"אורנג'ס": עוד סרט סתמי ומיותר על הבורגנים בפרברים האמריקאים

מי שרוצה לעשות עוד סרט שמתעסק במה שקורה מאחורי הגדרות הלבנות בפרבר האמריקאי חייב לעשות משהו קיצוני. "אורנג'ס" העדיף לוותר, ולכן כבר שכחנו אותו

  • אורנג'ס
  • יו לורי
דורון פישלר

אמריקאים עשירים למדי חיים בפרברים מרווחים, בבתים עם גג אדום, מדשאה ירוקה וגדרות לבנות. הם מביאים זה לזה עוגות תפוחים, מכסחים את הדשא ולקראת כריסמס הם תולים קישוטים ומציבים פסלים של סנטה. כלפי חוץ יש להם הכל, אבל האם החזות המאושרת מסתירה מציאות אפלה ויצרים הרוחשים מתחת לפני השטח ויאדה יאדה יאדה. אין פלח אוכלוסיה אחד שלא פורק לגורמים, בקולנוע ובטלוויזיה, באופן יסודי יותר מהפרברים-הבורגנים-האמריקאים. כל כך הרבה כבר שמענו על האפלה שמסתתרת מתחת לדשא, שצופה קולנוע ישראלי ממוצע יכול לדקלם בעל פה את כל הקלישאות והבדיחות הפרטיות בנוגע לאותם פרברים ארורים, למרות שמעולם לא היה שם.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

אחרי כל כך הרבה חפירה, צריך משהו קיצוני באמת כדי לומר על אותה בורגנות משהו חדש. ול"אורנג'ס" יש רעיון לא רע לפצצה כזאת. באחד מאותם פרברים בניו ג'רזי מתגוררות בית מול בית שתי משפחות: בני הזוג וואלינג (יו לורי מ"האוס" וקתרין קינר) ושני ילדיהם, ובני הזוג אוסטרוף (אליסון ג'ני ואוליבר פלאט) ובתם. הם שכנים אידיאליים: אוכלים ארוחות חג יחד, עושים ג'וגינג יחד ונדחפים זה לחייו של זה. כל זה, עד שבתם של האוסטרופים, נינה (לייטון מיסטר), שבילתה את השנים האחרונות בכל מקום אחר מלבד אצל ההורים שלה, חוזרת הביתה, ולוקחת את השכנות הטובה עוד צעד קדימה כשהיא פוצחת ברומן עם יו לורי, ראש המשפחה השכנה. האידיליה הבין-משפחתית מתפוצצת לרסיסים.

לא דרמה, לא קומדיה, לא מוצלח. מתוך "אורנג'ס" (צילום: יח"צ)

אוקיי, יופי! יש לנו חבורה של שחקנים מצוינים ונקודת מוצא מצוינת. השאלה – שאותה צריכים לשאול את עצמם גם הדמויות וגם התסריטאים - היא לאן ממשיכים מכאן. יש לנו רומן בין בת 22 לבין מישהו שהיה יכול להיות אבא שלה, מול הפרצוף של האישה, הבעל, הילדים וההורים שלה. זה יכול להיות מזעזע, או מצחיק. הבעיה היא ש"אורנג'ס" מנסה ללכת באמצע בינהם, ונתקע בלי להגיע לשום מקום מעניין.

הסרט לא רוצה להיות לגמרי קומדיה: למרות כמה רגעים משעשעים, הוא מפספס הזדמנויות קומיות שוב ושוב. מצד שני, גם להיות דרמה נושכת הוא לא ממש רוצה להיות: הוא לא הולך עד הסוף ובוחר בפתרונות קלים – למשל, להשאיר אותנו מחוץ לחדר המיטות של הזוג הלא-מתאים. ואם הרעיון של צפיה ביו לורי ולייטון מיסטר במיטה ביחד גורם לכם להתכווץ – יופי! זה היה הרעיון, לא? ‏זאת לא היתה אמורה להיות אי-הבנה משעשעת שנפתרת בתוך עשר דקות. זה אמור להיות מוזר, חריג ולא נעים. להצחיק או להכאיב - זאת היתה הברירה של הסרט, והוא לא עושה אף אחד משניהם. מה שקיבלנו הוא מפגש חביב של שחקנים מוצלחים, ולא יותר מזה. האנשים אולי נחמדים, אבל הסרט הוא לא יותר מבינוני, לא נורא מעניין ולא זכיר.

איפה ומתי רואים את אורנג'ס?
מתכננים לראות את הסרט? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully