בעוד כשבועיים תיקי דיין תעלה על מטוס ליפן, ויחד עם צוות שחקניות תיאטרון הקאמרי, ביניהן גם רבקה מיכאלי, היא תציג את "נשות טרויה". עבור דיין, חודש וחצי בטוקיו הם סיבה טובה לחקור את התרבות היפנית וללמוד את השפה במשך חצי שנה. אז כשהמשפט "תוכניות שעשועים יפניות" נזרק לחלל האוויר, היא מיד שולפת את הסמארטפון. "תראי לי ביוטיוב!" היא מפצירה. חנה לסלאו מנדבת את האייפון שלה. "קחי, קחי את זה. יותר קל לראות כאן". אחר כך, בזמן שתיקי צופה בטוק שואו יפני קולני כלשהו, חנה מחליטה לצלם את עצמה לאינסטגרם. "אני עוד לא ממש מבינה מה הפואנטה של הדבר הזה", היא אומרת, "אבל תראי איזו תמונה יפה יצאה לי!".
תכירו את דור השחקניות הוותיקות והמוערכות שלנו. אם ציפיתם למצוא גרסה צעירה לחנה מרון, תחשבו שוב לסלאו, 59, ודיין, 64, מבינות איך עובד העולם הזה, והן מוכנות לשתף איתו פעולה. אלא שגם להן יש גבולות. "אני לא צופה בריאליטי", מבהירה דיין מיד. "אני חושבת לפעמים שמשהו באמת לא בסדר אצלי בראש. זה לא מעניין אותי אפילו מבחינה אנתרופולוגית".
לסלאו: "את גם מאוד עסוקה. אין לך זמן לצפות בריאליטי".
דיין: "אם זה היה מעניין אותי, הייתי מוצאת את הזמן".
לסלאו: "אני כן צופה. צפיתי ב'פרויקט Y".
את יודעת ש"פרויקט Y" היה לפני קרוב לעשור, כן?
לסלאו: "כן, כן, אבל הבנים שלי כל כך התלהבו מזה בזמנו, שישבתי לראות. השנה ראיתי את 'הישרדות VIP', זה היה כל כך טוב שהייתי חייבת. התוכנית פשוט סיפקה את הסחורה".
דיין: "אני גם לא אוהבת טוקבקים, הם לא מעניינים אותי. כשאנשים מקבלים במה להגיד מה שהם חושבים על מישהו, הם לא יגידו משהו טריוויאלי. או שהם מקללים את הכושלאמאמאמא שלו או שהם הכי אוהבים אותו בעולם. זה לא מעניין כי זה לא אמיתי".
לסלאו: "אני חושבת שמה שאומרים עליי מאחורי הגב, צריך להישאר מאחורי הגב. הקטע הזה שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה על כל דבר - אני בדיוק כותבת עכשיו תוכנית יחיד עם רן דברת, ואני מדברת שם על איך הכל היה פעם, ופעם היית צריך להיות מישהו כדי שיתנו לך לכתוב את דעתך. היום כל אחד יכול לעשות את זה".
אבל כמו שלסלאו אומרת למי יש זמן לקרוא טוקבקים. דיין ולסלאו אמנם מחזיקות כבר עכשיו ברזומה מרשים, אבל הן מעולם לא הפסיקו לעבוד, ונראה שאין להן כוונה להפסיק בקרוב: דיין ממשיכה במרץ בתיאטרון הקאמרי, ולסלאו, שהשנה כיכבה גם ב"תנוחי", עסוקה בחזרות להצגה "סינדרלה" ובכתיבת מופע יחיד. שתיהן ביחד בדיוק סיימו את צילומי העונה השלישית והרביעית של "בנות הזהב", האדפטציה הישראלית לסיטקום האמריקאי הידוע, שעלתה כאן בשנה שעברה עם סימן שאלה גדול, זכתה להצלחה מפתיעה בקרב הצופים וחוזרת בעונה חדשה ביום שני הקרוב בערוץ 10.
"הקהל פשוט מת על הסדרה הזו", אומרת דיין. "אני לא זוכרת כאלה גלים של אהבה מאז 'קרובים קרובים'".
לסלאו: "כי זו סדרה שמתאימה לכולם, לילדים וגם לסבים ולסבתות, וכולם יכולים לצפות בה ולהזדהות איתה".
דיין: "כשנקנו הזכויות לסדרה, היוצרים בישראל קיבלו חופש להתאים את הסיפור אלינו, להוסיף צבא, נכדים, משפחות דברים שלא היו קיימים במקור. בעונה הזו למשל, יש פרק שאני מתופפת על דרבוקה. החיבור של הקהל עם הדבר הזה טבעי".
לסלאו: "קומדיה חייבת להתעדכן ולהשתנות, היא לא נצחית כמו דרמה. לכן עשו עיבוד שהתאים גם לנו וגם לקהל. אני חושבת גם שההצלחה קשורה מאוד לארבעתנו, עם כל הצניעות. כולנו שחקניות קומיות וזה קם ונופל, מעבר לכתיבה הנהדרת ולבימוי, גם על הביצוע".
רוב המבקרים חזו לסדרה כישלון מוחץ.
"נכון, והם אכלו את הכובע אחר כך. מבקר אחד אפילו ניגש אליי ואמר לי שהוא כתב ביקורת רעה ושבדיעבד הוא מצטער".
לא חששתן לקחת חלק בסדרה כזו, שהיה ברור לגמרי שתגרום להרבה הרמות גבה?
דיין: "אהבת הקהל היא פי אלף יותר חשובה מאהבת המבקרים, והיא זו שקובעת, כמו שאת רואה. ברור שמבקרים לא אוהבים את הרעיון של סדרה אמריקאית לעם לישראל, ויש מקרים שזה באמת פחות מצליח. אבל במקרה של 'בנות הזהב', הסדרה כמעט לגמרי נכתבה מחדש. יש את הגרעין של המקור, ומשם עובדים".
לסלאו: "גם מה זאת אומרת לחשוש? את יודעת מה זה בשבילנו שנכתב לנו תפקיד ראשי קומי בסדרת טלוויזיה? בגילנו? את יודעת כמה זה נדיר? בגיל הזה אלה כבר תפקידי משנה, של אמא או של סבתא. אז מה פתאום שנחשוש להגיד כן על הזדמנות כזו?".
דיין: "הדבר שהרשים אותי במיוחד היה שארבעתנו נבחרנו להיות בנות הזהב, ואף אחת מאיתנו לא עשתה קמבאק בשביל הסדרה הזו. כולנו עובדות רצוף כבר כמה עשורים, אני במקצוע הזה כבר 40 שנה למשל. עובדות נון סטופ. זה נדיר למצוא את ארבעתנו ולגרום לנו לעבוד יחד בצורה שבה זה עובד. אבל זה גם היה מתבקש שאלה יהיו אנחנו. לכל אחת מאיתנו יש את הרזומה שלה, שהצופה מכיר. כשרק התחלנו לעבוד ביחד, לא היינו חברות כי לא הכרנו כל כך. היום אנחנו אוהבות ומכירות, וכולנו מדברות באותה שפה. אנחנו מבינות שהסדרה היא הדבר החשוב".
אז מהאגו כן חששתן.
"בהתחלה, בטח".
לסלאו: "לא, אני לא הרגשתי שהיה אגו".
דיין: "תמיד יש פחדים, חששות, אבל אחרי תקופה די קצרה הבנו שזה יעבוד מצוין. אנחנו מאוד פרודוקטיביות יחד, גם עם מיקי המתוקה ורבקהל'ה המקסימה, ורואים שאנחנו נהנות. הצוות גם דואג שכל אחת תקבל את המקום שלה".
לסלאו: "אנחנו יודעות שלכל אחת יש את הרגעים שלה, את מה שהיא יודעת לעשות טוב. אין אפילו זרזיף קנאה. כולנו מסתדרות נהדר, וחוץ מרבקה גם כולנו מזל תאומים".
דיין: "גם נורא כיף לנו על הסט, עם הבגדים שמביאים לנו, שהם מאוד שונים ממה שאנחנו לובשות ביום יום, לפחות אצלי. ומפנקים אותנו בסושי".
לסלאו: "מה סושי? את תיכף בטוקיו, אני רוצה לראות אותך מתלהבת ככה מסושי אחר כך".
אלה ימים לא פשוטים לשחקנים, על אחת כמה וכמה כשאתה בערוץ 10, המצוי בסכנת סגירה תמידית. דיין ולסלאו אמנם יודעות שהן כנראה לא יישארו מחוסרות עבודה, אבל הנושא בכל זאת מטריד אותן. "אנחנו אוהבות את ערוץ 10", אומרת דיין. "עקרונית אני חרדה לנפילה של כל ערוץ בארץ ישראל. אין דבר כזה, לסגור ערוץ טלוויזיה. צריך לעשות הכל כדי שזה לא יקרה".
לסלאו: "יש משהו בערוץ 10 שמזכיר לי את מה שהיה בטלוויזיה לפני שהיא הפכה להיות כל כך מסחרית, אולי בגלל שזה מקום קטן וכולם מכירים אחד את השני, אז יש אווירה יותר חמה. כשאתה נכנס לקשת היום, אתה הולך לאיבוד".
אתן חרדות מהיום שאחרי?
"ממש לא, אני פרילנס כל חיי, מעולם לא חרדתי ולא פחדתי מזה".
יש לך גם הצגה בחנוכה.
"נכון, בינתיים הייתה קריאה ראשונה וכולם מאוד חמודים".
גם בר רפאלי, שמשחקת איתך?
"בוודאי. היא חמודה מאוד. היא הובאה כסוג של גימיק, את יודעת, כי אנשים רוצים לבוא לראות את מה שהם רואים בעיתונים ובטלוויזיה על הבמה, אבל עושה רושם שיש עם מה לעבוד בלי שום קשר".
דיין: "היא פשוט היצור הכי יפה שנברא. איך זה יכול להיות? גם בלונדיני, גם גבוה, גם רזה".
לסלאו: "היא לא כזאת רזה, היא לא דקה. היא ג'וסי".
דיין: "זה מה שיפה בה. זה פשוט לא הגיוני כמה שהיא יפה".
לסלאו: "מה לעשות, אלוהים זה לא דמוקרטיה. באותו יום התחשק לו לחלק בנדיבות".
קשה לעמוד ליד בחורה צעירה וכל כך יפה?
"ממש לא קשה לי! למה שיהיה לי קשה? גם אני הייתי יפה וחתיכה ב'גבעת חלפון'. אין לי שום בעיה עם זה, נהפוכו. כל דבר בגילו. אני כבר בת 59, נוח לי בתוך העור שלי, הרבה יותר מפעם. רק שמכאן הכל הולך ומתדרדר, אחרי גיל 60, לא תיקה?"
דיין: "אני כבר 64. לא, זה גיל נעים. יהיו לך נכדים, וזה כיף. ואת כבר יודעת איך לטפל בעצמך, מה לאכול. תראי, אני ירדתי 10 קילו".
גם מהתחרות אין חשש?
דיין: "אני רוצה לספר לך משהו. כשהייתי ילדה קטנה, גרתי ברמת גן. בבניין שלי הייתי היחידה שרצתה להיות שחקנית. היום, בבניין משותף, כל הילדים רוצים להיות מפורסמים או שחקנים או בטלוויזיה. פעם זה היה מאוד נדיר. מי שרצה להיות שחקן באמת רצה להיות שחקן. עכשיו כולם רוצים".
לסלאו: "אבל תיקה, החרטבונה נושרים ונשארים רק הטובים. ולא, אחרי קריירות כמו שלנו כבר אין דאגות מתחרות או קנאה. אפילו לא מסגירה של ערוץ. בנות הזהב חיות ובועטות".
מחכים לעונה החדשה של "בנות הזהב"? דברו על זה בפייסבוק