אם מסתכלים ברשימת השחקנים המכובדת של המותחן הטרי "הורג אותם ברכות", הנטייה הטבעית היא לסדר אותם לפי היררכיה ברורה. השם הכי גדול בהם הוא כמובן בראד פיט, אחר כך העין צדה את ג'יימס גנדולפיני ורק אז היא מפנה את תשומת הלב לעבר הנוכחות של ריי ליוטה.
אך לפני קצת יותר מעשרים שנה, הסדר היה הפוך לחלוטין. בתחילת שנות התשעים, פיט וגנדולפיני רק עשו את צעדיהם הראשונים והמהוססים למדי בעולם הקולנוע, ואילו ליוטה, יליד 1954, נחשב לסחורה הכי חמה בהוליווד. ההופעות ב"משהו פראי" וב"שדה החלומות" בשלהי שנות השמונים בנו את שמו, ואז הגיע ב-1990 התפקיד הראשי ב"החבר'ה הטובים" של מרטין סקורסזה והקפיץ אותו סופית לסטטוס השחקן הלוהט בהוליווד. לאחר תצוגה שכזאת, היו לנו כל הסיבות להאמין כי הצעיר מניו ג'רזי יתגלה כפצ'ינו החדש, אך בדומה להבטחות רבות מן התקופה, גם זו הכזיבה.
אמנם, במסגרת הקריירה ההפכפכה של ליוטה, היו לו מאז תקופות יפות בתחילת העשור הקודם, למשל, נהנה מרצף הופעות ב"חניבעל", "שאיפות" ו"זהות", שהיו כולם מצליחים כלכלית ו/או אמנותית. אך בסיכומו של דבר, את מרבית השנים שחלפו מימי "החבר'ה הטובים" ועד ימינו, בילה בעיקר בדשדוש במי אפסיים. צופים הנוהגים לזפזפ בין ערוצי הסרטים בשעות המאוחרות של הלילה, למשל, מכירים אותו כאורח קבוע במותחנים זניחים שדילגו על בתי הקולנוע וקפצו היישר למסך הקטן. "הורג אותם ברכות" עתיר הכוכבים, שקיים את הקרנת הבכורה שלו במסגרת הרשמית של פסטיבל קאן הכה יוקרתי, הוא לפיכך לא סתם תפקיד מבחינתו זהו גלגל הצלה, שמאפשר לו לשחות בחזרה לחוף מבטחים.
הדברים לא נאמרים ברשעות או בהתנשאות: ליוטה עצמו הוא הראשון להודות בהם, והוא עושה זאת יום לאחר הקרנת הבכורה של "הורג אותם ברכות", במסגרת מפגש עם קבוצת עיתונאים מצומצמת באחד מן המלונות היוקרתיים של הריביירה. השחקן כבר זכה להשתתף בשלל אירועי קולנוע ברחבי העולם, אך זו הפעם הראשונה שסרט בכיכובו מוביל אותו אל הפסטיבל החשוב מכולם, והוא לא מנסה לזייף אדישות ביחס לעניין. להיפך, הוא מודה שמלכתחילה רצה להשתתף בפרויקט כדי להגיע למעמד שכזה.
"כן, אהבתי את התסריט בכלל ואהבתי את הדמות שלי בפרט, אבל מה שמשך אותי לסרט הוא השמות שמאחוריו", אומר ליוטה, המגלם ב"הורג אותם ברכות" עבריין קטן שתרגיל עוקץ שלו מעורר מהומה כה גדולה בעולם המאפיה עד שיש צורך בהתערבות המחסל השכיר הכי מיומן באמריקה (אותו מגלם פיט). "התרשמתי מהעובדה שביים אותו אנדרו דומיניק ומכך שבראד מגלם את התפקיד הראשי, כי בפעם הקודמת שהשניים שיתפו פעולה התוצאה היתה 'ההתנקשות בג'סי ג'יימס', וזה סרט שעורר הרבה עניין, אז הנחתי שגם הפעם יהיה כך, וזה טוב לי. תראו, אם אתה רוצה לקבל תפקידים בהוליווד, אז אתה נתון במעין מעגל מתסכל, זה ממש מלכוד 22 בשביל לקבל הזדמנות, אתה צריך קודם כל להוכיח את עצמך, אבל איך תוכיח את עצמך אם לא קיבלת הזדמנות? אז כשיש לך אפשרות לקפוץ על הרכבת של משהו בסדר הגודל של 'הורג אותם ברכות', אתה צריך לעשות זאת בלי לחשוב פעמיים".
איך אתה מרגיש ביחס לשחקן כמו פיט, שאם להשתמש בטרמינולוגיה של הסרט, משיג את הדברים קצת יותר ברכות.
"אני קצת מקנא בו, האמת, וגם במישהו כמו ליאונרדו דיקפריו למשל, שעובד עכשיו עם מרטין סקורסזי בזמן שאני כבר לא עושה את זה. מממ...אני לא ממש רוצה לקחת את השיחה לכיוון הזה, אבל כן, לפעמים אני אומר לעצמי שהלוואי שהייתי בראד פיט. אני פשוט מקנא באנשים כמוהו וכמו ג'ורג' קלוני, שיכולים לעשות מה שהם רוצים, ולגלם תפקידים בעלי משמעות. זה גם משהו שחשוב לזכור ביחס לשחקנים האלה: התקשורת מזכירה אותם בעיקר בהקשרים רכילותיים, אבל הם עושים דברים חשובים מבחינה אמנותית".
אפשר להגיד שלתקופה מסוימת גם אתה היית במעמד הזה, לא? אז מה קרה?
"מה שקורה לפעמים. עשיתי כמה סרטים מצליחים ואז כמה סרטים מצליחים פחות, וכשדבר כזה קורה לך בהוליווד, אז כל המומנטום שלך משתנה. אבל ככה זה. אין טעם להסתכל יותר מדי לאחור או להצטער, החיים ממשיכים".
ובכל זאת, יש איזושהי החלטה מסוימת שאתה יכול להצביע עליה ובדיעבד להתחרט?
"הממ...בזמנו טים ברטון רצה לבדוק את האופציה שאשתתף ב'באטמן', ואפילו לא הסכמתי להיפגש איתו! הגישה שלי היתה שאני שחקן רציני, ושתפקידים כאלה הם לא לרמתי. רק בשנים האחרונות הבנתי שאין תפקיד שלא מכבד את מי שמגלם אותו".
היום, אם היו מגישים לך הצעה דומה, היית מסכים?
"ודאי שכן, אין שאלה בכלל".
ליוטה לא אומר את הדברים הללו בטון מפויס במיוחד, אבל גם לא בנימה עגמומית. למען האמת, התנהלותו בעיקר אדישה, לעתים מבולבלת ולפרקים קצרים על גבול התמוהה, והוא מתקשה לשמור על חוט המחשבה.
עם זאת, מדי פעם הוא כן מביע מורת רוח למשמע אחת מן הקושיות. זה קורה, למשל, בשעה שאני מפנה את הדיון לעבר אחת הסצינות המרכזיות במותחן עתיר האלימות המסוגננת הזה, שבה דמותו השבירה סופגת מכות רצח. האם הוא חש אירוניה מסוימת ברגע הזה? מידה של סגירת מעגל בעובדה שמי שכשחקן צעיר גילם בריונים אימתניים וכל-יכולים עתה עובר לצד השני והכואב יותר של המתרס?
"מה, למה אירוניה? על מה אתה מדבר?", הוא מגיב, "הא? כאילו ביחס לתפקידים מפעם? לא, אחרי הכל, אתה יודע, עשיתי כל מיני תפקידים בחיים. צדק פיוטי כאילו? זה תגמול על מה שהיה בעבר? לא, פשוט לא".
כדי להרים מחדש את המורל, אנו מניחים לרגע ל"הורג אותם ברכות", ומדברים על תפקידי העבר של ליוטה. הוא מספר, למשל, כי סצינת אכילת מוחו שלו עצמו ב"חניבעל" גרמה לו למיחושים קשים בקיבה, וחושף גם כי נפגש עם הנרי היל, המאפיונר שאת דמותו גילם ב"החבר'ה הטובים". סקורסזה, לדבריו, לא רצה שיפגוש אותו לפני הצילומים, אולם בתומם, הגנגסטר האגדי התקשר אליו וביקש להתראות עמו, והשחקן לא העז לסרב כמובן. "זה היה קצת מפחיד, פגשתי אותו באולם באולינג, הוא היה עם אחיו הגברתן ואמרתי לעצמי שהם יכולים לחסל אותי בקלות, אבל הם לא עשו זאת", מספר ליוטה. "להפך, היל אפילו הודה לי משום מה".
על מה?
"על זה שלא עשיתי ממנו שמוק, אם כי מובן שלכל מי שראה את הסרט היה ברור שזה בדיוק מה שעשיתי ממנו, אז לא הבנתי למה הוא אמר את זה. כך או כך, פגשתי אותו פעמיים לאחר מכן, ובמפגש השלישי והאחרון בינינו, כבר לא הבנתי מילה ממה שאמר".
איך אתה מרגיש עם העובדה שבזמנו, הדרך האולטימטבית לראות סרטים כמו "החבר'ה הטובים" היתה בקולנוע, והיום מרבית הצופים יראו את "הורג אותם ברכות" היישר במסך הקטן, דרך האייפד שלהם וכדומה?
"חבל לי. את 'הורג אותם ברכות' ראיתי פעמיים בפעם הראשונה במסך קטן, ובפעם השנייה במסך גדול, ואין מה להשוות בין שתי החוויות. אין תחליף לחוויה הקולנועית, בעיקר בסרט כזה, שהבמאי שלו יודע להשתמש כמו שצריך בזוויות ובעדשות. אי אפשר להתחרות באימפקט של המסך הגדול".
ובכל זאת, לא פעם אתה משתתף בסרטים שהולכים מיידית למסך הקטן, ולא רואים ולו פעם אחת אור מקרנה.
"נו, מה לעשות, צריך לשלם שכר דירה".
את שכר הדירה יוכל לשלם ליוטה גם הודות להופעותיו השנה בכמה סרטים הצפויים להנות מהפצה מצומצמת באולמות בארצות הברית, ובהם "אייסמן", מותחן אמריקאי של הקולנוען הישראלי אריאל ורומן, שהוקרן בפסטיבל ונציה האחרון; ב"The Place Beyond the Pines", שיתוף הפעולה החדש של הבמאי דרק סיאנפראנס והכוכב ריאן גוסלינג, שכבר עבדו יחד ב"בלו ולנטיין". בשני אלה הוא משתתף בתפקידי משנה, ונוסף לכך, כהרגלו, נוכל לראות אותו מככב בשלל פרויקטים סוג ב' או אפילו ז', עם שמות כמו "דרקולה היקר" ו"קארמה רעה".
אך ליוטה עדיין מאמין כי משטרת הקארמה תמצא אותו ראוי לכל טוב, והוא מוכן לעשות הכל כדי להוכיח לה שהוא ראוי לכך. "אני לא בוחל בדבר", הוא אומר. "יש שחקנים שלא מוכנים לעשות אודישנים, אבל אני מוכן לעשות גם מאה אודישנים אם צריך. הנה, לדוגמה, התפקיד בסרט הזה הוצע למישהו, והוא ויתר עליו כי לא רצה לעשות מבחן בד, אז הוא הפסיד ואני הרווחתי מן ההפקר".
אתה חושב ש"הורג אותם ברכות" ייזכר כסרט הקאמבק שלך?
"אני מקווה. אני רוצה לשחק בסרטים שאנשים רואים. אף אחד הרי לא רוצה לעשות משהו שאיש לא יראה. יש לי גם שישה תסריטים משלי שאני כבר הרבה זמן מנסה לקדם ולא מצליח, ואני מקווה שאגרום לזה לקרות. אני כן מרגיש שיש סביבי עכשיו יותר דיבור מתמיד, ואני מקווה שזו תהיה החוליה הראשונה בשרשרת של כמה סרטים טובים שאשתתף בהם. אני מניח שזה יהיה רק בתפקידי משנה, אבל לא נורא. העיקר שתהיה לי הזדמנות להתקדם קצת בשרשרת המזון".
"הורג אותם ברכות": איפה ומתי רואים?
ריי ליוטה - החמצה? דברו על זה בפייסבוק