פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקמפיין החדש של משרד התיירות: תרמית פירמידה

      האיחוד של גילת אנקורי ונועה תשבי מ"רמת אביב ג'" בקמפיין של משרד התיירות הוא טראש מבדר ומודע לעצמו, אבל הפרויקט שהוא בא לקדם מבדר מעט פחות

      לא הרבה זוכרים את זה, אבל מעבר להיותה אופרת הסבון הראשונה – בערך – במקומותינו, "רמת אביב ג'" הכניסה חידוש משמעותי למסך הקטן הישראלי: תופעת הקאמפ המודע לעצמו. בשעתו אולי היינו צעירים ותמימים מכדי להבין את זה, אבל הרבה מהדברים שנראו לנו כמו טעויות מגוחכות של סדרת טראש הושתלו ב"רמת אביב ג'" בכוונה על ידי התסריטאי, גל פרידמן – ממספרי טלפון עם פחות מדי ספרות ועד משפטים בלתי הגיוניים בעליל כמו "מחמאה ממך זה ממש קומפלימנט". פרידמן הקדים את זמנו עם ההבנה שאיכות ירודה היא איכות בפני עצמה, ושאם אנחנו לא בטוחים אם המוצר שאנחנו צורכים ירוד בכוונה או בטעות, זה רק מגדיל את ההנאה. היום, מסתבר שהתובנה הזאת כבר מובילה קמפיינים לעידוד התיירות בישראל.

      בפרסומת החדשה של משרד התיירות, שהיא חלק מפרויקט נרחב יותר לקידום התיירות בארץ, אנחנו זוכים לחזות באיחוד היסטורי של היריבות המיתולוגיות מ"רמת אביב ג'" – גילת אנקורי, הלא היא עידית לינוביץ', ונועה תשבי, שגילמה בסבוניה ההיא את דפנה מאור. בפרסומת, תשבי מוצאת את אנקורי בעיצומו של מארב בשטח, זוחלת על האדמה כשהיא אוחזת בנשק ולבושה בבגדי הסוואה. תשבי, בשמלה כחולה מהממת וחיוך שכולו "הצלחתי בעולם אבל לא שכחתי את האנשים הקטנים", נועצת בה מבט מלגלג ומפטירה ש"לא ביקשנו ממך לשכב במארב", ממש באותה נימה ביצ'ית שאנחנו זוכרים מאי אז – עד כדי כך שלרגע או שניים נדמה לנו שיעל בר זוהר בת ה-16 הולכת לזנק עליהם מתוך השיחים ולצעוק שהיא עדיין מאוהבת בדין. או אז מסבירה תשבי לאנקורי ההמומה שיש דבר אחר שהיא יכולה לעשות למען המדינה – להזמין מכר מחו"ל לישראל ולעודד בכך את התיירות בארץ. מש"ל.

      מורשת הקאמפ המודע לעצמו תפחה בשנים האחרונות למימדים מפלצתיים, מייצרת עוד ועוד דרישה לזן הטראש שקורץ אל הצופה ורומז לו שייקח את זה בקלות. אבל אין כמו המקור, וריוניון של עידית לינוביץ' עם הצ'ילבה שלה מהימים ההם, אפילו רק ל-30 שניות של פרסומת, הוא עניין משמח. עוד יותר משמח – אם זאת המילה המתאימה – לגלות שהקסם הישן עדיין לא פג.

      אנקורי היא לא שחקנית שידועה בעידון שלה ותשבי היא לא שחקנית שידועה ב, ובכן, משחק שלה, כך שלא מפתיע לגלות שניואנסים של ניאו-ריאליזם איטלקי אין כאן; וברור שההומור העצי של הקמפיין הזה, שמתפקע משיק של ראשית הניינטיז, לא באמת מבדר באופן הרגיל שבו בדיחות מצחיקות אותנו. אבל משהו במפגן הביזאר הזה לגמרי עובד – דווקא בגלל המשחק המוגזם והטקסט הטפשי אנחנו מקבלים תחושה אותנטית של חזרה לימי "רמת אביב ג'" העליזים, ואווירת "כל כך גרוע שזה טוב", שגם כאן, כמו אז, היא כנראה לפחות חצי מכוונת. גם שתי הסטאריות, כך נראה, לא לוקחות את העסק יותר מדי ברצינות. הפרסומת הזו מזמינה אותנו לצחוק איתה, ולכן אם נדמה לנו שאנחנו צוחקים עליה – היא קצת צוחקת עלינו.

      גילת אנקורי ונועה תשבי, מתוך קמפיין משרד התיירות (צילום מסך)
      כל כך גרוע שזה טוב. תשבי ואנקורי (מתוך התשדיר)

      אבל רגע אחרי שנותנים לאיחוד המרגש ולצחוק לשקוע, שווה להתעכב לרגע גם על המטרה שלשמה התכנסנו. למשרד התיירות נמאס, כנראה, מהניסיון לשכנע אותנו שחופשה בישראל זה הדבר, והוא נוקט בטקטיקה חדשה: לדרוש מאיתנו בגילט טריפינג פאסיבי-אגרסיבי שנמשוך בשערות את החברים מחו"ל לביקור בארץ. לא כי כיף פה או כי המלונות נקיים, אפילו לא כי הנשים בישראל הכי יפות; פשוט כי אם נצליח לגרור לכאן עוד כמה תיירים, זה יכניס כסף למדינה, ייצר מקומות עבודה וישתלם לנו בהקפה. במקום למצוא סיבות טובות לבקר בישראל, הקמפיין החדש עושה מיקור חוץ של עבודת משרד התיירות היישר לידינו.

      להיגיון הכלכלי שמוליך את הקמפיין יש שם פחות מנומס – קוראים לזה תרמית פירמידה, והאמת, זה קצת מדכא. האם באמת לא נותרו דרכים יותר נחמדות לשווק חופשה בישראל? האם אין איזה תמונה טובה של מצדה שתעשה את העבודה? מצד שני, למה אפשר לצפות ממשרד ממשלתי שהעומד בראשו הוא אדם ש – לכאורה, לכאורה – פספס את ישיבת הממשלה המכריעה על החזרתו של גלעד שליט לטובת בילוי במועדון חשפנות? בסופו של דבר, משרד התיירות עצמו הוא הרי מופע קאמפ מודע לעצמו, שממשיך במו ידיו את מסורת ה"כל כך גרוע שזה טוב". איחוד של "רמת אביב ג'" קטן עליו.

      מה אתם חשבתם על הקמפיין? ספרו לנו בפייסבוק