פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אובמה סיגל לעצמו תקשורת רגשית וזה מה שהפך את הנאום שלו להצלחה

      נאום נצחון הבחירות של ברק אובמה הראה שהוא סיגל לעצמו תקשורת רגשית, שהוא מעדיף "אנחנו" על פני "אני", ושלגדול ללא אבא יכול להיות דבר שעוד יעזור לך בחיים

      לאחר מערכת בחירות סוערת למדי, שידעה תהפוכות, נבחר ברק אובמה ושיגר לאומה את התמונה המדוברת המציגה את החיבוק האמיץ עם אשתו, מישל, ואת נאום הניצחון שלו. אובמה הוא נשיא רהוט, נואם משובח ורטוריקן שמבין את רוח התקופה ואת המקום שבו הוא פועל. זה אינו חדש, ונאומים טובים, לוהבים ומוצלחים הוא נתן גם קודם לכן.

      עם זאת, נאום הניצחון של אובמה היה מוצלח במיוחד, נוגע ללב, ומעורר תקווה. תקווה היא אולי אחד האלמנטים הבולטים ביותר שמרצפים למן ההתחלה את הקריירה הפוליטית של אובמה, והמילה "Hope" מופיעה בנאום של אובמה 11 פעמים. התקווה האישית להיבחר הופכת בנאום הבחירות לתקווה עבור האומה, ומדובר בנאום שנועד לאחד את אמריקה בזמן שסוע במיוחד, בבחירות שהיו רחוקות מלנטות בצורה מובהקת למועמד מועדף.

      מישל וברק אובמה בערב הניצחון בבחירות, 2012 (GettyImages)
      האישי הוא הפוליטי. ברק ומישל אובמה בנאום נצחון הבחירות 2012. (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

      אם יש משהו שברק אובמה הבין היטב לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, הרי זה שהאישי הוא הפוליטי – מישל אובמה ושתי בנותיהם קיבלו מקום גדול בקדנציה של הנשיא, ובנאום הוא משתהה פרק זמן ארוך מהרגיל כדי להודות להן, ולהביע את אהבתו – ולשם שינוי הדברים נשמעים אותנטיים באמת. אפילו גדולי הציניקנים יתקשו לדחות מעליהם את המילים החמימות וההומור שבהם הוא משתמש כאשר הוא מתייחס אליהן.

      הומור באופן כללי הוא אלמנט חזק ברטוריקה של אובמה – אם ג'ורג' בוש הבן התקשה להפגין גם בנאומים הכתובים שלו מידה בריאה של הומור ומודעות עצמית, הרי שנדמה שלנשיא השחור הראשון – שתמיד הפגין גישה קלילה ביחס לעצמו, ובאופן כללי היה הנשיא הקול ביותר מאז ימי ביל קלינטון – הומור היא דרך התמודדות אינטליגנטית ונגישה עם הקשיים וחוסר האמון בהם נתקל.

      הומור ומשפחה זה נחמד, אבל לא מספיק. לא מספיק באמת כדי להבדיל את עצמו ואת הכהונה שלו כנשיא האפרו אמריקאי הראשון, שכבר לא יכול להמשיך ולרכב על גלי החידוש ההיסטורי הזה. מה שאובמה עשה באמת עם נאום הניצחון שלו, זה הפך אותו מנאום שלו, לנאום של אמריקה – בנאומו מופיעה המילה "אני" 27 פעמים, ולעומת זאת המילה "אתם" 61 פעמים, כמו גם המילה "אנחנו" שזוכה גם היא בדיוק ל-61 איזכורים. לשם השוואה – בנאום הניצחון של ג'ורג' בוש נאמרה המילה "אני" 24 פעמים, המילה "אתם" 22 פעמים, והמילה "אנחנו" רק 19 פעמים.

      הנקודה היא לא במספרים, למרות שיש בהם כדי להצביע על גישה. הנקודה היא שאובמה השכיל במהלך הקדנציה שלו לייצר שפה של תקשורת רגשית. אובמה, וזו עובדה, גודל על ידי נשים – אמו, ומאוחר יותר סבתו. מזה 23 שנים הוא בזוגיות צמודה עם מישל רובינסון אובמה. נשים השפיעו באופן משמעותי על האופן שבו הוא פונה אל הקהל שלו. זו לא טענה פמיניסטית, זו קביעה באשר לתכונות הנשיות של התקשורת שלו – אובמה יעדיף "אנחנו" על פני "אני", ויודע שאפשר להשיג יותר כאשר משחקים על אותו המגרש, ולא זה מול זה. אם כבר נקלעת למצב המתוח בו נבחרת, אבל הותרת מאחור קרוב לחצי אומה ממורמרת – נאום חם ורגשי כמו זה שאובמה העניק הוא כנראה התחלה לא רעה.

      מה חשבתם על נאום הנצחון של אובמה? ספרו לנו בפייסבוק