וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דיסק און קינג: הסרט הספרדי שמנצח את "פעילות על טבעית"

17.10.2012 / 11:30

מ"פרויקט המכשפה מבלייר" ועד "קלוברפילד" – הרבה סרטי אימה בשנים האחרונות השתמשו בסגנון של צילום דוקומנטרי ביתי. אבל רק סרט אחד עשה את זה מושלם – והוא ספרדי

בסוף השבוע הזה, כבכל שנה, יגיע אלינו סרט חדש בסדרת "פעילות על טבעית" - חוד החנית, קופתית לפחות, של סרטי האימה בשיטת ה-Found Footage. למי שעדיין לא מכיר את המונח – הכוונה היא לכל אותם סרטים שכביכול חוברו להם יחדיו מצילומי מצלמות ביתיות, מצלמות אבטחה, סמארטפונים וכדומה, ולכן מספקים תיעוד כאילו אותנטי של האירועים, מ"פרויקט המכשפה מבלייר" ועד "קלוברפילד".

"פעילות על טבעית" היא הסדרה המצליחה ביותר בז'אנר, אבל באותה שנה בה יצא הסרט הראשון בסדרה – 2007 – יצא סרט נוסף ושאפתני הרבה יותר, שזכה לפחות תשומת לב אך ורק בשל היותו דובר ספרדית: "[REC]" (כשהסרט הגיע באיחור של שלוש שנים להפצה מינימלית בבתי הקולנוע בארץ הוצמד לו השם האידיוטי "פחד מצלמים", שממנו אנחנו מעדיפים להתעלם). הוא אמנם לא שובר קופות כמו "פעילות", אבל הסרט זכה, ובצדק, להצלחה גדולה – עבור סרט אימה דובר שפה זרה – בעולם, ובהמשך הופק לו גם רימייק אמריקאי בשם "הסגר", וכמובן גם סרטי המשך. הסרט השני בסדרה יצא ב-2009, השלישי יצא השנה, ועכשיו הוא זמין לצפייה ביתית. אבל האם זה כדאי?

[REC]

עכשיו, כשה-Found Footage בשיאו, חשוב לזכור שסרט אחד עשה את זה מוקדם וטוב יותר מכולם. כתבת וצלם של רשת טלוויזיה מקומית מלווים את פעילותה של תחנת כיבוי אש לאורך לילה אחד, לצילומי תוכנית תיעודית. הם מגיעים עם הכבאים אל בית דירות שממנו הגיעה קריאה לעזרה – ומוצאים את עצמם באמצע מתקפת זומבים.

צילום סרט בשיטת ה"חומרים שנמצאו" הוא אתגר לא פשוט: זה אפקטיבי מאוד כשזה מצליח, אבל צריך למצוא סיבה למקם את המצלמה נכון בכל שוט, ולהעביר את כל המידע הדרוש לצופים בלי לפגוע באמינות. "[REC]" הוא יצירת המופת של התחום. בלי פשרות על סגנון הצילום בגוף ראשון, שני הבמאים – חאומה בלגוארו ופאקו פלאזה – הצליחו לעצב סצינות נהדרות ועלילה אמינה, שלוקחת את הגיבורים ואת המצלמה לסיור במעלה ובמורד הבית השרוי בהסגר. אה, כן: זה מפחיד. ההבהלות בסרט רבות ויעילות.

2[REC]

למרבה הצער, הכלל הקובע שאף סרט אימה מצליח לא יתחמק מהמשך התברר כאן כנכון, וכמוהו גם הכלל הגורס שסרטי המשך נחותים מהמקור. ההצלחה הגדולה של "[REC]" הביאה את אותו זוג במאים ליצור סרט המשך, שמתרחש באותו בניין וממשיך ישירות את ההתרחשויות בסרט הראשון, הפעם עם צוות ימ"מ חובש מצלמות-קסדה, ושלושה ילדים עם מצלמת וידאו, שנכנסים לבניין ומגלים מיד שזו הייתה טעות.

הסרט מאוד משתדל לשחזר את הנוסחה: אותם טריקים שעבדו בפעם הראשונה חוזרים שוב ושוב, והם עדיין בסדר, אבל הסרט כולו מסריח ממיחזור. הסרט הראשון תיעד התפרצות של מגיפה נוראה; השני מתחיל כשהאסון כבר קרה, כך שאין לדמויות החדשות מה לעשות מלבד לשוטט במסדרונות שורצי המתים-החיים ולקוות שלא יזנק עליהם זומבי מאיזו דלת. הזומבים המקפצים מתחילים לחזור על עצמם, הדמויות אינן מעוררות הזדהות כמו בסרט הראשון, ואחרי הפעם השלישית שבה נכנס מישהו אל הבניין בלוויית מצלמה שאותה לא מניח מהיד לרגע, האמינות של הקונספט נמתחת עד נקודת השבירה.

בעיה נוספת היא שמשום מה, הבמאים החליטו כבר בדקות הראשונות של סרט ההמשך לשנות לחלוטין את טבעו של האיום, ולקחת אותו לכיוון הרבה יותר דתי ועל-טבעי. כל מה שחשבנו שידענו על הבניין ועל מה שקרה בו מתגלה כשקרי, וההסבר החדש אינו מוצלח כמו הקודם. את "[REC]" המקורי היה עדיף להותיר כפי שהוא; הניסיון למתוח עוד קצת את העלילה רק פוגע בו.

הסרט האחרון בסדרה (נכון לעכשיו), שיצא בספרד בתחילת השנה והגיע רק לאחרונה למדפי הספריות אצלנו, עורר הרבה זעם בקרב מעריצי הסדרה. אחרי הצפייה בו, ברור למה: לא משום שהוא גרוע, אלא משום שהוא אינו באמת סרט בסדרת [REC].

לעלילת הסרט אין שום קשר עם שני הקודמים. מילא – ניתן היה לקרוא לו "המשך רוחני", אבל גם זה לא מדוייק: הטון שונה לגמרי, כשבמקום חרדה תמידית ומאיימת, "‎[REC]3‎" הולך על אווירה קאמפית, לפעמים גרוטסקית. סצינות הלחימה בזומבים מזכירות קומדיות כמו "מת על המתים" ו"זומבילנד". ואמנם אין רע בקצת סלפסטיק זומבי מדמם בפני עצמו, אבל כשזה בא באמצע סדרה שעד אותו רגע היתה נטולת הומור לחלוטין, בשינוי הגישה הפתאומי הסדרה מאבדת את עצמה לדעת. וגרוע מזה: אחרי פתיחה קצרה, הסרט נוטש את שיטת הצילום בגוף ראשון ועובר לצילום קולנועי סטנדרטי לגמרי – ובכך הוא מאבד סופית את הקשר שלו לקודמיו.

הסרט מתרחש במסיבת חתונה, שהופכת במהירות למרחץ דמים, כשאחד האורחים מביא איתו את הנגיף הזומבי, והחברים וקרובי המשפחה מתחילים לאכול זה את זה כאילו אין קייטרינג בעולם. אין כאן את האינטנסיביות והקלסטרופוביה של הסרטים הקודמים, אבל אחרי פתיחה קצת ארוכה מדי, ישנם כמה רגעים משעשעים של אלימות זומבית, והיי – אי אפשר שלא להנות מלטישיה דולרה היפהפייה, בשמלת כלה קרועה, לוחמת בזומבים בעזרת מסור חשמלי. עבור מעריצי הסדרה שציפו לעוד מאותו הדבר זאת יריקה בפרצוף, אבל דווקא משום שהסרט נטול כל קשר לקודמיו, זו צפייה מהנה לחובבי זומבים, אלה שרק רוצים כמה רגעים של ביתור איברים משעשע.

לכל הטורים של דיסק און קינג

אהבתם את הסרטים? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully