פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית התקליט עם ג'יזס אנד מרי צ'יין

      פיל קינג מלהקת ג'יזס אנד מרי צ'יין, שיופיעו בתל אביב בסוף השבוע הקרוב, בוחר חמישה אלבומים שעיצבו את עולמו המוזיקלי – מדיוויד בואי עד הקלאש

      דיוויד בואי – The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars

      "לפני דיוויד בואי, אפילו לא הייתי ממש בקטע של מוזיקה. טי רקס היו פופולריים מאוד ואני אהבתי אותם, אבל הרגשתי קצת כאילו הגעתי באיחור למסיבה, ורק חיכיתי למישהו חדש שיופיע בזירה. דיוויד בואי בהחלט עשה לי את זה.
      'זיגי סטארדסט' היה האלבום הראשון שקניתי. כמו רבים אחרים, ראיתי אותו מבצע את 'Starm' ב'Top Of The Pops', והוא האיר את חיי הפרברים המשעממים שלי. הדודה שלי מפיטסבורג הגיעה ללונדון עם משפחתה בקיץ של 1972, בסביבות התקופה שבה האלבום יצא, והיא נתנה לי חמש פאונד במתנה. יכולתי לקנות בכסף מכנסי ליווייס, או את 'זיגי סטארדסט' עבור שני פאונד, מה שהיה משאיר לי עוד קצת כסף בשביל מכנסי ג'ינס זולים עם פרח רקום בכיס האחורי. זה מה שעשיתי. איך אני יכול להתחרט על החלטה כזאת?".

      הקלאש - The Clash

      "ב-1976 הייתי קורא בשקיקה על פאנק בעיתונות המוזיקה, וזה מאוד ריגש אותי. לאחר הגלאם, מוזיקה הייתה כל כך משעממת - עד שהפאנק הגיע. רציתי ללכת לראות את הסקס פיסטולס, אבל לא הצלחתי לשכנע אף אחד שיבוא איתי ופחדתי ללכת לבד. אז בבית הספר פגשתי בחור בשם ריצ'רד זבובסקי, שהיה האדם היחיד בכל בית הספר שהיה גם בקטע של פאנק. הוא כבר ראה הופעה של הקלאש בסיבוב ההופעות White Riot ב-Rainbow Room, והציע שנלך לראות אותם בסיבוב ההופעות הנוכחי.

      הייתה לי עבודת שבת ברשת מרכולים שהיום נקראת סיינסבורי, אז הייתי צריך לחזור הביתה כדי להחליף בגדים, ואחר כך לקחת את הקו הצפוני של הרכבת התחתית כל הדרך לבארנט, מהקצה השני של הקו במורדן, לפגוש את ריצ'רד ולקחת אוטובוס לסנט אלבנס. פספסנו את The Slits, אבל תפסנו את את סוף הסט של The Subway Sect, את ה- Buzzcocks וכמובן את הקלאש, שהיו מדהימים. עמדנו למטה מקדימה, איפה שפול סימנון ניגן. אני זוכר ששתי פאנקיסטיות לפנינו ניסו לקשור את שרוכי הנעליים שלו בזמן שניגן. כשההופעה נגמרה, רצפת האולם הייתה מלא בזכוכיות שבורות של בקבוקי בירה ופאצ'ים עם שמות של להקות פאנק, שנפלו לבעלים שלהם תוך כדי פוגו. שבוע אחר כך קניתי את האלבום. כמו רבים מהפאנקיסטים בגיל שלי, זה נתן לי את הדחיפה להרים גיטרה".

      ג'וי דיוויז'ן – Unknown Pleasures

      "כמו בואי והפאנק, לשמוע את ג'וי דיוויז'ן היה הלם. לראות אותם בטלוויזיה היה מהפנט. הם ביצעו 'She Lost Control' בתכנית נוער אזורית בשם 'משהו אחר'. הייתה כזו עוצמה לביצועים שלהם, במיוחד לאיאן קרטיס, ממש כמו הסקס פיסטולס בהופעה הראשונה שלהם בטלוויזיה. בתקופה הזאת הפאנק כסגנון כבר הפך לעייף, אבל הצליל של ג'וי דיוויז'ן לא היה דומה לשום דבר. הם הולידו הרבה חקיינים. אני יודע כי הלהקה הראשונה שהייתי בה, The Beautiful Losers, הייתה חיקוי שלהם.

      ניסיתי ללכת לראות את ג'וי דיוויז'ן כשהם ניגנו באוניברסיטת לונדון יוניון. מלבד הופעה סודית אחת נוספת, זו הייתה ההופעה האחרונה שלהם בלונדון. למרבה הצער, הכרטיסים אזלו, והחברים שלי ואני לא יכולנו להיכנס. עמדנו בחוץ והצלחנו לשמוע אותם מנגנים במעומעם. 'פעם הבאה', חשבתי. כמובן שלא הייתה פעם הבאה - איאן קרטיס מת תוך כמה חודשים".

      ג'יזס אנד מרי צ'יין - Psychocandy

      "זה לא אגואיסטי לשים את האלבום ברשימה שלי, מאחר ולא הייתי אפילו בהרכב באותו הזמן. הצטרפתי רק 13 שנה אחר כך. כמו שאמרתי קודם, ג'וי דיוויז'ן הולידה הרבה חקיינים, וג'יזס אנד מרי צ'יין מחקו את כולם מעל פני כדור הארץ עם המיזוג הגאוני שלהם בין מוזיקת באבלגם הרמונית ועטיפה של צווחות פידבק. עד אז, שום דבר לא נשמע ככה. חכו עד שתשמעו אותם לייב, כשינגנו בתל אביב".

      The Allah-Las - Allah-Las

      "אלבום חדש של חבורת ריבייבליסטים של שנות ה-60, שעובדים מאחורי הדלפק בחנות התקליטים אמבה בלוס אנג'לס. השירים מוקלטים להפליא, ויש להם לחנים קליטים שגורמים לך לרצות לשמוע את האלבום שוב ושוב. קניתי עותק ויניל של האלבום באינדיאנפוליס בזמן סיבוב הופעות בארה"ב. הוא פשוט התנגן בחנות תקליטים בדיוק כשהלכתי לשלם. הבחורה מאחורי הדלפק אמרה לי שהיא ניגנה אותו חמש פעמים באותו יום. כמו שאמרתי, קליט".

      ג'יזס אנד מארי צ'יין יופיעו במועדון הבארבי בתל אביב ב-18 וב-19 באוקטובר

      ג'יזס אנד מרי צ'יין מגיעים לישראל: פרויקט מיוחד
      מחכים להופעה של ג'יזס אנד מרי צ'יין? ספרו לנו בפייסבוק