כתביו של הסופר הנודע פרנץ קפקא יועברו לספריה הלאומית בירושלים - כך קבע בסוף השבוע האחרון בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. הכתבים, שהוחזקו עשרות שנים בידיים פרטיות, ייחשפו כעת לראושנה לציבור.
קפקא, שהלך לעולמו ב-1924, העביר את כתביו לחברו הסופר מקס ברוד, אשר פרסם אותם בניגוד להוראתו של קפקא להשמידם. עם מותו של ברוד ב-1968, עברו כתביו של קפקא ושל אנשי רוח אחרים שהוחזקו אצל ברוד לידי מזכירתו, אסתר הופה. בצוואתו ביקש ברוד שהופה תמצא לכתבים משכן קבוע. אולם הופה מכרה חלק מהכתבים, אולם אחרים נשארו בידיה והוחזקו בכספות בנק. לפני כארבע שנים, לאחר מותה, ביקשו בנותיה לרשת את עזבונה ולמכור את שאר הכתבים, שערכם נאמד במיליונים.
לאחר מותה של הופה ביקשה הספריה הלאומית, שיוצגה על ידי עו"ד מאיר הלר, שהכתבים יועברו לידיה, כדי שעזבונו של ברוד ישכון לצד ארכיונו של מרטין בובר. במשפט עלה כי הופה קיימה משא ומתן ממושך עם הספרייה הלאומית, שביקשה לקבל לידיה את כתבי קפקא, ואף התחייבה להעניק פרס דו שנתי ומלגות לחוקרים שיחקרו את יצירתו של ברוד.
השופטת טליה קופלמן-פרדו קבעה בפסק הדין כי ברוד לא נתן את העזבון במתנה להופה, כפי שטענו בנותיה,וכי מטרתו היתה שהכתבים יועברו כולם לארכיון ראוי. על כן, קבעה, יש לכבד את רצונו ולהעביר את כתבי קפקא ואת כתביו של ברוד לספריה הלאומית, אולם התגמולים בגין הכתבים יועברו לבנותיה של הופה.
"אנו מברכים על פסק הדין, אשר קיבל את הטענות המשפטיות העיקריות שהוצגו על ידינו, ואשר הביא סוף סוף, לאחר שנים רבות, להגשמת רצונו של ד"ר ברוד המנוח בנוגע להנצחת פועלו הספרותי והתרבותי", נמסר מעורכי הדין אהוד סול ויוסי אשכנזי המייצגים את מנהל העיזבון של ברוד. "לכל אורך ההליך המשפטי פעלנו להגשמת האינטרס הציבורי בפרשה זו, חרף לחצים כבדים שהופעלו עלינו מצד בעלי אינטרסים שונים בעיזבון, ואנו שמחים שפעולתנו זו למען האינטרס הציבורי קיבלה את ביטוי בהכרעה השיפוטית".
"לא בכל יום, ודאי שלא כדבר שבשגרה, מזדמן לשופט לצלול לנבכי ההיסטוריה, כאשר זו נגלית לפניו, פיסה אחר פיסה, בדל אחר בדל וכאשר רב הנסתר על הגלוי", כתבה השופטת. "בקשה פשוטה שהוגשה על ידי התובעות פתחה צוהר לחייהם, מאווייהם, תסכוליהם, ולמעשה - לנפשותיהם של שניים מגדולי הרוח של המאה ה-20".