבורי על אל המקום הזה בין הדרג הראשון לשני בו נמצא גם Hawkeye מקבילו. הוא שותף בכל האירועים הגדולים, מקבל שורות טקסט וקווי עלילה. הקורבן הגדול ביותר של העניין הוא הסיידקיק שלו, ספידי, שקווין הינו גם האפוטרופוס שלו. ספידי מתמכר להרואין, ובמקום לעזור לו, קווין זורק אותו לרחוב. הורה רע! רק אהבתו של גרין לאנטרן ובלאק קנארי מצילים את ספידי ממוות בטוח.
בשנות ה-90, עת מרגישים ב-DC שהדמות מתחילה להתיישן, הם הורגים את קווין, ונותנים לבן שלו קונור (מסוג הילדים האלה שמופיעים יום אחד כשהם בוגרים ומוכנים להחליף אותך בעוד 14 גיליונות) להפוך ל-Green Arrow בעצמו. אך כמו כל מוות טוב ביקום של DC, גם המוות הזה לא באמת מחזיק מעמד, ובשנת 200 אוליבר קווין חוזר מהמתים.
מאז, הוא דווקא מתפתח לכיוונים מעניינים. לאחר שחצי מהעיר שבראשה עמד (כי מהפכן שמאלני מסוף שנות ה-60 יהפוך לראש עיר בשנות ה-2000) מושמדת, הוא צד את האשם בכך ויורה לו חץ בין העיניים. כי ככה זה. ולמרות שזה נראה גם למושבעים מוצדק, והם קובעים שהוא לא אשם, השופט מחליט להגלות אותו מהעיר (עונש מאוד הגיוני לשנת 2010, לא?). אבל קווין, שחש צורך עדיין להגן על העניים, חוזר לו בשקט וממשיך לשמור על עירו.
ואיך הפיילוט של הסדרה? אחרי ביקורות מאוד נלהבות בקומיק קון, שודר הפרק הלילה, והוא... סטנדרטי למדי. הסדרה נראית כיפית, למרות שהנסיונות שלה להיות קודרת עובדים לא הרבה יותר טוב משעבדו ב"סמולוויל".
מה שכן, וחייבים לציין את זה, כבר בפיילוט הורג אוליבר קווין מספר לא מבוטל של אנשים. הורג. למוות. כי כזה הוא, אלים. כשקווין של הקומיקס הרג אנשים בטעות, הוא התייסר על כך והלך לאשרם בהודו (כן, באמת), והרצח היחיד שביצע בדם קר הוביל לקו עלילה ארוך, ורגשי חרטה. פה, ובכן, נראה שב-CW העדיפו לקחת קצת מה-DNA של "ניקיטה" הפחות-כושלת-משאפשר-היה-לצפות, וזה ממש לא פוגע בסדרה.