פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רפי גינת: "אותי אף אחד לא מנסה לעקוץ"

      רפי גינת ממש לא מתכנן להתנצל על התחקיר אודות עד המדינה בפרשת הולילנד, ועם הרייטינג ש"כלבוטק" מביאה השנה – למה לו? יש לו רק חשבון פתוח אחד, עם אמנון לוי. ראיון

      במשרדו של רפי גינת באולפני הרצליה ניצב שולחן המוקדש לכמה מהפרסים בהם זכה במהלך הקריירה הארוכה שלו. מסך הזהב, כינור דוד, תפוח הזהב – כל הפסלונים ניצבים בגאון לצידו, אבל יותר משחשוב לו להתגאות בהם, הוא מבקש להעביר באמצעותם נקודה. "כל הפרסים האלה הם פרסים שהציבור מחלק", הוא אומר. "כל פעם שהקהל בוחר את הזוכים, 'כלבוטק' שם. לא קיבלתי אף פעם פרס של ועדה, אקדמיה או ברנז'ה. אצלי רק כשהציבור מחליט, זה ודאי".

      גינת, 63, נשוי ואב לשלושה, מבקש להדגיש שהוא, במילותיו, "לא חביב הברנז'ה". אבל הזכיות המרובות שלו בתארים המחולקים על ידי הקהל הרחב מדגישות עובדה נוספת, והיא ש"כלבוטק", אחרי 34 שנים על המסך – בראשונות שימש גינת רק כעורך ולאחר מכן החל גם להגיש – משמרת בצורה מפוארת את מעמדה בקרב הקהל הרחב: השנה כובשת התוכנית את פסגת טבלאות הרייטינג בימי השידור שלה. נראה שגינת מצא את המפתח הנצחי אל ליבו של הקהל הישראלי, אבל הוא מתעקש שסוד הקסם הוא בתחקירים עצמם. "כשעוד עשיתי את 'בשידור חוקר', גיליתי שהקהל אוהב סיפורים על נוכלים, יותר מאשר סיפורים על רוצחים או אנסים. כש'בשידור חוקר' ירדה, חשבתי שניקח את הנוכלים ל'כלבוטק', וזה עבד שיגעון מבחינת רייטינג. אנשים מתים על סיפורי עוקץ, גם כי הם לומדים להיזהר, וגם כי הם מזדהים עם מי שנעקץ. גם אני לפעמים מסתכל על נוכל שחשפנו ואומר שהייתי יכול ליפול – אבל אותי אף אחד לא מנסה לעקוץ כי אני כל כך ותיק בתחום. אפילו כשאני נכנס לחומוסיה דואגים שהכל יהיה תקין, שאני אצא מבסוט".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מצא את המפתח ללב הקהל הישראלי. רפי גינת (צילום: יח"צ)

      טוענים נגדכם שאתם נטפלים לבעלי עסקים קטנים ולא מתעמתים עם הכרישים.

      "אני לא אתחיל למנות בכלל את העסקים הגדולים שהתעסקנו איתם – רשתות השיווק, טיב טעם, המון חברות גדולות. התחקיר שעשינו על כלים קרמיים, שגרם לעסק הכי גדול בתחום להתמוטט ולפשוט רגל, זה קטן? התחקיר על חשבונות המים המנופחים, זה קטן? אני אעבור איתך תוכנית תוכנית ותראה שאלה הכפשות שנובעות מקנאה. במה רוצים שנתעסק? משרד הבריאות? משרד הפנים? זה הכי קל – עושים כתבה, דובר המשרד מוציא תגובה, וזהו זה. דווקא כשאתה הולך נגד עוקצים ונוכלים אתה חשוף לאיומים, עורכי דין, צווי מניעה. זה הרבה יותר קשה ממשרדי ממשלה ופוליטיקה".

      אלא שדווקא העונה הנוכחית של "כלבוטק" נפתחה ברעש גדול עם סיפור בעל צביון פוליטי מובהק – התחקיר אודות ש.ד, עד המדינה בפרשת הולילנד. העובדה שתוכנית העוסקת בדרך כלל בצרכנות ובתרמיות מתמודדת לפתע עם סוגיה אקטואלית, שרלוונטית לחיים הפוליטיים בישראל, עוררה בקרב המבקרים את החשד שמא יש קשר בין התחקיר וידידותו של גינת עם אהוד אולמרט. "אני אמחק את כל השמועות", פוסק גינת. "ההיכרות שלי עם אולמרט היא מהימים שבהם הוא היה ראש הממשלה ואני הייתי עורך ידיעות אחרונות. לא היה קשר בינינו לפני זה. הוא לא היה בביתי ואני לא הייתי בביתו. הוא לא קיבל את החומר של התחקיר, וידע עליו בדיוק שבועיים לפני השידור, מהפרומואים".

      אולמרט בביתו: "העם הזה זכאי לרגיעה ולתקווה" (גדעון צנטנר)
      "הוא לא היה בביתי ואני לא הייתי בביתו". אהוד אולמרט (צילום: גדעון צנטנר)

      אבל למה בכלל נכנסתם לנושא פוליטי?

      "זה לא היה תחקיר פוליטי, הוא התרחק לגמרי מפרשת הולילנד. 'כלבוטק' עוסקת בנוכלים, ו-ש.ד הוא מגדולי הנוכלים שהיו בתוכנית אי פעם. זה התחיל כשראיתי את חומרי החקירה ואמרתי, הלו, בכל דבר הוא משקר – אבל אחר כך הצטברו עוד ועוד מסמכים, זיופי כספים, שקרים. ויש גם חומרים שלא פורסמו".

      אז למה בחרתם להסתיר מהצופים את העובדה שנחשפה בדה מארקר, שלשלוש מרואיינות שהופיעו בעילום שם בכתבה יש קשר משפחתי עם אחד הנאשמים בפרשת הולילנד, מאיר רבין?

      "כל מי שהופיעו בכתבה כניזוקים הופיעו בעילום שם. בעניין אשתו של מאיר רבין, ש.ד הודה שהוא לקח 90 אלף דולר. האייטם לא קשור להולילנד, אז זה לא רלוונטי. למה צריך לחשוף אותה?"

      לכל הפחות כדי להימנע מהביקורת.

      "אין לי בעיה עם הביקורת. שיגידו מה שרוצים. אם אדם לא רוצה להיחשף, לא נחשוף אותו. רוב האנשים בתחקיר הזה לא רצו שיראו אותם, כי הצד הנפגע תמיד מתבייש. זכותם. השאלה אם הסיפור נכון או לא נכון, והוא נכון במאה אחוז".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      זו לא הפעם הראשונה בה שמועות על שיקולים זרים נדבקות לגינת. ניר בכר, עורך 7 ימים לשעבר, טען בשעתו כעורך הראשי של ידיעות אחרונות עיכב גינת פרסום תחקיר על אלי לנדאו, לשעבר יו"ר חברת החשמל, על מנת שלא לפגוע במכרזים של האחים עופר ("בתחקיר היו חורים שהמחלקה המשפטית הצביעה עליהם", אומר גינת. "ברגע שסתמו את החורים התחקיר פורסם"); וגם הסיפורים המיתולוגיים על פורום רפאל, מושב החברים של גינת הכולל בין היתר את דב לאוטמן ואלפרד אקירוב, עוררו בעבר שאלות לגבי קשרים בין הון ותקשורת ("פורום רפאל כבר לא קיים, ולא היה בו אף טייקון"). גינת משוכנע שהדימוי שלו כחברם של העשירים קיים רק בתוך התעשייה. "טוב לב הוא לא בדיוק התכונה הבולטת בברנז'ה, אבל תטייל איתי בציבור ותראה לבד את האהבה ואת האהדה של הרחוב. גם הרייטינג מראה את זה. אז אומרים, מדברים – בסדר, לא איכפת לי מה אידיוט אחד או אידיוט שני אומר".

      גינת צודק, כאמור. הרחוב אכן אוהב אותו, ואחרי שעבר עם "כלבוטק" מרשות השידור לערוץ 2 ושרד כדי לספר, אין לו אח ורע במונחים של הישרדות בשדה התקשורת הישראלי. "אין ל'כלבוטק' תחרות", הוא אומר. "היה חקיין אחד, אבל הוא כבר לא עושה תחקירים".

      מי החקיין?

      "אמנון לוי. הוא ניסה לעשות 'כלבוטק' אחד לאחד, ונכשל. לא אהבתי את זה. התחקירים שלו היו חובבניים, וגם ההגשה. אז אמרתי לרשת שאני רוצה להתחרות מולו, ראש בראש, ערוץ 2 מול ערוץ 10 - על אותה משבצת זמן. והוא הפסיד. גילינו את מי הצופים אוהבים באמת. אני מעדיף בהרבה את הז'אנר שלוי תפס עכשיו (בתוכנית "פנים אמיתיות" – ע.ס) אבל גם לגביו יש לי המון הסתייגויות" (אמנון לוי מסר בתגובה: "אני מאחל לו בהצלחה").

      אמנון לוי (אביב חופי)
      "התחקירים שלו היו חובבניים, וגם ההגשה". אמנון לוי (צילום: אביב חופי)

      באופן כללי, גינת לא משתגע על פניה של הטלוויזיה המסחרית בימינו. "אני צופה בתוכניות ריאליטי כי אני במקצוע, אבל לא כל כך אוהב את זה. זאת מציאות מבוימת לעיני מצלמה. הריאליטי האמיתי הוא תוכניות כמו 'כלבוטק' ו'עובדה' - תחקירים, מצלמה נסתרת. שם אתה רואה את המציאות כמו שהיא".

      ואתה לא חושש שהטלוויזיה המסחרית, עם הלחץ של המפרסמים, תצר את הצעדים של תוכניות תחקירים?

      "פחדתי מזה מאוד כשהגעתי לרשת, אבל זה לא קרה מעולם. שידרתי כל מה שרציתי בתוכנית, כולל, בזמנו, ממצא על בעיית ייצור בחלב של יוטבתה, ששייכת לשטראוס - מהבעלים של רשת. הם ידעו שהאייטם משודר ונתנו לו לעלות, וזה מראה לך שלא שמים רגל".

      אבל עכשיו רשת נכנסה לקיצוצים, היא במצב קשה יותר מבעבר.

      "כל התקשורת במצב קשה. אבל רשת בקושי כלכלי בלבד, אין בעיה של אחוזי צפייה. מה שגרם למשבר בטלוויזיה זו המחאה החברתית. האבסורד הוא שערוץ 2 ו-10 ניפחו את המחאה החברתית לאן שהיא הגיעה. אני בעד המחאה וגם הייתי ברוטשילד כשזה קרה, אבל ללא עזרת הטלוויזיה, דפני ליף עדיין הייתה שוכבת עכשיו באוהל לבד. לא החבר'ה הצעירים אלא התקשורת עשתה את המחאה, וזה הפיל את התקשורת, כי אז המפרסמים אמרו 'רק רגע, לא רוצים להיות בפרונט'".

      דפני ליף הפגנה מול ביטוח לאומי בתל אביב על יוקר המחייה, אוקטובר 2012 (נמרוד סונדרס)
      "ללא עזרת הטלוויזיה, דפני ליף עדיין הייתה שוכבת עכשיו באוהל לבד" (צילום: נמרוד סונדרס)

      אשר לעצמו, גינת לא דואג לעתידו בעולם התקשורת, ובניגוד לרבים מהקולגות שלו, גם לא מתכנן הסבת מקצוע. "במערכת הבחירות של 1984, יצחק שמיר הציע לי לרוץ איתו לכנסת. מאז, בכל מערכת בחירות מלבד אחת הציעו לי להיכנס לפוליטיקה, ותמיד סירבתי. בתור פוליטיקאי ובתור שר אני לא אגיע להישגים שאני משיג בטלוויזיה. הכוח של 'כלבוטק' הרבה יותר חזק מכל שר. אני גם לא רוצה להתחנף לעיתונאים". גם את הגיחות הקצרות שביצע אל עולם המוזיקה בשנים האחרונות, עם שני אלבומים שהקליט, הוא מגדיר כ"הובי" בלבד, ואפילו את עבודתו הצדדית ככרוז המיתולוגי של מכבי תל אביב נטש בשנת 2005, כשהוא פוסל כל אופציה לקאמבק: "זה נושא שיצא מפרופורציות. היום אני לא יכול אפילו ללכת לראות משחקים כי לא מניחים לי, כל הזמן מבקשים ממני לחזור".

      במילים אחרות, גינת מרגיש לגמרי בסדר עם עוד עשור בג'וב הנוכחי: "'כלבוטק' היא מפעל חיי, וכל עוד ימשיכו להגיע סיפורים טובים אני אמשיך לעשות אותה", הוא אומר. "אני לא מגדל יורשים וגם לא יודע איך עושים את זה, אבל זה לא משנה כי כשנכנס סיפור טוב אני עדיין מתרגש, האדרנלין זורם והאנרגיות עולות. כמו בפעם הראשונה".

      "כלבוטק" משודרת בערוץ 2, בימי חמישי בשעה 21:00

      מה אתם חושבים על העונה הנוכחית של "כלבוטק"? ספרו לנו בפייסבוק